200 מכשירי MRI יש בשווייץ. בישראל, שמספר תושביה דומה – יש 42 בלבד. הנתון הזה ממחיש עד כמה גרוע ומקומם מצבנו. המשמעות: תורים ארוכים לבדיקה החיונית – שבכוחה להציל חיים.
האור בקצה המנהרה אפילו לא נראה: מנתוני מרכז המחקר והמידע בכנסת, שנאספו לבקשת ח"כ אופיר כץ, עולה כי בשנה החולפת לא קידם משרד הבריאות אפילו רכישת מכשיר אחד. הנתונים מתייחסים לשנת 2018 ומהם מתברר כי בישראל יש רק 42 מכשירים, בעוד המינימום הנדרש הוא 49. ארבעה מכשירים נוספים שנמצאים במערכת משמשים למחקר, ולא לבדיקות שוטפות.
כמו בתחומים נוספים אחרים במערכת הבריאות, גם כאן יש פער בין תל־אביב לפריפריה. וזה מספר המכשירים למיליון איש: במחוז תל־אביב יש 7.5 לכל מיליון איש; במחוז המרכז 3.5; במחוז ירושלים 6.4; במחוז הדרום 4.1; במחוז הצפון 4 ובמחוז חיפה יש 3.8 מכשירים לכל מיליון איש.
מצבנו לעומת העולם המערבי גרוע ומתסכל: מספר המכשירים ביחס למיליון איש בישראל הוא 5.18 לעומת 15.42 במדינות ה־OECD. ישראל נמצאת בתחתית הרשימה. לשם השוואה: מספר המכשירים ביוון הוא 29, בדרום־קוריאה יש 30. מחירו של מכשיר הוא בין 1.5 מיליון דולר לשני מיליון.
מנגד: מספר הבדיקות בישראל בשנה גבוה מאשר במדינות ה־OECD: 8,996 בממוצע לעומת 5,106. ההסבר לכך: בשל מצוקת המכשירים מתקיימות הבדיקות בישראל כמעט לאורך כל היממה.
למרות הפעלתם הרצופה של המכשירים, משך ההמתנה לבדיקה הוא בלתי נסבל: בין עשרה ימים ועד ל־40 יום. זאת כאשר לא פעם מדובר בבדיקה שתוצאותיה המדויקות עשויות להציל חיים, כמו למשל אבחון גידול סרטני. שלא לדבר על המתח ועל המצוקה הנפשית שבה נתון אדם שמחכה לבדיקה הגורלית.
ההפעלה הרצופה גורמת לבעיה נוספת: בשל העומס המוטל על המכשירים הם נשחקים מהר יותר. בעיה נוספת: שחיקה גם בקרב הצוותים שמפעילים אותם ונדרשים לעבוד סביב השעון במשמרות מתישות. נקודת זכות נרשמת לטובת קופת חולים מכבי, שמספר חבריה המופנים לבדיקות MRI גבוה משל מתחרותיה.
פרופ' יעקב סוסנה, מנהל אגף הדימות בהדסה ויו"ר איגוד הרדיולוגים בישראל, מנתח את הבעיה: "זה כמו מונית שעובדת 23 שעות ביממה. יש מדינות שעובדות משמרת אחת בלבד, אנחנו נדרשים לשלוש, מה שגורם לבלאי מהיר יותר של הציוד".
הוא ציין בעיות נוספות: "אין מאגר לאומי של מהם התורים האמיתיים, ואנחנו לא באמת יודעים מהו זמן ההמתנה האמיתי לבדיקה. אין מנגנון לאומי של בקרה על אורך התורים. אנחנו יודעים שיש בדיקות שזמן ההמתנה אליהן ארוך יותר כמו MRI לילדים בהרדמה או MRI לב. הדוח מדבר על מכשירים, אבל צריך לזכור שיש מחסור גם בטכנאים להפעלתם וגם ברופאים רדיולוגים. בשנים האחרונות המצב השתפר אבל הוא עדיין רחוק מלהיות מספק".
ח"כ כץ סיכם: "מרגע שנבחרתי חרטתי על דגלי לטפל בנושא צמצום הפערים במתן שירותי הרפואה בין הפריפריה למרכז, וכל פעם אני נתקל בנתונים חדשים שמדהימים אותי. הצפון והדרום סוגרים את הרשימה בכל מדד אפשרי- תקנים, מכשור רפואי, כוח אדם, זמני המתנה ועוד.
"תושבי הפריפריה נאלצים לנסוע מרחקים ארוכים ואף לפעמים לוותר על טיפולים בגלל שהם לא יכולים להגיע למרכז. מגיע להם לקבל טיפול רפואי שווה לתושבי המרכז. אני אמשיך ואאבק לצמצום הפערים. לשמחתי יו״ר וועדת הכספים גפני נענה לבקשתי, ותקום וועדת משנה בראשותי אשר תטפל בנושא".
