מדינת ישראל היא אימפריית פוריות בינלאומית ומעצמת ילודה. לפי נתוני הלמ"ס, בשנת 2017 היה שיעור הילודה בישראל הגבוה ביותר בעולם המערבי, עם ממוצע של כ-3.1 לידות לאישה. אך גם בישראל, כמו בשאר המדינות המפותחות, נצפתה בעשורים האחרונים מגמה של עלייה בגיל הנישואין ודחיית גיל הילודה. כעשור מאז שאושר חוק הקפאת הביציות במדינת ישראל, עדיין לא כל הנשים בגיל הפוריות ערות לכך שפוטנציאל הפריון של האישה מוגבל בזמן והן אינן מודעות להשלכות המשמעותיות שיש לדחיית הילודה על סיכוייהן להרות בעתיד.
קראו עוד:
כמה דברים שכל אישה צריכה לדעת, לפני שיהיה מאוחר מדי:
1. מספר הביציות ואיכותן יורדים עם הגיל
בניגוד לגברים, הממשיכים לייצר זרע לאורך כל חייהם, אישה נולדת עם מספר קבוע של ביציות. בשבוע ה-20 להיריון יש לה כ-6-7 מיליון ביציות, אך מספרן הולך ופוחת בתהליך של הרס עצמי. תינוקת נולדת עם כ-1-2 מיליון ביציות, ועם ההגעה לבגרות מינית נותרות לה כחצי מיליון.
מדי חודש, יוצאת ביצית אחת בשלה מזקיק שחלתי, בתהליך הנקרא ביוץ. כל אישה תבייץ כ-400 ביציות בלבד בשנות הפוריות שלה, אולם תאבד מאות ביציות מדי חודש. דבר זה מוביל לירידה הדרגתית ומתמשכת בפוריות המתחילה כבר סביב גיל 32 ומואצת משמעותית לאחר גיל 37.
לא רק הכמות, אלא גם איכות הביציות פוחתת עם הגיל, מה שאומר בפועל שיש יותר עוברים לא תקינים גנטית, יותר הפלות ופחות לידות. לשם המחשה, בטיפולי הפריה חוץ-גופית, הסיכוי של אישה בת 44 ללדת ילד בריא כתוצאה מהטיפול הוא כאחוז אחד בהשוואה ליותר מ-40 אחוז סיכוי לאישה הצעירה מ-35 שנה.
2. מהי "רזרבה שחלתית"?
רזרבה שחלתית היא הערכה של כמות הביציות שנותרו בשחלה. גורמים רבים יכולים לפגוע בה, ביניהם עישון, מחלות אוטואימוניות, אנדומטריוזיס, ניתוח אגני, תרופות שונות ועוד, לכן לכל אישה צפויה רזרבה שחלתית שונה ונדרשת הערכה פרטנית שלה. זיהוי מוקדם הינו קריטי מאחר שאובדן הרזרבה השחלתית לרוב מתגלה רק בשלב בו הסיכויים להשגת היריון נמוכים מאוד.
3. איך ניתן להעריך אותה ועד כמה זה מדויק?
כיום אנחנו משתמשים בשלוש בדיקות עיקריות להערכת הרזרבה השחלתית:
- הורמון מגרה הזקיק (FSH) – בדיקת דם ללא עלות, המבוצעת בתחילת הווסת. רמה גבוהה של ההורמון מרמזת על רזרבה שחלתית נמוכה, אך הבדיקה אינה נחשבת למדויקת מאחר שישנן תנודות ברמות ההורמון.
- ההורמון האנטימולריאני (AMH) – חלבון המופרש מהזקיקים הקטנים בשחלה וניתן למדידה בכל שלב של המחזור החודשי. רמה גבוהה יותר מעידה על רזרבה שחלתית טובה יותר. הבדיקה נחשבת מדויקת יותר וניתן לבצע אותה במספר בתי חולים, בעלות של מאות שקלים.
- בדיקת AFC – בדיקת אולטרסאונד להערכת מספר הזקיקים הקטנים בשחלה, עדיף לבצע בתחילת המחזור החודשי. ככל שנצפים יותר זקיקים, כך הרזרבה השחלתית גבוהה יותר.
חשוב להבין שבדיקות אלו משמשות לחיזוי התגובה השחלתית, אך אינן מנבאות אותה במדויק. הן גם לא קובעות את הסיכוי לכניסה להיריון וללידה. ישנם מקרים בהם תוצאות הבדיקות לא תואמות זו את זו, לכן בסופו של דבר המדד הטוב ביותר לתפקוד השחלה יהיה התגובה שלה בפועל לגירוי הורמונלי בטיפולי הפוריות.
יש היום בדיקות נוספים בשלבי מחקר, אשר אם ייכנסו לשימוש קליני בעתיד, יתכן שיאפשרו להעריך את הרזרבה השחלתית באופן מדויק יותר.
4. הקפאת ביציות מבחירה – למי ומתי?
הרעיון של "שימור פוריות סוציאלי" תפס תאוצה בשנים האחרונות. טכנולוגיית הקפאת הביציות מאפשרת לרופאי הפריון להציע לנשים צעירות אפשרות בחירה וסיכוי עתידי להפוך לאימהות בגיל מבוגר יותר. המודעות בארץ גדלה וכיום מבוצעים להערכתי אלפי מחזורי שימור בשנה. יחד עם זאת, אני עדיין פוגשת מדי שבוע נשים שמגיעות בגיל שאינו אופטימלי להקפאה ומרגישה שמחובתי לפעול להעלאת המודעות בנושא זה.
טכנולוגיית הקפאת הביציות מאפשרת לרופאי הפריון להציע לנשים צעירות אפשרות בחירה וסיכוי עתידי להפוך לאימהות בגיל מבוגר יותר
חוק הקפאת הביציות במדינת ישראל מאפשר לבצע את ההליך מגיל 30 ועד שימלאו לאישה 41 שנה, אולם חשוב להדגיש שהגיל האופטימלי לבצע שימור הינו לפני גיל 35. לביציות שהוקפאו לפני גיל 35 יש סיכוי גבוה יותר לשרוד את תהליך ההפשרה ולהביא ללידת ילד בעתיד.
5. כמה ביציות צריך להקפיא?
נהלי משרד הבריאות מתירים לעבור עד ארבעה מחזורי טיפול או עד להשגת 20 ביציות מוקפאות. הקפאה של כ-15 ביציות בוגרות במחזור אחד אמנם לא תבטיח ילד בעתיד, אך תאפשר סיכוי סביר גם לאישה שתבחר שלא לבצע מחזור טיפול נוסף. מצד שני, מספר כזה יאפשר לבצע מחזור טיפול נוסף, אם האישה מעוניינת בכך, כדי לצבור מספר גבוה יותר של ביציות ולהגדיל את הסיכויים לילד אחד ויותר בעתיד.
כמובן שכל מקרה לגופו, ואנחנו משתדלים להתאים לכל אישה את ה"חליפה" הטיפולית המתאימה לה, בהתאם לגילה ולרזרבה השחלתית שלה. יש נשים שלאחר ההערכה ראשונית יקבלו ההמלצה להרות עכשיו ולא לשמר פוריות, על מנת למקסם את הסיכוי שלהן לאימהות.
6. מה עדיף להקפיא? ביציות או עוברים?
התשובה אינה חד משמעית וכל מקרה לגופו. לאישה שמתכננת להשתמש בעתיד בזרע של תורם, כדאי מראש להקפיא עוברים. מי שמבצעת את ההקפאה כדי להשאיר לעצמה אופציה של הורות עם בן זוג עתידי, תעדיף להקפיא רק ביציות. מבחינה רפואית יש יותר שנות ניסיון עם הקפאת עוברים, אך הנתונים מצביעים על כך שבשיטת הזיגוג (ויטריפירציה) שבה משתמשים היום להקפאת הביציות, שיעורי הביציות השורדות את ההפשרה הם גבוהים. בפועל, נשים רבות שעושות שני מחזורים בוחרות להקפיא כל מחזור בשיטה אחרת.
7. כמה זה עולה?
הליך הקפאת הביציות עדיין מבוצע במימון עצמי, בעלות משתנה בין בתי החולים השונים וכתלות במספר המחזורים המבוצע בפועל. לכך יש להוסיף את מחיר התרופות אשר יכול להגיע לאלפי שקלים, כתלות במינון.
לפני שמחליטים, כדאי לוודא מהו הליווי והזמינות שמעניקה כל יחידה בתהליך וכמה שנים של הקפאה מכסה המחיר הראשוני, משום שלאחר מכן מתווסף גם תשלום שנתי על אחסון הביציות. כולי תקווה שבעתיד קופות החולים ישתתפו באופן גורף במימון שימור פוריות סוציאלי. אני מאמינה שצעד כזה יהווה חיסכון משמעותי בטווח הארוך, מאחר שכך פחות נשים יזדקקו לטיפולי הפריה חוץ גופית בגיל מבוגר, טיפולים שהינם לפעמים חסרי תוחלת אך עדיין ממומנים בישראל ללא הגבלה כמעט.
8. מתי כדאי להשתמש בביציות המוקפאות?
הסיכוי של אישה להרות וללדת יהיה גבוה יותר אם תשתמש בביציות שהוקפאו בגיל צעיר לעומת שימוש בביציות טריות בגיל מבוגר, אך מרבית הנשים מעדיפות לשמור את השימוש בביציות המוקפאות כמוצא אחרון וינסו קודם להרות מהביציות הקיימות.
החוק מתיר הפשרה ושימוש בביציות עד גיל 54, אך יש לזכור שיש יותר מחלות רקע עם העלייה בגיל, וכי היריון בגיל מבוגר כרוך בשיעור סיבוכים גבוה יותר, כגון סוכרת ורעלת היריון, וכן בשיעור גבוה מאוד של ניתוחים קיסריים, לכן ההמלצה שלי היא לנסות ולהרות בגיל מוקדם ככל האפשר.
9. מהו הסיכוי ללדת ילד מביציות שהוקפאו?
קיים מידע מצומצם בספרות הרפואית על סיכויי ההצלחה של שימור פוריות, מאחר שמרבית הנשים עדיין לא השתמשו בביציות שהקפיאו. המידע הרב ביותר מגיע מספרד, על סמך סדרה של יותר מ-5,000 נשים שביצעו שימור מסיבות סוציאליות, מתוכן מאות בודדות חזרו להשתמש בביציות עד כה. הנתונים מספרד מצביעים על סיכוי של כ-80-70 אחוז ללידת ילד אחד לפחות בהקפאה של 20-15 ביציות לפני גיל 35. הסיכוי הזה יורד ל-50-40 אחוז כאשר הביציות מוקפאות אחרי גיל 35.
יש לי מטופלות בשנות ה-30 המוקדמות שחושבות שלא ירצו ילדים בעתיד. אני מכבדת את החלטתן, אך יודעת שהיא עשויה להשתנות וכשזה יקרה, זה עלול להיות מאוחר מדי. לכן אני מעודדת לערוך "סקר פוריות", כלומר הערכת הרזרבה השחלתית מבעוד מועד. אני תמיד שמחה להיות בצד שמאפשר לנשים לעשות החלטה מושכלת ולהשאיר את האופציות פתוחות לכל החלטה בה יבחרו בעתיד.
הכותבת היא סגנית מנהלת יחידת ההפריה החוץ-גופית ואחראית מרפאת "אמא" בהרצליה מדיקל סנטר
