אתמול (ב') התבשרנו על הענקת פרס נובל לרפואה לשלושה חוקרים מארה"ב ומבריטניה, שגילו את נגיף ההפטיטיס C. מדובר בידיעה חשובה ומעניינת, אך בתקופה של הקורונה, בה החיים של כולנו מושפעים באופן ישיר מווירוס אחר, אולי לא נראית מרעישה. זאת, עד שמבינים עד כמה התגלית הזו בעצם משמעותית למיליוני אנשים ברחבי העולם.
עד לזיהוי נגיף ההפטיטיס C, עולם הרפואה הכיר את נגיפי ההפטיטיס A ו-B, שבדומה לראשון, גורמים גם הם לדלקת בכבד. מאז, כל מנה של דם לעירוי נבדקה להימצאות נגיפים אלו. אך מהר מאוד הבינו בעולם הרפואה שיש עוד נגיף, לא מזוהה, שממשיך לעבור במנות הדם ולהדביק אנשים. בעבודה מוקפדת ושיטתית, כל אחד מהחוקרים תרם את חלקו עד לזיהוי הנגיף הנסתר - הלא הוא הפטיטיס C.
ההידבקות בנגיף נעשית בעיקר דרך נוזלי גוף ודם, וכ-20% מהאנשים הנדבקים בו מחלימים ללא טיפול חיצוני. עם זאת, עבור 80% האחרים, הידבקות בנגיף גורמת למחלת כבד שמתפתחת לאורך שנים ועלולה לגרום לדלקת כבד כרונית, שחמת, סרטן כבד ואף מוות. בדרך כלל אין תסמינים לנדבקים עד לשלבים המאוחרים של הפגיעה הכבדית, כאשר בשלב זה הסיבוכים הרפואיים והתחלואה קשים.
בעולם כיום יש מעל 71 מיליון איש החולים בהפטיטיס C, דבר שהופך את המחלה לבעיה רפואית עולמית קשה – בדומה לקורונה שאנו חווים היום. עם זאת, ובניגוד לקורונה, להפטיטיס C קיים טיפול תרופתי שמביא לריפוי של מעל 95% מהחולים. לא מדובר בתרופות שהופכות את המחלה למחלה כרונית, בהן המטופל צריך להמשיך לקחת טיפול תרופתי כדי לשלוט על המחלה כמו במצב של HIV, אלא מדובר בריפוי מלא. תוך חודשיים עד שלושה של טיפול תרופתי הניתן על ידי טבליות, כמעט ללא תופעות לוואי, החולים נרפאים מהמחלה לחלוטין.
אין כמעט מחלה ויראלית אחרת שקיימת בעולם בה אנחנו יכולים לרפא כך מטופלים באופן מלא. עקב כך, הכריז ארגון הבריאות העולמי על יעד למיגור המחלה בעולם עד לשנת 2030. רוב מדינות העולם, וביניהן ישראל, שמו יעד זה למטרה ועובדים ברמה לאומית בכדי לעמוד בה.
בישראל שותפים לפעילות הענפה בנושא משרד הבריאות, קופות החולים, בתי החולים והאיגודים הרפואיים השונים, אך עדיין לא הצלחנו להגיע לאיתור של רוב החולים. קיים אתגר אמיתי באיתורם של החולים, שכן רובם מרגישים מצוין (המונח המוכר "א-סימפטומטים" מתאים גם כאן), ללא מושג שהם נדבקו במחלה נגיפית שעלולה להשפיע על בריאותם.
מנות דם נבדקות בעולם משנת 1992 להימצאות הנגיף, אך מטופלים שקיבלו מנות דם לפני תאריך זה הם קבוצה שצריך לנסות לאתר. קבוצה נוספת בסיכון היא המשתמשים בסמים, אשר בשיתוף מחטים עלולים להדביק אחד את השני – וזו הקבוצה הגדולה ברוב מדינות המערב. אך בישראל הקבוצה הגדולה של מטופלים שעלולים להיות חולים ללא ידעתם הם יוצאי ברה"מ לשעבר - וזאת בגלל השימוש החוזר במחטים בחיסונים שנתנו שם לילדים ותינוקות, ושעלולים היו להיות מזוהמים בנגיף.
אנו עושים כל מאמץ לאתר את החולים ה"שקטים" הללו, כולל הכנסת בדיקת סקר לנגיף ברוטינה של בדיקות הסקר לנשים המתכננות הריון, וכן העלאת המודעות של הצוותים הרפואיים בישראל. עם זאת, חשוב שאנשים שמרגישים שאולי הם שייכים לקבוצת הסיכון יגיעו לרופא המשפחה וידברו על האפשרות להיבדק, ובמידת הצורך להיות מטופלים ולמנוע את התחלואה הקשה שעלולה להגיע בעתיד.
גילוי הנגיף על ידי החוקרים הדגולים הללו לפני מספר עשורים, מאפשר לנו כיום להכחיד מחלה שגרמה למותם של מיליוני אנשים במהלך השנים.
ד"ר דניאלה רחמים כהן היא ראש תחום רפואת משפחה במכבי שירותי בריאות, ומובילת פרויקט האיתור המוקדם של הפטיטיס C
