(צילום: חגי דקל)
"יש יותר מדי אי ודאות": כך אומר פרופ' ערן סגל, מרכיב מודל חיזוי הקורונה של מכון ויצמן, בריאיון לאולפן ynet הבוקר (א'). "במספר החולים הקשים שמאושפזים בבתי החולים יש ירידה קטנה, מכ-1,200 לכ-1,100. אלה מגמות חיוביות שנוצרו בהשפעת החיסונים. בקרב בני 60 ומעלה הייתה ירידה גדולה, של יותר מ-20%, לעומת עלייה בקרב הצעירים, שטרם התחסנו או התחסנו בשלב מאוחר יותר".
קראו עוד:
לשאלה אם הנתונים האלה מאפשרים את פתיחתה של מערכת החינוך, השיב: "אנחנו בנקודה מאוד מסוכנת. כאשר נפתח את מערכת החינוך או את המסחר, זה ייצור מגעים, ומגעים מייצרים יותר הדבקות. מקדם ההדבקה יעלה, ויעלה גם מספר החולים הקשים. מצד שני, יש חיסונים. מה ינצח? אנחנו לא יודעים לומר. יש יותר מדי אי ודאות".
"אנחנו בנקודה מאוד מסוכנת. כאשר נפתח את מערכת החינוך או את המסחר, זה ייצור מגעים, ומגעים מייצרים יותר הדבקות. מקדם ההדבקה יעלה, ויעלה גם מספר החולים הקשים. מצד שני, יש חיסונים. מה ינצח? אנחנו לא יודעים לומר. יש יותר מדי אי ודאות"
אשר לזנים החדשים, אומר סגל: "תמיד אמרנו שאין הרבה ביטחון בדברים האלה, ושיש הרבה הפתעות במגפה הזאת. בא הזן הבריטי וטרף את הכול. אבל בטווח הקצר, לנוכח הירידה במספר החולים הקשים בקרב בני 60 ומעלה, ברור שיש השפעה אמיתית של החיסונים. מצד שני, יש הטיות שקשה לאמוד אותן: במוקדי התחלואה מתחסנים פחות, במגזר הערבי והחרדי מתחסנים פחות, אם כי כרגע יש עלייה במגזר הערבי. בטווח הקצר נמשיך לראות מגמת ירידה. היא איטית, ואני מקווה שהעוצמה שלה תתחזק. אבל אם תהיה התפשטות בתחלואה בצורה בלתי נשלטת, בסופו של דבר זה יכול לנצח את החיסונים, כי יש גרעין של 400 אלף אנשים - כ-200 אלף בני 60 ומעלה וכ-200 אלף בני 50 עד 60 - שלא התחסנו עדיין. זה הכלי האחרון, העיקרי, שנשאר לנו בהתמודדות עם המגפה: החיסונים".
פרופ' יהודה אדלר, יו"ר האיגוד האירופי למחלות שריר וקרום הלב ודיקן הפקולטה למדעי הבריאות במרכז האקדמי למשפט ולעסקים ברמת גן, שנכח באולפן, אמר לפרופ' סגל: "אני מופתע מהדברים שלך, כי לפי הנתונים שאני מקבל, מספר המונשמים עלה, מספר החולים הקשים עלה, והמצב מחמיר. איך אתה אומר שהמצב טוב יותר? המצב לא מעודד".
פרופ' סגל השיב: "לא אמרתי שהמצב מעודד. אמרתי שאנחנו רואים מגמות, ושאי אפשר להתעלם מהעובדה שיש השפעה של החיסונים. אם אתה מסתכל על בני 60 ומעלה, אתה רואה ירידה בכל הפרמטרים בשבועיים האחרונים: 40% פחות במאומתים ו-30% פחות אשפוזים".
"אנחנו מדברים על כ-400 אלף איש מגיל 50 ומעלה שטרם התחסנו, ויש להם בממוצע 10% סיכוי להפוך לחולים קשים. אם תהיה הכפלה במספר המאומתים, הבדיקות לא יספיקו, ואולי לא נדע כמה מאומתים בפועל יש לנו. נראה את זה באיחור. החולים הקשים יגיעו משם. צריך להגיע לקבוצה הזאת ולחסן אותה, כי רואים בעיניים שהחיסון עובד"
פרופ' סגל התבקש להתייחס לאמירתו שהתפשטות בלתי נשלטת של התחלואה יכולה לנצח את החיסון, ונשאל באילו מספרים מדובר. תשובתו: "אנחנו מדברים על כ-400 אלף איש מגיל 50 ומעלה, שיש להם בממוצע 10% סיכוי להפוך לחולים קשים. אם תהיה הכפלה במספר המאומתים, הבדיקות לא יספיקו, ואולי לא נדע כמה מאומתים בפועל יש לנו. נראה את זה באיחור. החולים הקשים יגיעו מהקבוצה הזאת, של ה-400 אלף, שעוד לא התחסנה. צריך להגיע לקבוצה הזאת ולחסן אותה, כי רואים בעיניים שהחיסון עובד".
בסיום הריאיון נשאל פרופ' סגל אם הוא היה שולח את ילדיו לבית הספר ביום שלישי. על כך אמר: "בערים שיש בהן תחלואה נמוכה, ומערכת החינוך מנטרת את התחלואה, וניתן לזהות הדבקות, ורמת ההתחסנות היא גבוהה - זה צעד שאפשר לעשות. בשבועות האחרונים יש עלייה בהדבקות בקרב ילדים, למרות העובדה שמערכת החינוך סגורה. הילדים נפגשים במקומות אחרים. מה תהיה התרומה של פתיחת בתי הספר בקפסולות, ותחת הקפדה - אנחנו לא יודעים. פתיחת בתי הספר תשחרר הורים לצאת לעבודה, וזה יגביר את סך כל המגעים בישראל. מצב כזה מעורר חשש לעלייה בתחלואה. פתיחת מערכת החינוך צריכה להיעשות בצעדים מאוד זהירים, מאוד מדודים".
