בשיתוף מדטרוניק
אם אובחנתם בהווה או בעבר כסובלים מקרישי דם ברגל ואתם מתמודדים עם אחד או יותר מהתסמינים הבאים: עייפות, כאבים, בצקת, כבדות, נפיחות, התכווצויות ונימלולים. צנתור חדשני יכול להשיב את איכות חייכם.
בישראל, בכל שנה מעל ל-40 אלף בני אדם סובלים מפקקת ורידים עמוקה ברגליים (Deep Vein Thrombosis DVT . בשלב המיידי, מצב רפואי זה מתאפיין בכאב חד, אודם ונפיחות של הרגל ויש לגשת לקבלת טיפול רפואי. מצב זה מסכן חיים מאחר ואם ניתק קריש דם ממקומו, הוא עלול להגיע דרך המערכת הוורידית אל הריאות, מצב המוכר בשם תסחיף ריאתי ואף עלול לגרום למוות.
מהי בעצם פקקת ורידים עמוקה?
ד"ר זלמן יצחקוב, מנהל מכון הדימות ורדיולוג פולשני במרכז הרפואי האוניברסיטאי ע"ש אדית וולפסון בחולון מסביר: "הוורידים הם צינורות אשר תפקידם להוביל את הדם מאברי הגוף השונים אל הלב. הם מזרימים את הדם כנגד כח הכבידה ועל מנת לבצע זאת הם נעזרים בשסתומים הפועלים בכיוון אחד ובסיוע התכווצות השרירים בשוקיים. ישנה מערכת שטחית ומערכת עמוקה לניקוז הוורידים ויש מערכת נוספת המחברת בין השתיים. פקקת ורידים עמוקה הינה חסימת הוורידים העמוקים בקרישי דם, לרוב ברגליים".
מה הם גורמי הסיכון להיווצרות קרישים?
גורמי הסיכון להיווצרות קרישי דם רבים : גיל, הריון, העדר פעילות גופנית, חוסר ניידות כמו לדוגמה אדם המרותק למיטה או בטיסה ממושכת. שימוש בתרופות הורמונליות בגיל המעבר וגלולות למניעת היריון.
ישנם גורמים מולדים גנטית הגורמים להפרעה בקרישת הדם. במידה וקיים רקע משפחתי של פקקת ורידים עמוקה, מומלץ להיוועץ עם המטולוג, ייתכן וגורם גנטי מגביר את הסיכון.
כיצד מאבחנים את פקקת הוורידים?
האבחון הראשוני נעשה ע"י הרופא בקהילה בהתאם לתלונות המטופל והבדיקה הרפואית. תלונות על אחד או יותר מהבאים: כאבים בחלק האחורי של הרגל, אודם או נפיחות יעלו חשד סביר לפקקת. המטופל יופנה לבדיקת אולטרה-סאונד בקהילה ואם אינה זמינה ישלח למיון לביצוע הבדיקה.
כיצד מטפלים בפקקת הוורידים?
הטיפול המקובל היום הוא באמצעות תרופות נוגדות קרישה וגרב אלסטית. מטרות הטיפול להגן על הגוף במניעת התפשטות של הקרישים הקיימים או יצירת קרישי דם חדשים, מניעת אירוע דומה בעתיד ואת סיבוכי הפקקת בשלב המאוחר.
כ-40% מהלוקים בפפקת עמוקה ברגל יפתחו בהמשך הדרך תסמינים מאוחרים ויתמודדו עם עייפות, כבדות, כאבים, שינוי במרקם וגון העור, בצקות, נפיחות, דליות וכיבים. כל אלה הינם תסמינים של תסמונת פוסט טרומבוטית – Post thrombotic Syndrome (PTS).
כ-5%-10% מהמטופלים יתמודד עם תסמינים חמורים עוד יותר שיגרמו לפגיעה מהותית באיכות החיים.
אילו חידושים יש כיום בשיטות הטיפול?
החידוש הראשון הוא בנייר העמדה שהתפרסם בעיתון המדעי רפואי International Angiology בחודש פברואר השנה שם עולה הצורך בשימוש בתומכנים (סטנטים).
החידוש השני הוא של ה-National Institute for Health and Clinical Excellence (NICE) הגוף האמון על פיתוח הנחיות הקליניות באנגליה. בהנחיות שפורסמו בחודש מרץ השנה, מסביר ד"ר יצחקוב, "במצב בו קרישי הדם משתרעים מוורידי הירך אל וורידי האגן ואין שיפור קליני במצבו של המטופל או חלה החמרה, ההמלצה לשקול טיפול מלעורי פולשני להמסת הקרישים
איך מתבצע הטיפול?
הטיפול מתבצע בחדר הצנתורים ע"י רדיולוג פולשני בחדר הצנתורים במכון הדימות. ישנם מרכזים בהם כירורג כלי דם מבצע את הפעולה בחדר ניתוח.
בעזרת צנתר דקיק המוחדר לגוף, מזליפים חומר ממס קרישי דם לחידוש זרימת הדם בווריד החסום, הטיפול ניתן למשך 24-48 שעות באשפוז. קיימת שיטה נוספת להוצאת הקרישים, באופן מכני, באמצעות צנתרים ייעודיים מוציאים את הקרישים מהוורידים. היתרון בשיטה, המהירות והמיידיות. ניתן לבצע את הפעולה בהרדמה מקומית או מלאה כך שהמטופל לא יהיה כאוב.
בשלב הבא, עלינו לחפש את הגורם לחסימה בכדי להימנע מחסימה חוזרת. לשם כך עלינו להיעזר ב-IVUS (Intra Vascular Ultrasound, Philips) כלי האבחון הסטנדרטי המקובל בעולם. "זהו צנתר דקיק המשלב בקצהו מכשיר אולטרה-סאונד זעיר המאפשר להעריך את חלל הווריד, היקף חומרת המחלה ומיקומה המדויק.
במידה והגורם לפקקת הינו היצרות קשה בווריד, כגון בסינדרום ע"ש מיי-טרנר ( May-Thurner Syndrome ), במקרה זה קיים לחץ חיצוני על הווריד באגן משמאל.
לצורך פתרון הבעיה, תוצאות מחקרים רפואיים עדכניים מראות שניפוח בלון באזור המוצר ולאחריו החדרת תומכן ( סטנט) ייעודי לווריד משפרים מיידית את זרימת ניקוז הגפיים התחתונות ובטווח הארוך הטיפול מסייע במניעת סיבוכי הפקקת (PTS) כל השלבים הללו מלווים בהערכה מתמדת באמצעות ה-IVUS.
כאן חשוב לציין שהתפתחות הטכנולוגית בתחום המכשור והציוד הרפואי שיפרו את יכולות האיבחון והטיפול בחסימות וורידים.
השיפורים הטכנולוגים אפשרו ייצור תומכנים ייעודיים אשר מתמודדים היטב עם שלל האתגרים אשר המערכת הוורידית מציבה: קטרים גדולים, פיתולים וכאשר מדובר באזור של מפרק כגון פרק הירך, הוורידים נדרשים לכיפוף ומתיחה מתמדת. התומכנים כיום מתאפיינים בגמישות רבה יותר, בכח רדיאלי משופר ובכך מתאפשרת עמידות לאורך זמן רב יותר.
מה לגבי המטופלים אשר מתמודדים עם התסמינים הקשים הללו זמן רב?
לאחרונה חל מפנה בגישה הטיפולית, אנו למדים מתוצאות מחקרים רפואיים עדכניים על יעילות הטיפול המלעורי פולשני בחסימות וורידים. אותם מטופלים המתמודדים עם סיבוכים של הפקקת כעת מקבלים הזדמנות חדשה לקבלת טיפול בשיטת הצנתור לשפר את איכות החיים.
מרכזים רפואיים בעולם החלו להתמקד בטיפול בבעיה הוורידית שעד לאחרונה לא קיבלה את המקום הראוי. הוקמו צוותים רב-מערכתיים המשלבים, רדיולוג פולשני, כירורג כלי דם והמטולוג. שילוב הידע הרפואי והניסיון מאפשר להתאים למטופל את הטיפול הטוב ביותר בעבורו.
אחד המרכזים המובילים נמצא בלונדון, בבית החולים Guy's & St Thomas בראשותו של ד"ר סטפן בלאק. המרכז טיפל עד כה במאות מטופלים בהצלחה. נסעתי אליו להשתלמות, ללמוד את טכניקת הצנתור הוורידי ואף יישמתי את שיטת הטיפול בארץ בהצלחה.
"הטיפולים החדשים מהווים בשורה משמחת לסובלים מפקקת וורידים עמוקה, בפרט לאלו המתמודדים עם תסמינים מאוחרים שעד כה לא נמצא להם פתרון. כעת נפתח עבורם חלון הזדמנויות לטיפול בבעיה ולכן אני ממליץ לכל מי שמתמודד עם התסמינים המאוחרים של פקקת הוורידים לפנות לייעוץ רפואי לבדיקת התאמה לצנתור טיפולי אשר ישיב את איכות החיים שנפגעה".
בשיתוף מדטרוניק
