לפני כשלושה חודשים מנהל המזון והתרופות האמריקני, ה-FDA, הוציא מסמך טיוטה ראשון בו הוא מזהיר מפני הסכנה במשתלי סיליקון. זאת בעקבות מאות מקרי תחלואה בסרטן ברחבי העולם. על פי המסמך שהוציא ה-FDA, נקבע כי "משתלי שדיים אינם מוצר המיועד לשימוש לכל החיים", וכי "משתלי השדיים קשורים בסיכון להתפתחות סרטן מסוג לימפומה". המסמך מציע כי על המטופלות לקחת בחשבון את הסיכונים, ולדון בהם עם הרופא המטפל לפני ההחלטה הסופית על הניתוח. המסמך של ה- FDA אינו אוסר על שימוש במשתלי סיליקון. ההחלטה של ה-FDA לוותה בהודעה של חברת אלרגן על recall למשתלים מסוימים מתוצרתה שלא ישווקו כרגע.
חשוב לציין שאין בהודעת חברת אלרגן המלצה להוציא משתלים שכבר נעשה בהם שימוש אצל נשים בכל העולם. אז מה צריך לעשות אם יש בגופך משתלי סיליקון? מהם השיקולים בעד ונגד סילוק והחלפת משתלים, מתי "חייבים" להחליף ומהו הניתוח המומלץ?
1. ראשית - להירגע
אפילו אם התחלת להרגיש לא טוב ויש לך אולי כאב פרקים או כאב הגוף או תחושות מוזרות ועייפות מצטברת, הסיכוי שזה קשור למשתלי הסיליקון שבגופך נמוך. יחד עם זאת, אם את חשה מכל סיבה שהיא שאינך רוצה יותר את נוכחות המשתלים בגופך, זו החלטה לגיטימית. החלטה שמנתח פלסטי מנוסה יודע לבדוק, לייעץ ולטפל בה.
2. הסתכלי במראה ונסי להגדיר לעצמך את מצב שדייך
האם משתלי הסיליקון שהונחו בגופך לפני עשור או שניים ניכרים לעין כשאת ללא חזייה? האם עור השד שלך דק מאד? האם יש לך בכלל רקמת שומן או שד או שבעצם השד שלך מורכב מעור וסיליקון? האם המשתלים בולטים וחורגים מהמסגרת התקינה של השד? האם השד נפול ואת מרגישה כי המשתלים מורידים את השדיים לבטן? או שאולי הם ממוקמים מעל השדיים בחלק הגבוה של בית החזה? מהו מיקום הפטמה והעטרה שלך? האם נמצאות גבוה ביחס לשד? אולי הן נמוכות?
3. האם את חושבת שהמשתלים משמעותיים לנפח הכללי של השד?
ישנם מצבים אחרי שנים בהם יש עלייה במשקל, בעיקר לאחר לידה והנקה, שמשתלי הסיליקון שהיו חלק משמעותי מנפח השד, כבר אינם מהווים היום חלק מהותי מהשד.
4. בדיקת הדמיה לשד
בנוסף לבדיקה העצמית וההתבוננות במראה, יש לבצע בדיקות הדמיה לשד (ממוגרפיה או אולטרסאונד) אשר ייתנו מידע נוסף: האם המשתלים שלמים או קרועים? האם הקופסית מסוידת? ועוד.
בתשובות לשאלות אלו מצוי גם הפתרון הרפואי.
בשנה האחרונה נצבר בארץ ניסיון רב בסילוק משתלי סיליקון. הניתוח לסילוק משתלים הוא פשוט יחסית, אבל יכול להיות מורכב יותר ולחייב ניסיון כירורגי רב כאשר שואפים גם להיפרד מהמשתלים לנצח מבלי להניח משתלים חדשים וגם לשפר את צורת השד.
ניתוח משולב, לסילוק משתלי סיליקון והרמת שדיים (מבלי להניח משתלים חדשים), הוא מורכב ביותר. המנתח חייב לדעת למצוא תוך כדי הניתוח את אספקת הדם לפטמה והעטרה ולבצע ארגון מחדש של רקמת השד שנותרה כדי ליצור מעטפת ותוכן בעלי מראה שד טבעי.
ולסיום, באחרונה נתקלנו במצבים בהם נשים מבקשות לסלק משתלי סיליקון בני 30-40 ויותר שנים. מדובר במשתלים אצל נשים כבנות 60, שביצעו הגדלת שדיים בשנות ה-20 לחייהן ומאז "שכחו" מהעניין. למרבית הנשים האלה, אותן אני בודק, ישנה התקשות אופיינית ולמרות שבדיקות ההדמיה לא תמיד מראות זאת, קיימת אצל רבות מהן קופסית מסוידת, המחייבת גם את סילוק הקופסית.
בנשים אלה כמו גם בכאלה שצברו שומן בשד במשך השנים לא תמיד מומלץ להניח משתלים חדשים. להן אני ממליץ לחכות תקופה ולחשוב על חיים ללא משתלים, גם אם השדיים ייראו מרוקנים או נפולים. רק לאחר מספר חודשים אפשר יהיה לדון ולקבל החלטה לגבי ההמשך. הסיבה היא שסילוק קופסית מסויידת הוא ניתוח אשר לא תמיד ניתן לסיימו ללא הנחת נקז. לכן במקרים אלה עדיף להישאר זמנית ללא משתלים ולהניחם, אם יהיה צורך ורצון בכך, במועד מאוחר יותר.
אצל נשים שצברו רקמת שומן במהלך השנים ניתן, בחלק מהמקרים, לשפר את מראה השד על ידי ניתוח סילוק המשתלים והרמת השד, או סילוק בלבד, ללא צורך בהנחת משתלים חדשים.
ומה לגבי מספר מקרי הלימפומה שלצערנו הוכח קשר בינם לבין משתלי סיליקון? מדובר במקרים נדירים ביותר, שגם הם ניתנים לאבחון מוקדם ולטיפול מרפא. בכל מקרה, נשים שבגופן משתלים מחויבות במעקב תקופתי קבוע.
בכל אופן, כנראה גם ללא קשר לחשש מהתפתחות מחלת הלימפומה, יותר ויותר מטופלות מבקשות לבצע סילוק משתלי סיליקון מגופן בין אם על סמך תחושה גופנית, חשש ודאגה, ובין אם הן מושפעות מהלחץ הסביבתי. הנשים הללו, צריכות לקבל מענה מקצועי אשר מביא בפניהן את מכלול השיקולים והאפשרויות בניתוחים לסילוק והחלפת משתלים.
הכותב, פרופ' אייל וינקלר, מומחה בכירורגיה פלסטית ואסתטית בוינקלר קליניק
