מירוץ המטוש: זה לקח פחות מ-48 שעות, במוצאי שבת האחרונה, עוד בטרם ידענו את כל הפרטים על הסכם השלום בין ישראל לאיחוד האמירויות ו- 12 שעות לפני שבכלל הושק קו טלפון קווי בין שתי המדינות, חתמו חברת Apex מהאמירויות וחברת Tera הישראלית על שיתוף פעולה ומחקר משותף במטרה לפתח חיסון נגד נגיף הקורונה.
בכך, נכנסו השתיים לעולם סבוך של כלכלה, ביולוגיה, כימיה ויצרים בו מנסות מזה כחצי שנה מאות חברות מרחבי העולם להשקיע את מירב מאמציהן במציאת ה-״קופקסון החדש״, אם תרצו, זה שיביא לכיסן רווחים של מאות מיליוני דולרים כעת ובמהלך השנים הבאות.
המרדף אחרי הכסף הגדול של החיסון וכפי שמסתמן גם תהילת העולם ואולי פרס נובל, שיבואו עמו, אולי זוהרים. אך בעוד כלל המחקרים הקיימים כיום מדברים על כך שחיסון נגד הנגיף יהיה זמין לשימוש בבני אדם רק בעוד כשנה (לאופטימיים שבינינו) ואפילו שנתיים, שלוש (לריאליים), נדמה כי אנו, אלו שאינם בעולם המדע, נושאים עינינו למירוץ לא פחות מרתק - המרדף אחר בדיקת הקורונה היעילה והמהירה ביותר.
משבר הקורונה: הסיקור המלא ב-ynet
בל נטעה, עד להגיעו של החיסון המיוחל, החברה שתייצר את הבדיקה האמינה ומהירה ביותר לנגיף תהיה זו שתשלשל לכיסה עשרות מיליוני דולרים מרווחים ברחבי העולם.
העובדה שמדובר בבדיקה קיימת שיש רק לשפרה, הופכת את המירוץ הזה להרבה יותר פתוח לעומת המירוץ לחיסון, בו משתתפות רק חברות גדולות לייצור תרופות.
במירוץ הזה תוכלו למצוא חברות בת של חברות ענק, חברות פרטיות, מעבדות מחקר של האוניברסיטאות הגדולות והמוכרות בעולם וכן גם הרבה חברות ומעבדות מקומיות.
ישראל היא שחקן מרכזי במירוץ הזה. רק השבוע דיווחנו על חוקרים מחברת ״ניו סייט״ שפיתחו בדיקת רוק המאתרת אם אדם נדבק בנגיף והתשובה מתקבלת תוך שנייה.
בבדיקות שנערכו על כ-250 איש במרכז הרפואי שיבא גילו כי מידת הדיוק של הבדיקה ישראלית גבוהה מאוד בעוד עלותה פחות משקל וניתן לבצעה גם בבית.
הבדיקה עובדת כך שהמטופל שוטף את פיו בתמיסת סלאיין ויורק לתוך מבחנה. זו מועברת למכשיר הפולט אור ומנתח את החזר האור המתקבל, לפיו מעבד המכשיר את הנתונים וקובע האם האדם נדבק בנגיף או לא.
והמוח הישראלי כבר פיתח עוד כמה בדיקות מהירות, ביניהן אלו ציוד טכנולוגי שיאפשר לערוך בדיקות קורונה מהירות וזולות, שתוצאתן מתקבלת תוך חצי דקה עד דקה.
בשבועות הקרובים צפויה לצאת משלחת חוקרים בכירים להודו, שם יבחנו את הציוד על אלפי חולי קורונה הודים בשיתוף פעולה עם המדען הראשי של הודו.
הציוד מאפשר לאבחן את נוכחות הנגיף בצורה מהירה תוך שימוש בארבעה סוגי טכנולוגיות שפותחו בארץ: ניתוח גלי קול, בדיקות ינשוף-זיהוי מבוסס גלי טרה-הרץ, זיהוי איזותרמי ובדיקת חומצות פוליאמיניות בגופו של האדם. בפיתוח הציוד ובשיתוף הפעולה עם הודו לקחו חלק משרד החוץ, מנהלת פיתוח אמצעי לחימה במשרד הביטחון (מפא"ת), משרד הבריאות וצה"ל.
גם חברת הסטארט-אפ הישראלית "ננוסנט" (NanoScent) פיתחה ערכה לזיהוי קורונה באמצעות ריח. מדובר במערכת הרחה מבוססת חיישנים ננומטריים, המיועדת לזיהוי מוקדם של המחלה.
המכשיר שפיתחה החברה קולט אדים של תהליכי פירוק המתרחשים עם חדירת נגיף הקורונה לאף או ללוע. לדברי המפתחים, המכשיר מסוגל לזהות גם נשאי קורונה שאינם סימפטומטיים, כבר מהיממה הרביעית לאחר ההדבקה. עלות כל בדיקה היא כדולר אחד, ועלות המכשיר עצמו - עשרות אלפי דולרים.
צפו בבדיקה מתבצעת בשידור חי:
(שמוליק דודפור)
בתוך כך הסתיים פיתוחם של שני מכשירי בדיקה דומים, גם הם מתוצאת ישראל: חוקרים מאוניברסיטת בן גוריון שבבאר שבע הצליחו לפתח בדיקת נשיפה המאבחנת את נגיף הקורונה בתוך דקה. התשובה ניתנת תוך 20 שניות.
גם בית החולים מאיר החל בניסויים במכשיר נשיפה, פרי פיתוח החברות הישראליות "נקסט ג'ן" ו-"scantech", המאפשר זיהוי סמנים ביולוגיים הקשורים בנגיף הקורונה, כך שניתן יהיה לזהות את הנגיף בנשיפה בתוך כדקה. במחקר משתתפים 36 חולים ממחלקת הקורונה בבית החולים.
הקשר בין ספורט תחרותי לבדיקת קורונה
אחת הבדיקות המסקרנות ביותר היא זו שפותחה לאחרונה באוניברסיטת ייל היוקרתית בארה״ב וקיבלה אישור הפצה של מנהל המזון והתרופות האמריקני (FDA) רק בסוף השבוע שעבר.
הבדיקה שפותחה בייל היא בדיקת רוק. ובעיתונות האמריקנית כבר פורסם כי תוצאות הבדיקה שפותחה בייל יתקבלו בתוך דקות והמחיר יצנח. הביטחון בכך שהמחיר שלה יהיה עמיד עבור כל כיס נובע מהעובדה שראשי בית הספר לרפואה בייל הודיעו שמחיר הייצור שלה הינו ארבעה דולרים בלבד. אין לדעת כעת מה יהיה מחיר השוק של הבדיקה, אך סביר להניח שהרבה פחות מהמתחרים.
דבר נוסף שעובד לטובת אנשי בית הספר לרפואה בייל הנו שיתוף הפעולה שנחתם לטובת פיתוח הבדיקה עם אחד מהגופים הכלכליים הגדולים בארה״ב - ליגת ה-NBA.
כידוע, בשבוע החולף נפתח שלב הפלייאוף לעונת 2019/2020 שמשוחק בשל הקורונה בבועה בדיסנילנד. אך לצד המאבק על התואר העונה, ראשי הקבוצות והשחקנים מנסים למצוא דרכים לשוב לשחק ולא בבועה בעונה הבאה. לשם כך, הליגה וארגון השחקנים הם אלו שממנים חלק מהפרויקט, כאשר גם קבוצות NFL החלו להתעניין בהשקעה עתידית במוצר וכל זאת על מנת לעזור להם להיבדק מהר ולשוב למגרשים כבעבר.
לואו קוסט: בבדיקות במקום במטוסים
בצד השני של העולם, חוקרים מאוניברסיטת מלבורן, אוסטרליה, הודיעו בסוף השבוע האחרון כי הצליחו להרכיב בדיקה לואו קוסט לקורונה שתוצאותיה יתגלו בתוך 20 דקות.
הבדיקה המלקולרית משתמשת במכשיר נייד עם זרוע קטנה ונשלפת, שניתנת להחלפה ממטופל למטופל. הבדיקה למעשה מכניסה את הזרוע לנחיר, לוקחת דגימה מולקולרית ובודקת אותה במעבדת נייד.
״פיתחנו בדיקה מולקולרית לקורונה שניתן לבצע בקלות ועם תוצאות מעבדה טובות״, אמר השבוע, טום סטיינר, פרופסור באוניברסיטה. ״זמן הגעת התוצאות יהיה מעתה מהיר וטוב״.
1+1: קורונה וגם שפעת
אך לא רק בארה״ב ובאוסטרליה חלה התקדמות במציאת בדיקות יעילות ומהירות, חברת ״אוקספורד נאנפור טכנולוגיות״, שנוסדה ב-2005 על ידי מספר מדענים שהכירו באוניברסיטת אוקספורד היוקרתית, קיבלה אף היא לאחרונה אישורים ממשרד הבריאות הבריטי לשווק לצורך ניסוי בדיקה העונה לשם ״lampore”.
החברה אף קיבלה רוח גבית נוספת עבור המחקר שעשתה בשבוע שעבר אז העניק לה משרד הבריאות המקומי מענק של 450 אלף ליש״ט בתמורה להפצת הבדיקה למכוני בדיקה ממשלתיים.
בתום הבדיקה שדומה ליתר הבדיקות שהצגנו כאן מבחינה טכנית, יוכל הנבדק לקבל תוצאות בתוך 90 דקות. בנוסף לבדיקה יש יכולת להבחין מיד האם היא בוצעה כראוי ובכך להודיע למי שמבצע אותה האם יש לבצעה בשנית.
בחברה טענו השבוע כי הם יוכלו לבצע עד 15 אלף בדיקות שכאלו ביום, ובנוסף סיפרו כי הם עובדים על כך שהבדיקה תוכל לא רק לאתר האם לנבדק יש קורונה אלא האם הוא חולה בשפעת ואם כן, באיזה סוג של שפעת.
ולא הרחק מבריטניה, בברלין בגרמניה עמלו חוקרים ממכון ״פרנהופר״ ואוניברסיטת ברלין ופיתחו בדיקה מהירה לקורונה, שאמורה למצוא בגוף הנבדק נוגדנים נגד הנגיף בתוך 15 דקות. המומחים טוענים כי הבדיקה תוכל גם לסייע במציאת מחלות ויראליות אחרות.
המחקר לבדיקה החל ב-15 באפריל והחוקרים מאמינים כי טיפה אחת של רוק שתיאסף מפיו של הנבדק תוכל להביא לתוצאה לאחר שתונח על מכשיר מיוחד שייצרו עבור הבדיקה.
בימים אלו, החוקרים אף מנסים לפתח שיטה לפיה הם יוכלו לבדוק בעזרת הדגימה האם הנבדק חלה בעבר בקורונה והבריא כשהוא אסימפטומטי.
כאמור, כולם רוצים "חתיכה מהעוגה" ומתהילת העולם שתגיע בעקבות הפיתוח, שייתן את התשובה המהירה ביותר והמדויקת ביותר. עד אז, כולנו צריכים ללמוד לחיות במציאות החדשה שנכפתה עלינו. ובעיקר, לקוות לימים טובים יותר.
