כשנשים הרות יגיעו מעתה להתייעץ עם ליב ארד, אחות במרכז לבריאות האישה במרפאת "זבולון" של הכללית, הן יידעו שמדובר במומחית לתחום: בכל זאת, כמה נשים בארץ יילדו את עצמן במרפסת ביתן?
ארד (36), תושבת קריית־מוצקין, היא אם לשניים, בת שלוש וחצי ובן שנתיים. "שתי הלידות הראשונות שלי היו מהירות יחסית", סיפרה, "בלידה הראשונה ילדתי שעה ו־20 דקות לאחר שהגעתי לבית החולים. בפעם השנייה התינוק נולד אחרי 45 דקות".
לקראת הלידה השלישית בוצעה בבית היערכות: "סיכמנו שכאשר ארגיש צירים בעלי ייסע להביא את אמא שלו, שמתגוררת בקריית־ים, כדי שהיא תשמור על הילדים, ואנחנו ניסע לבית החולים", היא מספרת.
ביום חמישי בערב הייתה לה ירידת מים. "כמו שתיכננו, בעלי נסע להביא את אמא שלו. אני חיכיתי מספר דקות והתקשרתי למד"א. מאחר שאין לי קליטה טובה בבית, יצאתי למרפסת. הסברתי למוקדנית שירדו לי המים, היא שלחה אליי אמבולנס ואמרה שהיא נשארת איתי על הקו עד שהצוות יגיע. קמתי לרגע כדי לפתוח את הדלת על מנת שצוות מד"א יוכל להיכנס, חזרתי למרפסת לדבר עם המוקדנית ואז היו לי צירים. הרגשתי שאני חייבת ללחוץ, שאי־אפשר לעצור את זה. עמדתי בעמידת שש, המוקדנית אמרה לי לבדוק כל הזמן אם הראש יוצא, ואם כן לתפוס אותו. שמתי את היד, לחצתי ובלחיצה השלישית התינוקת יצאה. תפסתי אותה בידיים והרגשתי הקלה שהיא בחוץ. צוות מד"א, שהגיע בינתיים, חתך את חבל הטבור, עטפנו את התינוקת במגבת ופינו אותנו לבית חולים", היא מספרת.
ליב והתינוקת אן, שנולדה במשקל 3.250 ק"ג, חזרו ביום ראשון הביתה. ארד סיכמה: "דווקא בלידה הקודמת סבלתי יותר. יחסית, זו הייתה חוויה מתקנת".
