חיסוני פייזר ומודרנה יוצרים תגובה חיסונית רבת עוצמה וארוכת טווח: כך מגלים חוקרים אמריקנים שמעלים את האפשרות שבקרוב לא נזדקק למנה שלישית של חיסון, בהנחה שלא ישגשגו וריאנטים חדשים עמידים לחיסון. את הממצאים, שעולים בקנה אחד עם הערכות קודמות לגבי עוצמת חיסוני ה- mRNA, פרסם כתב העת Nature.
קראו עוד:
בראש המחקר עמד ד"ר עלי אלבדי, אימונולוג מאוניברסיטת וושינגטון שבסנט לואיס. ד"ר אלבדי ועמיתיו כבר דיווחו בחודש שעבר, כי תאי חיסון שמזהים את הנגיף שורדים במח העצם לפחות שמונה חודשים לאחר ההדבקה, אצל מחלימי קורונה. מחקר שערך צוות אחר הצביע על כך שגם תאי דם לבנים מסוג B, המייצרים את הנוגדנים לנגיף, ממשיכים לשרוד בגוף לפחות שנה לאחר ההדבקה.
בהתבסס על ממצאים אלה, שיערו החוקרים כי החסינות לקורונה אצל מחלימים שחוסנו בהמשך בחיסוני פייזר ומודרנה עשויה להימשך שנים, ואף ייתכן שלמשך כל החיים. עם זאת, לא ברור היה אם לחיסון לבדו ישנה השפעה ארוכת טווח דומה, אצל מי שלא נדבקו מעולם.
צוותו של ד"ר אלבדי ביקש להתמודד עם שאלה זו על ידי התבוננות במקור תאי הזיכרון: בלוטות הלימפה, שם שוכנים תאי החיסון שאמורים לזהות את הנגיף ולהילחם בו. לאחר זיהום או חיסון, נוצר מבנה מיוחד בבלוטות הלימפה הנקרא "מרכז הנבט". מבנה זה הוא מעין "מחנה אימונים" של תאי B - התאים מייצרי הנוגדנים - בו הם בשלים ולומדים להכיר מערך מגוון של רצפים גנטיים נגיפיים. ככל שטווח ההיכרות הזה רחב יותר, וככל שתאי ה-B "מתאמנים" זמן רב יותר, כך גדל הסיכוי שיוכלו לסכל וריאנטים של נגיף הקורונה.
לאחר ההדבקה הראשונית בנגיף הקורונה נוצרת אמנם תגובה חיסונית בריאות, אך לאחר החיסון מתבצע "חינוך" של תאי החיסון בבלוטות הלימפה. במהלך המחקר בדקו ד"ר אלבדי ועמיתיו 41 אנשים, בהם שמונה שנדבקו בנגיף וחוסנו בשתי מנות של פייזר. דגימות מבלוטות הלימפה של הנחקרים נלקחו מספר פעמים במהלך תקופה שבין שלושה ל-15 שבועות לאחר מנת החיסון הראשונה.
לדברי החוקרים, התוצאות מצביעות על כך שרוב מוחלט של האנשים המחוסנים יהיו מוגנים לטווח הארוך, לפחות כנגד הגרסאות הקיימות של נגיף הקורונה
צוות החוקרים מצא כי 15 שבועות לאחר החיסון הראשון, מרכז הנבט של בלוטות הלימפה היה פעיל ביותר אצל כל המשתתפים, וכי מספר תאי הזיכרון שזיהו את נגיף הקורונה לא פחת. "העובדה שהתגובות נמשכו כמעט ארבעה חודשים לאחר החיסון מהווה סימן טוב מאוד", אמר ד"ר אלבדי, שהסביר כי מרכזי הנבט בבלוטות הלימפה מגיעים לרוב לשיא פעילותם כשבוע עד שבועיים לאחר החיסון, ואז דועכים.
לדברי החוקרים, התוצאות מצביעות על כך שרוב מוחלט של האנשים המחוסנים יהיו מוגנים לטווח הארוך, לפחות כנגד הגרסאות הקיימות של נגיף הקורונה. עם זאת, קשישים ובעלי מערכת חיסונית חלשה עשויים להגיב אחרת לחיסון.
2 צפייה בגלריה
בעולם אין עדיין קונצנזוס על הצורך בקבלת מנה שלישית והמועד לכך אם בכלל
(צילום: Shutterstock)
בדרך: חיסונים חדשים לקורונה
כמה זמן תימשך ההגנה מנגיף הקורונה אצל מחוסני פייזר ומודרנה? קשה עדיין לנבא. אך לדברי החוקרים, אם לא יצוצו וריאנטים עמידים, ייתכן שהחסינות תימשך גם לכל החיים. וכדי שזה יקרה, הדרך העיקרית היא להביא לחיסון אוכלוסיית העולם, כך שמגפת הקורונה תמוגר, כפי שמוגרו מגפות אחרות בהיסטוריה העולמית, בזכות החיסונים.
בינתיים, בעולם אין עדיין קונצנזוס על הצורך בקבלת מנה שלישית והמועד לכך אם בכלל. מינהל המזון והתרופות האמריקני והמרכז לבקרת מחלות CDC עדיין לא החליטו בעניין. יחד עם זאת, בחברות החיסונים פייזר ומודרנה כבר עובדים על פיתוח חיסונים חדשים נגד קורונה, שיכללו שילוב של חיסונים נוספים, כך שבזריקה אחת תתאפשר הגנה רחבת טווח נגד מחלות שונות.
