משרד הבריאות מפרסם היום (ב') נתונים על ההתקדמות והשינויים שחלו בתחום המאבק בעישון, מתוך דו"ח שר הבריאות על העישון בישראל ל-2020 שיפורסם ברבעון השלישי של 2021. זאת, לרגל היום הבינלאומי למניעת עישון, המצוין היום.
קראו עוד:
נתוני עישון בזמן הקורונה
נזקי העישון חמורים, ומדי שנה מתים בישראל כ-8,000 נשים וגברים כתוצאה מעישון. ממאי עד ספטמבר 2020 ערך המרכז הלאומי לבקרת מחלות (המלב"ם) סקר בקרב האוכלוסייה הבוגרת לבחינת השינויים בהרגלי העישון בעקבות מגפת הקורונה. בסקר נמצא כי אין שינוי באחוז המעשנים: 20% דיווחו כי הם מעשנים, ורק 0.5% דיווחו שהפסיקו לעשן מאז פרוץ הקורונה.
בקרב המעשנים, 26.7% דיווחו שהם מעשנים יותר מאז פרוץ המגפה, ובממוצע דווח על תוספת של 13 סיגריות ליום. כמו כן, 56.9% מהמרואיינים המעשנים דיווחו שאף פעם לא עישנו בנוכחות בני הבית, ללא הבדל בין יהודים לערבים.
עישון בקרב בני נוער
מנתוני סקר עולה שכ-15% מהתלמידים מדווחים על התנסות בעישון סיגריות לעומת כ-25% המדווחים על התנסות בעישון נרגילה. בנים מדווחים בשיעור גבוה יותר מבנות הן על עישון סיגריות והן על עישון נרגילה בכל שכבות הגיל ובשני המגזרים - היהודי והערבי. כמו כן, ניכרת מגמת ירידה משמעותית בין השנים 1998 ל-2019. עישון סיגריות ונרגילה שכיח יותר במגזר הערבי לעומת היהודי.
סקר בנושא עישון סיגריות אלקטרוניות בקרב בני נוער שערך משרד הבריאות ב-2019 מצא כי יותר מרבע מבני הנוער השתמשו בסיגריה אלקטרונית. עבור שישית מהם, סיגריה אלקטרונית הייתה התנסות העישון הראשונה, לעיתים כבר בגיל 12, כשהתפיסה שסיגריה אלקטרונית "פחות מזיקה” מהווה את המניע המרכזי לשימוש. עוד נמצא כי חמישית מבני הנוער מעשנים, ובנים מעשנים יותר מבנות. בקרב המעשנים, כמחצית מעשנים סיגריות טבק מחפיסה, ושיעור דומה מדווחים על שימוש בסיגריות אלקטרוניות.
3 צפייה בגלריה
כ-15% מהתלמידים מדווחים על התנסות בעישון סיגריות לעומת כ-25% המדווחים על התנסות בעישון נרגילה
(צילום: Shutterstock)
עישון באוכלוסייה הבוגרת
סקר בריאות לאומי בישראל–4 (INHIS-4) בוצע החל מדצמבר 2018 ועד מרץ 2020. מנתוני הסקר עולה כי שיעור העישון בכלל האוכלוסייה הבוגרת בישראל (גילאי 21 ומעלה) ב-2020 הוא 20.1% בהשוואה ל-20% ב-2019.
שיעור העישון בקרב גברים גבוה מהשיעור בקרב נשים: 25.6% ו-14.8%, בהתאמה. שיעור העישון בקרב ערבים גבוה מהשיעור בקרב יהודים: 24.4% ו-19.1%, בהתאמה.
שיעורי העישון נמוכים יותר אצל אנשים בעלי השכלה גבוהה (17.4%) בהשוואה לבעלי השכלה בינונית ונמוכה (30.1% ו-31.6%, בהתאמה). שיעור העישון בקרב גברים בישראל (25.6%) גבוה מהממוצע הכולל במדינות OECD, שעומד על 22.5%. שיעור העישון בקרב נשים בישראל (14.8%) גבוה במעט מהממוצע הכולל באותן מדינות (13.9%).
1.6% מהמרואיינים דיווחו על שימוש בסיגריה אלקטרונית ו/או אייקוס: 2.9% בקרב גברים ו-0.4% בקרב נשים. שיעור השימוש בקרב ערבים היה גבוה יותר מהשיעור בקרב יהודים (2.8% ו- 1.2% בהתאמה).
3 צפייה בגלריה
1.6% ממשתתפי הסקר דיווחו על שימוש בסיגריה אלקטרונית ו/או אייקוס: 2.9% בקרב גברים ו- 0.4% בקרב נשים
(צילום: Shutterstock)
עלייה מדאיגה בעישון בקרב בני נוער
בעוד שהירידה בעישון בקרב הציבור הישראלי נמשכת, אצל בני נוער בגילאי 17-15 ניכרת דווקא עלייה מדאיגה מאז דעיכת הקורונה - כולל זינוק בשיעור בני הנוער הרוכשים בעצמם סיגריות וטבק. כך עולה מהסקר השנתי של "המיזם למיגור העישון". 22.6 אחוז מבני הנוער הצהירו כי הם מעשנים (עישון יומי, שבועי או לעיתים רחוקות) בהשוואה ל-20.7 אחוז ב-2020 ול-15.5 אחוז ב-2019 - שיעור הגבוה פי כ-1.5 ביחס לזה שנמדד רק לפני שנתיים.
לראשונה, הסיגריות האלקטרוניות מובילות כמוצר שבאמצעותו מתנסים בני הנוער לראשונה בעישון (24 אחוז) ומיד בצמוד אליהן סיגריות רגילות (23 אחוז). מותגי הסיגריות האלקטרוניות החד-פעמיות אמנם החלו להימכר בישראל רק בחודשים האחרונים, אך כבר בזמן קצר זה הן השיגו אחוזי התנסות של כשישה אחוזים בקרב בני הנוער.
הסקר העלה ממצא נוסף ומטריד, ולפיו השנה חל זינוק של 30 אחוז בשיעור בני הנוער הרוכשים בעצמם את מוצרי העישון - מבלי שנדרשו לבקש מאדם אחר לרכוש אותם עבורם. השיעור הזה עלה בחדות מ-35.9 אחוז ב-2020 ל-46.8 אחוז ב-2021 (מקרב אלו שהתנסו בעישון). בארגון רואים בכך היפוך מגמה מדאיג ביותר, המעיד על היעדר אכיפה ומוביל ישירות לעלייה בעישון בקרב בני נוער. "המדינה מקבלת ציון נכשל באכיפה. החוקים המתקדמים שחוקקו כאן נגד העישון נשארים על הנייר, ואנחנו מפקירים את הדור הבא שלנו לעולם הקטלני של העישון", מגיבה לתוצאות הסקר שירה כסלו, מנכ"לית המיזם למיגור העישון.
"מדאיג ביותר לגלות", מוסיפה כסלו, "כי למרות שהחוק אוסר למכור מוצרי עישון לקטינים - אין על כך פיקוח, ובני הנוער רוכשים בעצמם סיגריות ויתר מוצרי העישון בשיעורים גבוהים יותר מאי פעם. הממצאים האלה חייבים להדליק נורה אדומה ומהר. כדי להגן על בני הנוער, המדינה חייבת להתעורר ולהוביל שלושה מהלכים מרכזיים: אכיפה מסיבית של החוקים הקיימים נגד עישון, הטלת מס על סיגריות אלקטרוניות, והשלמת החקיקה האוסרת על שימוש בטעמים כדי למנוע מחברות העישון לעשות מניפולציות על בני הנוער".
גמילה מעישון
מוקד משרד הבריאות מאפשר סיוע לגמילה מעישון בחינם, ללא צורך בהפניית רופא. ב-2020 הורחב הסיוע בגמילה מעישון הניתן בישראל. בקופות החולים, בנוסף לסדנאות הקבוצתיות לגמילה מעישון, ניתן לקבל ייעוץ אישי מיועץ גמילה או מרופא המשפחה. כמו כן, ניתן לקבל ייעוץ אישי לגמילה מעישון בטלפון, דרך מוקדי הגמילה מעישון הטלפוניים של הקופות או מוקד הגמילה מעישון הטלפוני של משרד הבריאות.
ב-2020 פנו 26,015 מעשנים לסיוע בגמילה מעישון, ירידה של כ-10% בהשוואה ל-2019. מספר הפונים לסיוע בגמילה מעישון בשנה עדיין נמוך מאוד ועומד על כ-2.5% מכלל המעשנים בישראל.
ב-2020 פנו 26,015 מעשנים לסיוע בגמילה מעישון, ירידה של כ-10% בהשוואה ל-2019. מספר הפונים לסיוע בגמילה מעישון בשנה עדיין נמוך מאוד ועומד על כ-2.5% מכלל המעשנים
בשנה החולפת עשו שימוש בסדנת הגמילה של משרד הבריאות באמצעות המוקד הטלפוני כ-2,000 מעשנים. בכל יום ישנן כ-100 שיחות גמילה במסגרת הסדנאות.
למידע נוסף ולקבלת שירותי גמילה ניתן לפנות למוקד הלאומי לגמילה מעישון של משרד הבריאות בטלפון 6800*.
