(צילום: אבי חי)
"מחסנים בסגנון המערב הפרוע": הכוונה של בריטניה לאפשר שימוש בשתי מנות חיסון שונות, היא לחלוטין לא אחראית, מסביר פרופ' סיריל כהן מאוניברסיטת בר אילן. "אין לנו מספיק נתונים על כך. אני יכול לחשוב על טיעונים בעד ונגד הפעולה הזו. איך אפשר לדעת מה יקרה ליעילות החיסון אם ניתן מנה של פייזר ואחר כך מנה של אסטרהזניקה? אי אפשר לדעת. לכן לדעתי עדיף להיצמד לפרוטוקולים הידועים".
הוא מוסיף כי ההחלטה של בריטניה לעשות ערבוב בין החיסונים היא "חיסונים בנוסח המערב הפרוע". "אני מבין את המצוקה שלהם ואת הרציונל מאחורי זה, אבל אין לנו מספיק זמן כדי להעריך את ההשפעה של דבר כזה. אז זה קצת מסוכן לנקוט בגישה כזאת".
פרופ' כהן מתייחס לחשש כי החיסון עלול שלא להגן מפני המוטציה הבריטית והדרום האפריקאית. "יש עדויות לכך שאולי מדובר במוטציה שתהיה עמידה, אז זה דבר שבהחלט מטריד אותנו, ולדעתי חשוב להתחסן כמה שיותר מהר כדי למנוע התפתחות מוטציות נוספות, שזה בהחלט דבר שקורה".
בריטניה מתחילה לחסן כמה שיותר אנשים, וממתינה עם המנה השנייה:
(צילום: אבי חי)
על השאלה האם אפשר לדעת כמה ישראלים נדבקו במוטציה הבריטית, אמר כי המעבדה הארצית לווירוסים בתל השומר מנטרת את התחלואה ואת סוגי הווירוסים ומבצעת ריצוף באופן שגרתי. "על פי ההערכות מדובר על עשרות ואולי כמה מאות בשבוע. אנחנו יודעים שכדי לזהות את המוטציות האלה אנחנו צריכים להגיע למצב שעושים הרבה יותר בדיקות. בבריטניה עשו בדיקות על 150 אלף אנשים בתקופה מסוימת".
לדברי גורמים, התחלואה מתפשטת בישראל לא קשורה למוטציה הבריטית. האם אתה מסכים?
"קשה לי להגיד בלי נתונים אבל אין ספק שמצאנו עשרות מקרים בארץ ויש אפילו יותר, לא מנטרים כל אחד אבל בסופו של דבר מה שקובע בסוף זה התחלואה שעולה. חייבים להמשיך לשמור על ריחוק חברתי, מסכות, היגיינה וכל הכללים שאנחנו נדרשים אליהם".
