בשיתוף ד"ר עדי אדר ואינפומד
אחת מהשאלות המרכזיות הנוגעות בהפרעת קשב היא מה גורם להתפתחות ההפרעה – תורשה או גורמים סביבתיים? הפרעת קשב היא הפרעה התפתחותית, תורשתית ומולדת. לכן, לסביבה יש השפעה מעטה על התפתחותה. היא לא קשורה לאכילה מוגברת של מזונות מתוקים, הורות לקויה , ועוד מיתוסים דומים.
ומה לגבי צפייה במסכים ?
בשנים האחרונות פורסמו מספר מחקרים אשר מצאו קשר בין חשיפה של תינוקות וילדים צעירים למסכים לבין התפתחות תסמינים של הפרעת קשב. לאחרונה זכה לתשומת לב רבה מחקר אשר פורסם בקנדה ובו הממצא העיקרי היה שחשיפה של מעל שעתיים למסכים גרמה לעלייה של פי 7 בהפרעות התנהגות האופייניות לילדים עם הפרעת קשב.
עם זאת, כאשר בוחנים היטב את הממצאים הרי שיש שאלות המתעוררות סביב משמעותם. למעשה, לא ניתן להסיק מתוצאות המחקרים השונים שאכן קיימת עלייה בשיעור ה- ADHD בעקבות צפייה במסכים בגיל צעיר.
צפו ברופא מסביר:
רק שאלה - האם צפייה ממושכת במסכים מגבירה את הסיכון להפרעת קשב ?
אז מה כדאי לעשות בנושא?
ד"ר אדר סבור כי "השד כבר יצא מהבקבוק" ולכן אין טעם להילחם בצפייה במסכים ולהגביל אותה בצורה משמעותית, אלא לבחון קודם כל אם דפוס התנהגותי זה מוביל לפגיעה בפעילויות שונות (משפחתיות, לימודיות וחברתיות), בהרגלי התזונה ובהרגלי השינה.
יש להפעיל סמכות הורית במידת הצורך ואף לסכם עם הילדים על אמנה משפחתית הקובעת מגבלות והתרים בתחום זה. סביר להניח כי המילה האחרונה בוויכוח התקשורתי והמדעי בנושא זה לא נאמרה עוד. אולם, נכון לכתיבת שורות אלה לא קיימת הוכחה ברורה שצפייה במסכים גורמת לעלייה בשכיחות של ADHD.
בשיתוף ד"ר עדי אדר ואינפומד
