(צילום: אבי חי)
"אנחנו בערפל קרב, טסים בתוך ענן, בלי מכ"ם מכויל ובלי מודיעין שמספק אותנו", מתאר בראיון לאולפן ynet פרופ' יניב ארליך, מומחה לגנטיקה ומנכ"ל Eleven Tx, את ההתמודדות עם מגפת הקורונה בימים האחרונים. "עכשיו, אחרי מבצע החיסונים המדהים, יש שאלה אם התפתחו זנים חדשים של הנגיף שמאיימים על החיסונים. בשבוע שעבר עשו שתי חברות, ג'ונסון אנד ג'ונסון ונורובסק, ניסויים בדרום אפריקה, והתברר שהחיסונים שלהן עובדים פחות טוב. כנראה שגם החיסונים של פייזר ומודרנה, שקיימים בארץ, עובדים פחות טוב על הזן הדרום אפריקני".
גם פרופ' ערן סגל, מרכיב מודל חיזוי הקורונה של מכון ויצמן, דיווח השבוע על התפתחות של מוטציות חדשות. "נראה שהזן הבריטי צבר מוטציות נוספות בתהליך ההתפשטות שלו, בהן זו שקיימת גם בזן הדרום אפריקני", אמר. "זוהי המוטציה שלפי דיווחים ראשוניים מורידה את יעילות החיסון מ-95% לכ-60%. מכיוון שהזן הבריטי מתפשט בישראל, יכול להיות שגם כאן הוא יצבור את המוטציה שקיימת בזן הדרום אפריקני. מהסיבה הזו הצעתי לרצף גנטית אנשים שקיבלו את המנה השנייה של החיסון ובכל זאת חלו באופן קשה או לפחות הגיעו לאשפוז. המטרה היא לוודא שלא מדובר במוטציה אחרת לגמרי, אולי אפילו כזו שהתפתחה כאן, בישראל".
קראו עוד:
לשאלה אם החיסונים יעילים נגד הזן הבריטי, השיב פרופ' ארליך: "לפי מה שאנחנו יודעים, הם יעילים מולו. עם זאת, הבוקר שמענו מבריטניה שיש מוטציה ספציפית של הזן הבריטי שמאפשרת לו לברוח מהחיסון. הזן הבריטי יודע לקבל את המוטציה הזאת. בעיה נוספת: אתמול אמר פרופ' נחמן אש, פרויקטור הקורונה, שיש בישראל 80 מקרים מאומתים של הזן הדרום אפריקני, אז אם רוצים לוודא שהוא לא מתפשט פה ועלול לסכן את מבצע החיסונים, צריך לנטר את המכ"ם יותר טוב. יש אמצעים טכנולוגיים לביצוע בדיקות מתקדמות. אני מציע גם לרצף את מי שקיבל את המנה השנייה של החיסון ונמצא חיובי. צריך לוודא שלאנשים האלה אין את הזן הדרום אפריקני. אם המוטציות עמידות נגד החיסונים, צריך לקטוע את שרשראות ההדבקה".
"הבוקר שמענו מבריטניה שיש מוטציה ספציפית של הזן הבריטי שמאפשרת לו לברוח מהחיסון. הזן הבריטי יודע לקבל את המוטציה הזאת"
פרופ' ארליך הוסיף ואמר: "עד לאחרונה הנחנו שכל זני הקורונה שמסתובבים פה מדבקים באותה מידה. הסתכלנו על כלל האוכלוסייה ועל כמות המאומתים בחלונות זמן מסוימים וניסינו להבין מתוך זה מהו מקדם ההדבקה. מכיוון שעכשיו יש זן בריטי וזן דרום אפריקני, וקיימת גם הקורונה המקורית מהעיר ווהאן שבסין, מקדמי ההדבקה הם כבר לא אותו דבר. יכול להיות שכשאנחנו מסתכלים על כלל האוכלוסייה, אנחנו יכולים להסיק שההדבקה יורדת, אבל יש עוד זן, שברגע שהוא עולה קדימה, מקדם ההדבקה יהיה יותר מ-1, וזה ימשיך להתפשט".
