בשיתוף נובו נורדיסק
למעלה מחצי מיליון ישראלים חולים בסוכרת, כך עולה מנתוני משרד הבריאות. לרגל חודש המודעות למחלת הסוכרת שחל בנובמבר הגיעה לאולפן ynet ד"ר אביבית כהאן מיחידת הסוכרת בבית החולים הדסה עין כרם בירושלים, על מנת לדבר על סוכרת מסוג 2.
(צילום: אורי דוידוביץ)
אז מה ההבדל בין סוכרת מסוג 2 לעומת סוכרת מסוג 1? ד"ר כהאן: "זאת מחלה שכיחה ביותר בישראל ובעולם, היא ממש מגיעה לממדים של מגיפה בשנים האחרונות. כאשר בבסיס המחלה נמצאת תנגודת לאינסולין. אני אקדים אולי ואומר שאינסולין הוא הורמון שמיוצר על ידי הלבלב, והוא מאפשר כניסה של סוכר לתוך תאי הגוף. עכשיו, תאי הגוף לפעמים מפתחים תנגודת לאינסולין, כאשר זה נובע לדוגמה מהשמנת יתר, מאורח החיים 'היושבני' שפיתחנו לאחרונה, ממרכיבים שונים מהתזונה, גם מסיבות גנטיות שונות. וכתוצאה מכך הלבלב צריך כעת להפריש יותר ויותר אינסולין בכדי להתגבר על התנגודת".
ד"ר כהאן התייחסה לגילים שבהם מופיעה המחלה: "היא יכולה להופיע באמצע החיים, לצערנו היום אנחנו רואים אותה אפילו בגילאים יותר ויותר צעירים". מסתבר שגם נערים חולים במחלה: "בארה"ב סוכרת סוג 2 כבר שכיחה מאוד בנוער וגם בישראל אנחנו מתחילים לראות את העלייה הזאת גם בנוער". היא הצביעה על סיבות גנטיות וסביבתיות שבגללן נוצרים ערכי סוכר גבוהים ודם ובשל כך יש חולי סוכרת צעירים מאוד.
באתר אגודה הישראלית לסוכרת נכתב כי "עודף סוכר בדם גורם לפגיעה בכלי הדם ומאיץ את תהליך טרשת העורקים והיצרוויות שלהם. מעבר לסוכרת, ככל שיהיו נוכחים יותר גורמי סיכון הקשורים לאורח חיים לא בריא ועליה במשקל (הפרעה בשומני הדם, יתר לחץ דם וכו'), כן יגבר קצב התפתחות טרשת העורקים". אז מהו הטיפול לסוכרת סוג 2? ד"ר כהאן משיבה: "אז היום כבר מצבנו יותר טוב ממה שהיה בעבר, אנחנו נותנים הרבה תרופות שמתייחסות, שוב, לתנגודת לאינסולין. המטפורמין, הגלוקומין, תרופה שמלווה אותנו כבר עשרות שנים, נמצאת אצלנו בקו הראשון לטיפול. לאחר מכן יש לנו כבר היום הרבה מאוד תרופות, יש כבר תרופות חדשות שלא גורמות להיפוגליקמיה, לנפילה של ערכי הסוכר בדם. אנשים יכולים לקחת אותן בלי קשר למזון והן משפיעות אפילו במהלך יום שלם. אז היום כבר הרבה יותר קל לטפל בסוכרת וחשוב לטפל בסוכרת".
ומה עושים על מנת לאזן את המצב? ד"ר כהאן הסבירה: "בבסיס הטיפול בסוכרת נמצא שינוי אורח חיים. זאת אומרת, אנשים כן צריכים להעדיף תזונה מאוזנת, להמעיט את כמות הפחמימות, להעדיף פחמימות מלאות, דגנים מלאים, לצמצם צריכה של סוכרים, ודאי לצמצם צריכה של שתייה מתוקה, וגם לפעילות גופנית יש השפעה מאוד מאוד חשובה על משק הסוכר".
ועד כמה השינויים בהרגלים באים לידי ביטוי? ד"ר כהאן: "אז זו שאלה שבאמת הרבה פעמים עולה, זו שאלה חשובה. אנחנו רואים גם הרבה פרסומות של 'זרקתי את התרופות לסוכרת והכל עבר'. אז שוב, כל מקרה כמובן לגופו, אני תמיד לוקחת אנמנזה תזונתי מהמטופל ומי שבאמת אורח החיים שלו היה מאוד טעון שיפור, נקרא לזה, יכול בעזרת תזונה בריאה להשיל כמויות גדולות ממשקלו ולהיפטר מהסוכרת והכדורים. אבל סוכרת, חשוב להבין, שהיא מחלה פרוגרסיבית. זאת אומרת עם השנים תאי הבטא, הלבלב, שמייצר את האינסולין, הולך ודועך, ולכן בסופו של דבר הרבה מחולי הסוכרת יגיעו לצורך בטיפול באינסולין. כלומר, זה לא תמיד אשמתו, נקרא לזה, של המטופל, הרבה פעמים הוא עושה את המקסימום, אבל הסוכרת כבר התקדמה הרבה הלאה וכאן הגיע הזמן כן לשלב את הטיפול באינסולין גם כן".
למה בעצם האיזון של הסוכרת כל כך חשוב? מה ההשלכות הבריאותיות, אם הסוכרת לא מאוזנת?
"אז היום אנחנו יודעים שסוכרת גורמת לסיבוכים למעשה בכל מערכות הגוף, אם נתחיל בעיניים כגורם מרכזי היום לירידה, לעיוורון בעולם המערבי, אי ספיקת כליות, סוכרת גם כן גורם מרכזי לחולי דיאליזה, לפגיעות בכף הרגל, והיום אם אנחנו בעידן הקורונה, אנחנו יודעים שחולי סוכרת לא מאוזנים נמצאים בסיכון גבוה יותר כאשר הם נדבקים בקורונה. הם נמצאים בסיכון גבוה יותר לפתח תחלואה שהיא משמעותית, בהשוואה לחולי סוכרת שהם מאוזנים. שוב, זה משקף את החשיבות לכל הגוף של איזון של סוכרת".
אדם אובחן כחולה סוכרת. מה האפשרויות? צריך באמת אינסולין?
"אנחנו מתחילים בתרופות כמו מטפורמין מהדור הישן, מוסיפים לזה עוד היום תרופות חדשות, גם האינסולינים עברו מהפכה בעשור האחרון. אם פעם היו לנו אינסולינים שדרשו משטר טיפולים קפדני, להזריק חצי שעה לפני האוכל, להזריק בשעות קבועות, היום כבר יש אינסולינים ארוכי טווח שאפשר להיות יותר גמישים עם הטיפול, שגורמים להרבה פחות סיכון לנפילות סוכר. מעבר לכך, אין היום כמעט אף מטופל עם סוכרת סוג 2 שאני מטפלת בו באינסולין בלבד. היום אני כמעט תמיד משלבת את הטיפול בסוכרת מסוג 2 במטופל שכבר הגיע למחלה פרוגרסיבית וזקוק לאינסולין, אני תמיד משלבת את זה עם טיפולים נוספים. לדוגמה, יש לנו את ההורמון, גם כן הורמון שקיים בגוף האדם, שזה הורמון ה-GLP1, זה הורמון שהגוף משדר אותו באופן טבעי בתגובה למזון, זה הורמון השובע. אז כאשר אנחנו אוכלים הגוף מפריש GLP1 ומאותת לנו: OK, אכלתם מספיק. זה מאט את קצב ריקון הקיבה, זה גורם לתחושת שובע וזה גם גורם לאפקטים הורמונליים צפויים כתגובה למזון. זה מעצים את אותם אפקטים".
בשיתוף נובו נורדיסק
