צפו בהכרזה על הזוכים:
(צילום: רויטרס)
פרס נובל ברפואה הוענק השנה להארווי ג'יי אלטר, מיקל האפטון וצ'רלס רייס על תגלית נגיף ההפטיטיס C. ארגון הבריאות העולמי מעריך שמעל 70 מיליון מקרי הפטיטיס סי ישנם בעולם, ומקרים רבים נוספים לא מאובחנים. הפטיטיס סי גורם ל- 400 אלף מקרי תמותה בשנה בעולם, והוא גורם מרכזי לצורך בהשתלה.
הזוכים בפרס נובל לרפואה השנה יקבלו פרס כספי של 918,000 דלרים - כתשעה מיליון קרונות, ולחיצת יד ממלך שוודיה בטקס שייערך בסטוקהולם בדצמבר. עד כה חולקו 110 פרסי נובל לרפואה, בין השנים 1901 עד 2019. ההכרזה הועברה ב-ynet בשידור חי.
הארווי אלטר הראה שווירוס חדש הוא הסיבה השכיחה להפטיטיס כרוני. מייקל האפטון השתמש באסטרטגיה חדשה כדי לבודד את החומר הגנטי מאותו וירוס חדש, שנקרא בהמשך "הפטיטיס C". צ'רלס רייס העניק את ההוכחה הסופית לכך שנגיף ההפטיטיס C לבדו, יכול לגרום להפטיטיס.
נגיפי ההפטיטיס
חמישה נגיפי הפטיטיס מוכרים כגורמים לדלקת כבד בבני אדם, כשהשכיחים בהם A הגורם להדבקה בשל זיהום מזון ושתייה, B המדביק באמצעות נוזלי גוף, ו-C העובר בהדבקה באמצעות נוזלי גוף אך מרבית מקרי ההדבקה נגרמים לאחר חשיפה לדם נגוע (באמצעות מזרק משומש, או בעבר דרך מנת דם נגועה).
הכבד, המעבדה הכימית של גוף האדם, אחראי לקליטתם ופירוקם של אלפי חומרים כימיים, וניתובם לרקמות השונות. בין היתר פועל הכבד ליצירת מנגנון הקרישה, עיבוד תרופות, פחמימות שומנים וחלבונים, וסילוק חומרים רעילים.
חמישה נגיפים ידועים גורמים לדלקת כבד נגיפית. לשניים מהם, נגיפי הפטיטיס A ו-B, קיים חיסון יעיל. ההדבקה מתבצעת לרוב באמצעות מגע דם נגוע בנגיף ולפיכך שכיחה המחלה בקרב משתמשי סמים אשר אינם מקפידים על שימוש במחטים חד פעמיות.
בסיכון נוסף נמצאים אנשים שקיבלו עירוי דם או תוצרי דם לפני שנת 1992 (אז החלו לבדוק את מנות הדם לנוכחות הוירוס), אנשים שנחשפו למחטים לא סטריליות במסגרת טיפולים רפואיים (כגון חיסון או טיפול שיניים), ואנשים שעשו קעקועים ופירסינג באופן לא סטרילי.
ההסתברות לשאת את הנגיף גבוהה הרבה יותר בקרב עולים יוצאי ברית-המועצות לשעבר מאשר בקרב האוכלוסיה הישראלית בכלל (וגם בהשוואה למדינות מערביות נוספות). זאת מכיוון שבמדינת הענק שהתפרקה לא הקפידו על סטריליות בשימוש במחטים ובפעולות דקירה במשך שנים.
לרוב המחלה אינה גורמת לתסמינים כלשהם, עד לתחילת הרס הכבד. אז חש החולה תשישות, צהבת מופיעה בלחמיות העיניים ובמקומות נוספים, דימומים בשל פגיעה במנגנון הקרישה והפרעות נוספות. באין טיפול, נגזר דינו של החולה למות בתוך שנים ספורות.
כ-80 אחוז מהנדבקים בדלקת הכבד מסוג C ימשיכו לשאת את הנגיף במשך ימי חייהם, ויהוו סיכון להדבקה. אחד מכל חמישה נשאים יפתח מחלת כבד משמעותית, אשר תדרוש השתלת כבד. בלעדיה, הופכת המחלה לקטלנית.
הטיפול בחולים ובנשאים כולל תרופות חדישות שפותחו בשנים האחרונות, אשר מתערבות במנגנונים שונים במערכת החיסון, מצמצמות את היקף הדלקת ובולמות את פעילות הנגיף.
זיהום כרוני של הכבד הוא מחלה חמורה, וחוסר תפקוד של הכבד הוא מסכן חיים. הפטיטיס כרונית היא לרוב שקטה עד שהיא גורמת להרס של השנים במשך שנים, ולבסוף מובילה למצב כרוני מסכן חיים שמסתיים בשחמת הכבד.
4 צפייה בגלריה
מטען הגנטי של נגיף ההפטיטיס החדש (שמאוחר יותר נקרא הפטיטיס C וירוס) שנמצא בכבד של החולים, הוא אותו מטען גנטי שנמצא גם בתרומות הדם שגרמו להדבקה
ב-1967 פרופ' ברוך בלומברג גילה את נגיף ההפטיטיס B, ועל כך זכה בפרס נובל. זו הייתה תגלית מרכזית אך היא לא הסבירה את כל מקרי ההפטיטיס הכרוני. המצב הפך לחמור, כיוון שלא ניתן היה לדעת מי מתורמי הדם הם נשאי הנגיף, כשבאותה תקופה המחלה עברה גם בתרומת דם. הארווי אלטר, רופא, ביקש לחקור את המקור של הפטיטיס שעובר בתרומות דם. גם לאחר שהחלו לבדוק את ההפטיטיס בי בתרומות הדם, עדיין נתגלו חולים חדשים, מה שהעלה את הסברה כי יש נגיף נוסף שעובר בתרומות דם, שאיננו הפטיטיס בי.
ב- 1978, אלטר הראה שפלסמה מחולי הפטיטיס, יכולה להעביר את המחלה לשימפנזים. עבודה נוספת בשנים הבאות, הראתה שאכן קיים וירוס נוסף שגורם להפטיטיס שתקף מקבלי דם. פריצת הדרך התרחשה ב- 1989 כשחוקרים השתמשו בטכניקות ביולוגיות ששכפלו את אותו נגיף חדש חשוד.
החוקרים לבסוף הצליחו לבודד את הנגיף החדש, שהתאים לרצף הגנטי של החומר הגנטי שנמצא אצל אלה שעברו עירוי דם. הם המשיכו ופיתחו בדיקת דם שאיפשרה לאתר את נגיף ההפטיטיס החדש, לו קראו הפטיטיס C. מאז, כל עירויי הדם ברחבי העולם, עוברות בדיקה הן להפטיטיס B, והן להפטיטיס C, ומספר החולים הלך וצנח משמעותית.
אבל נותרה שאלה מרכזית: האם זהו אכן הנגיף החדש היחיד? צ'רלס רייס מאוניברסיטת וושינגטון ועמיתיו אימתו שאכן המטען הגנטי של ההפטיטיס C, הוא זה שנמצא בגופם של החולים. בזכות מחקרם, מעל 95% מחולי ההפטיטיס C בעולם, יכולים להירפא כיום, ושיעור הנדבקים מתרומות דם צנח כמעט לאפס.
4 צפייה בגלריה
הכרזה על פרס נובל לרפואה 2020 במכון קרולינסקה בשבדיה. בשל מגפת הקורונה, הוזמנו עיתונאים בודדים
הזכיות הקודמות
בשנה שעברה הוענק פרס נובל לרפואה לויליאם קיילין מאוניברסיטת הרווארד, סר פיטר רטקליף מאוניברסיטת אוקספורד וגרג סמנזה מאוניברסיטת ג'ונס הופקינס, על תגליתם בתהליכי החישה של רמות חמצן בקרב התאים הנחוצים לקיום החיים.
עבודתם שחקרה את אופן ההסתגלות של תאים לרמות החמצן רלוונטית למצבים כמו היריון, מחלת גבהים, סרטן וריפוי פצעים עשויה להוביל לפיתוח טיפולים ותרופות חדשות, אשר יתבססו על הפעלת הגנים החשים ברמות החמצן בגוף, ואמורים להוביל לתהליכי הריפוי הנדרשים.
בשנת 2018 הוענק פרס נובל לג'יימס פ. אליסון וטסוקו הונג'ו על פיתוח טיפולי סרטן חדשניים המאפשרים למערכת החיסון להשמיד גידולים סרטניים. מחקריהם הובילו לפיתוח תרופות לסרטני עור, ריאות וכליות.
שנה קודם לכן זכו בפרס החוקרים האמריקנים ג'פרי סי. הול, מייקל רוסבאש ומייקל יאנג, על תגליתם במנגנונים מולקולריים השולטים על השעון הביולוגי בגוף.
לפני ארבע שנים זכה בפרס פרופ' יושינורי אוסומי מיפן על תגליתו במנגנון ה"אוטופגיה", שהובילה להבנות חדשות על הרס התאים ומחזורם בגוף האדם.
בשנת 2015 זכו בפרס נובל לרפואה ויליאם סי. קמבל, סטושי אמורה ויויו טו, על פיתוח תרופות חדשניות נגד מחלות טפילים ומלריה, שהצילו מאות מיליונים ברחבי העולם מתחלואה קשה ומתמותה
