זו הייתה עוד אחת מהידיעות הלקוניות שהקריא שדרן הרדיו באחת ממהדורות חדשות הערב המאוחרות של יום שני: תאונת דרכים בגליל שבה נפגעה אנושות ילדה בת 10. היא הובהלה לבית החולים, ואחרי שעה שבמהלכה נלחמו הרופאים על חייה, היא נפטרה. כך הצטרפה לין נסראוי מהיישוב מג'ד אל כרום שבגליל, לכרוניקה המצמררת על מותם של ילדים קטנים בתאונות.
ברוח מהדורות החדשות נארזה טרגדיה של משפחה שלמה שחייה כבר לא יהיו אותם חיים. מתוך השבר שלהם, בשעות הקשות שהם עוברים, מתנחמת המשפחה בתרומת קרניותיה של הילדה והגשמת שאיפתה שהפכה לצוואה שהשאירה אחריה: לתרום את שערותיה לטובת ילדות חולות סרטן. "זה הדבר היחיד שמנחם קצת את ההורים שלה", סיפר ל-ynet בן משפחה.
האסון המדובר התרחש בערב יום שני, 8 ביוני, כשלין שיחקה בחצר ביישוב בו היא גרה, הנמצא סמוך לכביש 85, צפונית מערבית לכרמיאל. "פתאום, מהחצר של הסבא שנמצאת גבוה מחצר המשפחה, הידרדרה מכונית במהירות ומחצה את הילדה", מספר עלי, הגר בסמוך ומקיים יחסי שכנות משפחתיים, לדבריו, עם משפחת נסראוי. "ההורים היו עדיין בעבודה באותה שעת ערב כששמעתי צעקות".
שכן אחר שראה מחלון ביתו את התאונה מיהר להזעיק את מד"א, שהזניק ניידת במהירות. כחצי שעה לאחר מכן, התקבל ממד"א הדיווח הבא: "תושבת מג'ד אל כרום הובהלה במצב קשה ע"י מד"א, תוך ביצוע החייאה מתמשכת למרכז הרפואי לגליל נהריה. מיד בהגיעה הועברה בבהילות לחדר הלם, תוך המשך ביצוע החייאה מתקדמת".
ד"ר איגור וקסמן, מנהל המחלקה הכירורגית בנהריה שטיפל בילדה, מתאר: "היא הגיעה במצב אנוש אחרי שעברה החייאה ממושכת בשטח, כשהיא סובלת מפגיעה חמורה בכלי דם מרכזיים בחלל הבטן. העברנו אותה במהירות לחדר ניתוח במטרה לעצור את הדימום, תוך מתן מנות דם. אבל לצערנו פגיעתה הייתה בלתי הפיכה ואחרי שנלחמנו על חייה שעה ארוכה, נאלצנו בצער לקבוע את מותה".
בעוד נלחמים הרופאים על חיי בתם, עודכנו ההורים ונחפזו לבית החולים. מתאמת השתלות ביקשה שישקלו לתרום את איבריה של לין, שיכולים להציל חיים ולשפר איכות חיים לאחרים. "בלי לחשוב פעמיים ההורים אמרו כן ונקבע שיתרמו את הקרניות", מתאר השכן עלי, "אך אביה של לין אמר שהילדה ראתה סרטון בזמן תקופת הקורונה ואמרה שממש רוצה לתרום את השיער שלה לטובת ילדות חולות סרטן".
קרניותיה של לין הונצלו יממה אחר כך והושתלו בשני גברים בשנות החמישים לחייהם. תרומת השיער הועברה לעמותת "זיכרון מנחם". מעשה זה, אומרת המשפחה מתוך האבל העמוק שלה, הוא "הכי לין". הם מתארים אותה כילדה שמחה שאהבה לעזור לכולם. "בימי הסגר היא עלתה לגג עם אחותה וקראה לתושבים לעטות מסכות ולהתרחק האחד מהשני, והיא רק בת 10. אנחנו נחיה עם הכאב הזה כל החיים, אבל יש לנו נחמה שהגשמנו את המשאלה שלה לתרום שיער, ושבזכות הקרניות שלה חזרה איכות החיים לשני בני אדם. וככה, גם בחיים וגם במוות שלה, לין היא אור גדול".
