69% מהציבור לא יודעים שאי-ספיקת לב גורמת להכי הרבה אשפוזים בבתי החולים: כך מצא מחקר ישראלי חדש. עוד נמצא כי מחצית ממשתתפי המחקר לא מכירים כלל את תסמיני המחלה. המחקר שנערך על ידי מכון גיאוקרטוגרפיה, מצא רוב הישראלים סבורים שגורם התמותה העיקרי הוא תאונות דרכים על אף שסרטן ומחלות לב גורמים להכי הרבה מקרי מוות בישראל.
אי-ספיקת לב הוא מצב שבו הלב אינו מצליח לספק דם וחמצן במידה מספקת לצרכי הגוף. מחלה זו נחשבת למסוכנת ביותר וגורמת לעומס רב על מערכת האשפוז בבתי החולים. במחקר החדש, שנועד לבחון את מודעות הציבור לסיכונים ותסמיני המחלה, השתתפו כ-500 בני אדם מגיל 18 ומעלה (49% גברים; 51% נשים; 80% יהודים ו-20% מוסלמים).
המחקר, שנערך לרגל יום הלב הבינלאומי, מצא כי שליש מהציבור (35%) תופש את תאונות הדרכים כגורם התמותה העיקרי בישראל. לפי המחקר, מחלת הסרטן נמצאת במקום השני מבחינת דעת הציבור (30%) ומחלות לב במקום השלישי (24%), לאחר מכן מחלות נשימה (6%), מחלות אחרות (5%) ומחלות כליה (1%).
עם זאת, לפי נתוני משרד הבריאות, מחלת הסרטן הינה סיבת המוות המובילה בישראל ולאחריה מחלות לב, שבץ מוחי וסוכרת. תאונות (ובכללן גם תאונות דרכים) היא הסיבה העשירית למוות.
כשני שליש מהמשתתפים במחקר (69%) לא ידעו שאי-ספיקת לב היא הסיבה העיקרית לאשפוז מבוגרים בישראל במחלקות הפנימיות. 22% מהמשיבים סברו שהסיבה העיקרית לאשפוז מבוגרים היא מחלות נשימה, 19% סברו שהסיבה העיקרית לאשפוז מבוגרים היא מחלת הסרטן ו-11% סברו שהסיבה לכך היא כתוצאה משפעת.
התסמינים הנפוצים במקרה של תחלואה באי-ספיקת לב כוללים קוצר נשימה במנוחה ובמאמץ, תחושת עייפות וחולשה, נפיחות בעקבים, בכפות הרגליים ובשוקיים. אולם כמעט מחצית מהמשתתפים במחקר לא ידעו לשייך בין התסמינים הללו לאי-ספיקת לב. 22% מהמשתתפים במחקר שייכו את התסמינים לסוכרת, 11% שייכו אותם לאסתמה ו-6% לשבץ מוחי. על פי הממצאים של המחקר ככל שרמות ההכנסה וההשכלה גבוהות יותר, וכמו כן ככל שהגיל מבוגר יותר – כך עולה שיעור המשיבים שמקשרים בין התסמינים לאי-ספיקת לב.
בנוסף, בדק המחקר עד כמה הציבור מעריך את הסיכון שלו לחלות באי-ספיקת לב. 14% סבורים שהסיכוי הוא 1 ל-50, 23% סבורים שהסיכוי שלהם הוא 1 ל-20, 19% סבורים שהסיכוי שלהם הוא 1 ל-10, 9% סבורים שהסיכוי 9% וכ-33% בכלל לא ידעו להשיב.
ניכר שמבוגרים בגילאי 55 ומעלה, מעריכים את הסיכון שלהם לסבול מאי-ספיקת לב כנמוך יותר בהשוואה לאופן שהצעירים מהם מעריכים אותו. צריך לזכור שעל פי נתונים מהספרות המקצועית, אחד מכל חמישה אנשים מעל גיל 40 יסבול במהלך חייו מאי-ספיקת לב.
31% מהציבור המוסלמי שהשתתף במחקר סבורים שאי-ספיקת לב היא לא מחלה מסכנת חיים, 22% מהם סבורים שמחצית החולים עלולים למות תוך 15 שנים מיום האבחון ו43% סבורים שמחצית החולים עלולים למות בתוך 10 שנים מיום האבחון.
בקרב הציבור היהודי מהמשתתפים במחקר סבורים שאי ספיקת לב אינה מחלה מסכנת חיים, 20% סבורים שמחצית החולים עלולים למות בתוך 15 שנה מיום האבחון, 39% סבורים שמחצית החולים עלולים למות בפרק זמן בתוך 10 שנים מיום האבחון. אולם למעשה על פי הנתונים כמחצית מהחולים עם אי ספיקת לב עלולים למות תוך חמש שנים מיום האבחון.
"אי-ספיקת לב הינה מחלת לב כרונית, אשר אחד מתוך חמישה אנשים בעולם צפויים לחלות בה. היא נחשבת כגורם האשפוז מספר 1 בעולם. נכון לשנת 2020, כ-28 מיליון איש בעולם מאובחנים עם אי-ספיקת לב, מתוכם כ-6.2 מיליון אמריקאים", אומר גיל מלצר, מנכ"ל אגודת הלב הישראלי.
"בישראל ההערכה היא כי כ-200 אלף איש מאובחנים עם אי-ספיקת לב בדרגות חומרה שונות, המהווים כמעט 2% מהאוכלוסייה הכללית. כ-3,000 חולים בישראל סובלים מאי ספיקת לב מתקדמת המצריכה אשפוז בבית החולים.
"הטיפול באי ספיקת לב מיועד להשגת חמש מטרות טיפוליות: האטת התקדמות המחלה, שיפור איכות החיים של החולה, הפחתת שיעור התמותה, הפחתת ימי האשפוז וצמצום ההוצאה הכספית בגין הטיפול בחולה".
לדבריו, מנתונים שהצטברו ממחקרים רבים שפורסמו עולה ללא צל של ספק כי מעקב וטיפול נכונים בחולים לצד שינוי באורך החיים של המטופלים, מביאים לשיפור ניכר באיכות החיים ולהפחתת התמותה. "אנו באגודת הלב הישראלי למען מטופלי לב וכלי דם, מחויבים ופועלים ללא לאות למען חולי הלב ובני משפחותיהם, למען העלאת המודעות הציבורית לגורמי הסיכון, למחלות לב, דרכי המניעה, האבחון והטיפול וכן פועלים לקידום אורח חיים בריא, כאמצעי נוסף להפחתת שיעור התחלואה והתמותה ממחלות לב", מסכם מלצר.
