יפה אברם ממרכז הארץ, הייתה לקראת חזרה לעבודה אחרי חופשת הלידה שלה. מעט לפני החזרה לשגרה והכניסה של התינוקת הקטנה למעון, היא החליטה להוסיף להנקה תרכובת מזון לתינוקות.
"בפעם הראשונה שנתתי לה היא התחילה להקיא, קיבלה פריחה נוראית, אדומה", מספרת אברם בפודקאסט "עושים רפואה", שמוגש על-ידי עידן כהן וד"ר יובל בלוך, "רצנו עם הילדה לרופא ילדים והוא אמר לנו: הילדה שלכם אלרגית לחלב".
קראו עוד:
אלרגיה היא תגובת יתר של מערכת החיסון כלפי גורם מן החוץ שלא אמור ליצור תגובה כלשהי. את המנגנון שמוביל לתגובה אלרגית מתאר ד"ר בלוך, רופא ילדים בהכשרתו: "הנוגדנים שבגופנו מזהים את האלרגן - חלב לצורך העניין - ואז מתחברים לתאי פּיטוּם. התיאור הכי טוב לתא פיטום זה שקית שמלאה בחומרים. כל עוד השקית סגורה אז הכל בסדר, אבל ברגע שהחומרים נשפכים החוצה מהשקית הם מובילים לתגובה אלרגית".
החומר המפורסם ביותר בשקית הזו של תא הפיטום הוא ההיסטמין. השפעתו על הגוף שלנו רחבה ביותר: הוא מרחיב את כלי הדם, מייצר בצקות, מוביל לפריחה מגרדת בעקבות השפעתו על תאי העצב ומכווץ את צינוריות הריאה - מה שמקשה כמובן על הנשימה. "הסקאלה של אלרגיה מתחילה מדברים כמו פריחה ונזלת אלרגית, אבל בצד השני שלה נמצאת תופעה שנקראת אנפילקסיס", מסביר ד"ר בלוך.
"אנפילקסיס זו תגובה קשה שמערבת כמה מערכות בגוף", מפרטת פרופ' רונית קונפינו כהן, מנהלת היחידה לאלרגולוגיה ואימונולוגיה קלינית בבית החולים מאיר בכפר סבא, "במרבית המקרים העור יהיה מעורב. תהיה תפרחת, נגעים מפושטים דמויי עקיצות, נפיחות של שפתיים או עפעפיים, ובנוסף לזה יהיו מעורבות מערכות נוספות: קוצר נשימה, כאבי בטן, שלשולים, הקאות, סחרחורות, התעלפות".
הטיפול המיידי בתגובה אלרגית קשה הוא באמצעות מזרק שנקרא אפּיפּן. בשביל הסובלים מאלרגיה קשה, האפיפן הוא קצת כמו המשאף של האסטמטיים. "זה מזרק אוטומטי שיש בו חומר שקוראים לו אדרנדלין", מסבירה פרופ' קונפינו כהן, "הקסם של האדרנלין זה שהוא גם עובד במהירות וגם הפעילות שלו היא עוצמתית. הוא מכווץ כלי דם ומרחיב את הסימפונות, שזו בדיוק הפעולה ההפוכה ממה שקורה באנפילקסיס".
תחפושת של אלרגיה: כך מאבחנים
אחת הדרכים לאבחן אלרגיה היא באמצעות מבחן תגר. במסגרת המבחן נותנים למטופל את החומר אליו הוא אלרגי בסביבה מבוקרת ובמינונים קטנים. בהתחלה נותנים כמות מזערית, ולאט לאט מגדילים את המינון. לא פעם קורה שבבדיקה הזו מגיעים למינון גבוה - והמטופל עדיין לא מגיב. כך מתגלה כי מטופל שבמשך שנים היה בטוח שהוא אלרגי לאנטיביוטיקה מסוימת, מבין שבעצם לא היתה לו אלרגיה מעולם.
אז איך זה יכול להיות שהוא קיבל את הכותרת הזאת של "אלרגי"? "ילד חולה בדלקת גרון ומקבל אנטיביוטיקה", ד"ר בלוך מספר כדוגמה, "אותו ילד מפתח פריחה - וכך מכריזים בחגיגיות שהוא אלרגי לאנטיביוטיקה שהוא קיבל. העניין הוא שיכול מאוד להיות שלאותו ילד הייתה בכלל מחלה הנשיקה - שיודעת לחקות יפה מאוד דלקת גרון - והשילוב של מחלת הנשיקה עם אנטיביוטיקה מסוימת היא פריחה, ככה שהפריחה היא בכלל לא תגובה אלרגית, אלא תוצאה של שילוב בין תרופה לווירוס של מחלת הנשיקה".
מחקר שבדק 150,000 איש שהתאשפזו בעקבות זיהום, מצא ש-50,000 מהם שהיו אלרגיים לפניצילין - אנטיביוטיקה נפוצה ביותר - אושפזו זמן רב יותר והיו חולים חמורים יותר מה-100,000 האחרים שקיבלו פניצילין באשפוז שלהם. יתרה מכך, המחקר מצא שכ-90% מאותם 50,000 שטופלו מתוך ההנחה שהם אלרגיים לפניצילין - כלל לא היו אלרגיים, כך שהתווית השגויה מנעה מהם לקבל טיפול שהיה מונע את הידרדרות מצבם ומשחרר אותם מוקדם יותר מבית-החולים.
טיפול באלרגיה
כשהאלרגיה אמיתית, ולא נובעת מטעות באבחון, עומדים לרשות הרופא טיפולים שלא יטפלו רק בהיסטמין שיוצא מתא הפיטום באופן נקודתי, אלא יעלימו את האלרגיה לגמרי. במקרה של אלרגיה לעקיצות דבורים, הריפוי נעשה על-ידי הזרקה של הארס במנות קטנטנות. "בהדרגה מעלים את גודל המנה עד שמגיעים למנה שהיא שוות ערך לשתי עקיצות", אומרת פרופ' קונפינו כהן, "אחר כך מקבלים פעם בחודש או פעם בשלושה חודשים מנה במינון קבוע, וזה למעשה טיפול מגן ומרפא".
אולם כשניסו לטפל באותה שיטה באלרגיה למזון, התגלו מכשולים. "התוצאות לא היו טובות כשניסו להזריק את האלרגן", אומר פרופ' ארנון אליצור, מנהל המכון לאלרגיה, אימונולוגיה וריאות ילדים במרכז הרפואי שמיר "אסף הרופא". "רק בעשר השנים האחרונות, בהדרגה, הלכה והתפתחה השיטה של אימונותרפיה פּוּמית, שבה בעצם עושים אותו דבר כמו שעושים בטיפול בארס - רק דרך הפה במקום בהזרקה".
אברם, שחיפשה טיפול לבתה האלרגית לחלב, שמעה על הטיפול החדשני שמתאר פרופ' אליצור. "מצאתי בית-חולים לילדים בארצות הברית ששמעתי על מה שהוא עושה", היא משחזרת, "התחלתי לדבר עם אלרגולוגים בארץ והם אמרו לי 'השתגעת? את תהרגי את הילדה שלך!'. ואז במקרה שמעתי שפותחים בארץ מרפאה חדשה לטיפול באלרגיות מזון. עם כל הנחישות פניתי למרפאה, אבל החלטנו שלפני שמתחילים את הטיפול אנחנו רוצים לראות קודם שאף אחד לא מת ממנו, אז חיכינו".
ואכן - אף אחד לא מת. "אחרי סדרה של בדיקות שבוחנות את מידת הרגישות ותפקודי הריאות, אנחנו מתחילים תהליך של יומיים-שלושה שבמהלכם הם נחשפים בהדרגה למזון האלרגני", מספר פרופסור אליצור, "אנחנו רואים מה סף התגובה שלהם, ואז יורדים למינון יותר נמוך שהוא בטוח להם. לאחר מכן הם מקבלים את זה מאיתנו בסוג של מבחנות כאלה שהם לוקחים כל יום בבית תחת הנחיות מאוד ספציפיות.
"החשיפה היום-יומית הזו מתחילה לייצר את התהליך של העמידות למזון האלרגני. חודש אחרי שהם התחילו לקחת את המנה בבית הם חוזרים אלינו ואנחנו מתחילים לעלות לכמויות חשיפה יותר גבוהות, ואז שולחים אותם עם המינון החדש הביתה למשך חודש, אחרי חודש שוב מעלים את המינון, וככה הולכים ומתקדמים בהדרגה".
בתה של אברם סיימה את הטיפול אחרי כשנה. "בסיום הטיפול טסנו כל המשפחה לאיטליה," מספרת הבת, "פיצינו על כל מה שהיה חסר: מפיצרייה לגלידריה לפיצריה אחרת, פסטות, הכל חופשי".
הכותב הוא עורך ומפיק ב"עושים רפואה"
