תיאודור מירוצ'ניק הוא התינוק הצעיר ביותר בישראל ובין הבודדים בעולם, שבגופו הקטן הושתל כבד בגיל 15 שבועות. "זו הייתה פעולה על סף הבלתי אפשרית בתינוק קטן כל כך עם משקל גוף מאוד נמוך. לסיפוקנו הגדול, עמדנו במשימה בהצלחה רבה", אומר ד"ר מיכאל גורביץ, מנהל יחידת השתלות וניתוחי כבד במרכז שניידר לרפואת ילדים, שם התבצע לאחרונה הניתוח יוצא הדופן.
עד לידתו לפני כשלושה חודשים, לא עלה מבדיקות ההיריון שעברה אמו של תיאודור כל חשד לבריאותו. "בדיוק להפך", אומרים הוריו, אלינה (28) וסמיון (33), המתראיינים כאן לראשונה. "תיאודור נולד במשקל 3.450 ק"ג, אחרי היריון תקין וטוב, כשכל הבדיקות היו תקינות לגמרי". אבל שעות ספורות אחרי לידתו הבחין צוות התינוקייה בצהבת. תחילה סברו שהמדובר בצהבת תינוקות, תופעה רווחת בקרב ילודים שחולפת מאליה במרבית מהמקרים.
חלק מאותם תינוקות החולים בצהבת מקבלים טיפול באור, פוטו-תרפיה, שמטרתו היא להפחית את רמות הבילירובין, באמצעות חשיפת התינוק לאור מנורות מיוחדות. "החליטו שגם תיאודור שלנו יקבל פוטו-תרפיה, אבל מה שקרה הוא שבדיקות הדם שעבר תוך כדי הטיפול באור, העידו דווקא על החמרה במצבו. ערכי הצהבת התפתחו במהירות", מספרים הוריו.
למרות משקל גופו הגבוה, הוא הועבר להשגחה ומעקב בפגיית בית החולים ושם, לדברי האב, שהה כחודש ימים. "פשוט בזבזו לו ולנו את הזמן כי לא עלו על שום אבחנה. כלום", הוא מתאר בכעס. "התחננתי לרופאים שיעבירו אותו לשניידר, שהמומחים שם כבר בטח יידעו לאבחן אותו, אבל הם סירבו בטענה שאין כל צידוק בהעברתו לבית חולים אחרים, כיוון שהם מטפלים בו כראוי".
במעמד הזה החליטו ההורים לשחרר את הילד מבית החולים הביתה ולהגיע איתו עצמאית לכל הבדיקות והטיפולים הנדרשים. "חודש וחצי היינו בבית עם תיאודור, כשאנחנו כל הזמן על הקו לבית החולים. פעם שיקבל מנות דם ופעם לטיפול אחר", אומרת אלינה. אבל שגרת הטיפול הזו עוררה בהם ספקות קשים, ולקראת אמצע יוני החליט סמיון לקחת את העניינים לידיים.
"לקחתי את הרגליים ופשוט הגעתי פיזית לשניידר. סיפרתי להם מה מצבו של התינוק שלי והצגתי מסמכים שקיבלתי מבית החולים ובמקום הוחלט שעליו לעבור ביופסיית כבד. זה נשמע מפחיד, נכון, אבל זה לפחות מהלך בדרך לפענח את מה שקורה לתינוק שהולך ונגמר לנו מול העיניים, לדעת מה מקור הצהבת שלו", הוא מסביר.
מיד כשהגיעו תוצאות הביופסיה התקשרו משניידר להורים וביקשו מהם להניח הכול ולהגיע עם הילד בדחיפות לבית החולים. "הוא כבר היה ירוק, אפאתי ולא מתפקד לגילו", אומר סמיון בקול רועד. בשניידר אובחן שהתינוק לוקה באי-ספיקה קשה של הכבד ושהוא נמצא בסכנת חיים. מורדם ומונשם הועבר למחלקה לטיפול נמרץ תינוקות לשם הליך קונה זמן להחלפת הדם.
"כבר בשלב הזה הבינו כנראה שהוא הגיע לקצה והתחילו לדבר אתנו על הצורך הדחוף בהשתלת כבד", מספרת אלינה. "למזלנו, אחרי שעברתי את כל בדיקות ההתאמה נמצאתי מתאימה לתרום אונת כבד לתינוק שלי, שתציל את החיים שלו". וכך, לפני כשבועיים, לפי המאגר של המרכז הישראלי הלאומי להשתלות של משרד הבריאות, התבצע לראשונה בישראל ובין המקרים הבודדים בעולם, הניתוח להשתלת כבד בתינוק בן 15 שבועות בסך הכול.
"השתלת כבד מתורם חי, נחשבת לניתוח מורכב, מסובך ועם מקדם סיכון גבוה, לא כל שכן כשמדובר בתינוק קטן, עם משקל גוף נמוך, הסובל ממחלת כבד חריפה ונזקק בדחיפות מצילת חיים להשתלה", אומר ד"ר גורביץ, שעמד בראש צוות רב תחומי בניתוח יוצא הדופן הזה שהתקיים בשני חדרי ניתוח מקבילים בשניידר, בית החולים היחיד בארץ המבצע השתלות כבד בילדים.
"בחדר אחד שכבה האם, אלינה, תורמת אונת הכבד, שאיתה התחלנו", מתאר ד"ר גורביץ. אחרי הכנה טרום ניתוחית, הוא מספר, הורדמה ונכרתה אונת הכבד השמאלית שלה. "לכבד שתי אונות, ולהשתלה משתמשים רק בשמאלית, שגם אותה חותכים למידותיו הפיזיות של התינוק הנתרם. הכבד, חשוב לציין, הוא האיבר הפנימי היחיד בגוף האדם שיודע להשלים את עצמו אחרי שנכרתים ממנו חלקים".
סמוך לסיום הניתוח לכריתת אונת הכבד, כבר נערך צוות רב תחומי גדול בחדר הניתוח הסמוך, שבו היא תושתל בגופו של התינוק. "כיוון שמדובר בפרוצדורה סופר מורכבת ומסוכנת, נערכנו אליה כמו לפני מבצע צבאי. גייסנו וריכזנו את כל הכוחות שלנו שכללו גם את ד"ר ולדימיר טנק, רופא בכיר במערך ההשתלות, מרדימים בכירים, רופאי טיפול נמרץ וגסטרו, רדיולוגים מתחום האולטרה סאונד, רופאי טיפול נמרץ, צוות מתוגבר של אחיות ועוד ועם כל הארמיה הזאת, יצאנו למבצע", מסביר ד"ר גורביץ שעמד כאמור בראש הצוות המנתח.
"הוצאנו את אונת הכבד מהאם, שהתאוששה בינתיים והועברה אחר כך להמשך אשפוז והחלמה בבילינסון הסמוך, ועברנו לחדר הניתוח השני. כשלפנינו אתגר ניתוחי קיצון", הוא מסביר. שני הניתוחים נמשכו יותר מ-15 שעות כשהניתוח של התינוק ארוך יותר משמעותית. "הקושי המאתגר היה כאמור בהכנסת איבר חדש לחלל בטן קטנטן של תינוק, תפירת כלי דם מיקרוסקופיים, דבר שמצריך עקומת לימוד והתנסות, מיומנות ודייקנות".
כבר על שולחן הניתוחים הבחין הצוות הרב תחומי הגדול, לשמחתו, בצבע הכבד שהפך אדום, מלא בדם מעניק חיים. כשהוא עדיין על שולחן הניתוחים, עבר התינוק בדיקות דם ואחרות, שמהן עלה כי תפקוד הכבד תקין. אחרי שעות ארוכות על הרגליים, במתח רב, התפשטו אנחת הקלה וסיפוק מקצועי בחלל חדר הניתוח. תיאודור המורדם והמונשם הוחזר למחלקה לטיפול נמרץ, ובתוך 10 ימים, הסתמן שיפור הולך וגדל במצבו.
בימים הקרובים אמור התינוק להשתחרר מבית החולים ולהמשיך את חייו מנקודת התחלה חדשה, כשל תינוק בריא. "אנחנו כל כך מאושרים", אומרים הוריו, "שאנחנו לא רוצים אפילו לדמיין מה היה קורה איתו אם היינו משאירים אותו באותו בית חולים שבו נולד. תודה לאל שזה נגמר ככה".
בכל שנה מתבצעות בשניידר בממוצע 20 השתלות של כבד. ב-15 מתוכן, מושתלת אונת כבד, ובשני סוגי ההשתלה שיעור ההישרדות הממוצע עומד על 96 אחוזים. "השתלת הכבד הראשונה בילדים נעשתה בישראל בשנת 1995 ומאז, עקומת הניסיון וההתמקצעות, כמו גם הטכנולוגיה הרפואית והידע שנצבר, כל אלה השתפרו מאוד", מעיד ד"ר גורביץ.
