נגיף הקורונה ממשיך לתפוס את הכותרות ולעורר בהלה בעולם, עם קרוב ל-80 אלף נדבקים בעולם, רובם המכריע בסין. למרות שנותרו הרבה שאלות לגביו בעולם המדע, הוא אינו נחשב לווירוס המסוכן ביותר הידוע לאנושות.
בניגוד לחיידקים, להם "חיים משלהם", וירוסים אינם יכולים לשרוד או להתרבות, ללא עזרת גוף חי. הם צריכים לחדור לתא חי, "לגנוב" את המטען התורשתי, ה-DNA, ורק אז יוכלו להתפשט ולהתרבות. בניגוד לחיידקים, נגד וירוסים אין אנטיביוטיקה, והדרך המרכזית להתגונן כנגדם היא באמצעות חיסונים, שכבר הכחידו מכדור הארץ לא מעט נגיפים.עם זאת, פותחו חיסונים רק נגד חלק קטן של וירוסים, ורבים מהם עוד נחשבים קטלניים וגובים קורבנות רבים. אלו הם המסוכנים ביותר הידועים לאדם:
1. מרבורג
הנגיף "מרבורג" זוהה לראשונה בשנת 1967, כשדווח על התפרצות קטנה בקרב עובדי מעבדה בגרמניה שנחשפו לקופים נגועים שיובאו מאוגנדה. הנגיף דומה לוירוס האבולה בכך ששניהם עלולים לגרום לקדחת מדממת. הנדבקים מפתחים חום גבוה וסובלים מדימומים פנימיים, המובילים לנפילת לחץ דם, קריסת מערכות ומוות תוך שעות.
שיעור התמותה בהתפרצות הראשונה הגיע ל-25 אחוזים, אולם בהתפרצות שהתרחשה בין השנים 1998 עד 2000 ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו, וגם בהתפרצות בשנת 2005 באנגולה, שיעור התמותה הגיע ל-80 אחוזים.
2. אבולה
מדובר כנראה בנגיף הקטלני מכולם לצד נגיף המרבורג: ההתפרצות הראשונה הידועה של נגיף האבולה בבני אדם התרחשה במקביל בסודן ובקונגו בשנת 1976. נגיף האבולה מתפשט דרך מגע עם דם, נוזלי גוף או רקמות מאנשים נגועים או בעלי חיים.
לווירוס האבולה כמה תתי זנים, אחד מהם, "אבולה רסטון", אינו גורם לשום מחלה בבני אדם. זנים אחרים לעומת זאת, כמו הזן "בונדיבוגיו", קטלניים ביותר ושיעור התמותה מהם מגיע ל-50 עד 71 אחוזים.
כמו נגיף המרבורג, גם נגיף האבולה גורם לקדחת מדממת. החולים סובלים מחום גבוה מאוד, חולשה והזעה בנסיון הגוף להוריד את החום הגבוה. הווירוס משתכפל במהירות בזרם הדם, גורם לדימומים פנימיים עד להלם תת נפחי בו לחץ הדם נופל, ועד לקריסת מערכות ודום לב. חיסון נגד האבולה נמצא בפיתוח בשנה האחרונה, והתוצאות בינתיים מעודדות.
3. כלבת
על אף שהחיסון נגד כלבת שפותח בשנות העשרים של המאה הקודמת, הצליח להפחית למינימום את התמותה מהמחלה בעולם המפותח, הכלבת עדיין שכיחה במדינות לא מפותחות רבות כמו הודו ואפריקה. חדשות לבקרים, מודיע גם משרד הבריאות הישראלי על מציאת בעלי חיים נגועים בכלבת בישראל.
מדובר במחלה זיהומית של מערכת העצבים המרכזית, הנגרמת על ידי וירוס הכלבת. המחלה גורמת לשיתוק שרירים, כשל נשימה ולמוות בבני אדם ובבעלי חיים אחרים ממשפחת היונקים. לאחר שתסמיניה הראשונים מופיעים - המחלה כבר קטלנית ואיננה ניתנת לריפוי, אולם את ההתפרצות ניתן למנוע בעזרת חיסון.
בעולם מדווחים מדי שנה מעל 50 אלף מקרי מוות של בני אדם ממחלות הכלבת, 99% מהם נגרמים בעקבות נשיכת כלבים ביתיים, בעיקר בהודו ובאפריקה. הנגיף עלול להדביק את כל בעלי החיים מחחלת היונקים, ובהם גם בני אדם. אולם לרוב המחלה מפוצת על ידי כלבים, חתולים, שועלים, תנים וזאבים.
תסמיני המחלה מתבטאים בשינוי התנהגותי. בבעלי חיים קיימת התנהגות אגרסיבית ותוקפנית, או מפוחדת. בהמשך קיים גם שיתוק או התכווצות שרירים, קשיי בליעה, קצף מהפה, רתיעה ממים ושינויים בקול. חלק מבעלי החיים גורמים לעצמם נזק על ידי נשיכות עצמיות. בבני אדם המחלה גורמת לחום גבוה, עייפות, כאבי ראש, שינוי התנהגות, רתיעה ממים, היפראקטיביות או שיתוק, פרכוסים, תרדמת ומוות בתוך כשבוע מכשל דום נשימה.
במקרה של נשיכה, יש לשטוף את אזור הנשיכה במים וסבון, לגשת לאחות קופת החולים לקבל חיסון אנטי-טטנוס, ולפנות ללשכת הבריאות המחוזית שם ישקלו את הצורך במתן חיסון פעיל (המעורר את הגוף ליצירת נוגדנים) וסביל (המכיל נוגדנים פעילים נגד הוירוס).
4. איידס ו-HIV
בעולם המודרני, וירוס ה-HIV (המוביל לתסמונת הכשל החיסוני הנרכש, הידועה בשם איידס) הוא אולי הוירוס הקטלני השכיח ביותר. אמנם כיום יכולים מרבית הנשאים להמשיך ולחיות גם עד גיל 70 ויותר בזכות טיפול תרופתי, אך בעבר היתה זו מחלה שהביאה למותם של רבבות.
נגיף ה-HIV זוהה לראשונה ב-5 ביוני 1981, לאחר שדווח על חמישה צעירים מלוס אנג'לס שלקו בדלקת ריאות. חולים נוספים בנגיף נרשמו גם בניו-יורק ובסן-פרנסיסקו. בדיקות הראו כי כולם נדבקו בנגיף שהועבר מקופים. על פי ההשערות, בשנות החמישים נוצרה מוטציה של הנגיף בקופים שאיפשרה לו להדביק בני אדם.
על פי ההערכות, מאז גילוי הנגיף לראשונה בישראל בשנת 1981 ועד היום, נדבקו 10,027 ישראלים, מתוכם 1,621 נפטרו. נכון להיום, רשומים כ- 7,530 איש החיים עם HIV בישראל. כאמור, בזכות קוקטייל התרופות, מצליחים מרבית הנשאים לשרוד שנים ארוכות. הטיפולים החדשים המכונים PrEP הניטלים מדי יום, מאפשרים גם למנוע הדבקה בקבוצות סיכון המקיימות יחסי מין לא מוגנים, כשהשימוש העיקרי בתרופה הוא בקרבים גברים הומוסקסואלים. חשוב לציין כי במדינות לא מפותחות, ובעיקר במדינות אפריקה, 1 מכל 20 מבוגרים - נשים וגברים כאחד - הוא נשא של הנגיף.
5. אבעבועות שחורות
בשנת 1980 ארגון הבריאות העולמי הכריז על כדור הארץ כנקי מווירוס האבעבועות שחורות. עד אז, נאבק המין האנושי במחלה הקטלנית הזו שהרגה 1 מכל 3 נדבקים. גם אלה ששרדו, נותרו עם צלקות, עיוורון ונכויות.
המדובר במחהל זיהומית מדבקת, שמתאפיינת בפריחה בצורת שלפוחיות שחורות מלאה בנוזל עכור, ומכאן שמה. כאמור, בעבר לפני שפותח החיסון נגד המחלה, היא היתה שכיחה מאוד, בעיקר בחורף ובתחילת האביב. בזכות החיסון הלכה ונעלמה המחלה מן העולם, כשהחולה האחרון שדווח היה בשנת 1977 בסומליה. מאז שהוכרזה הכחדתה של המחלה, החליט ארגון הבריאות העולמי גם שאין עוד צורך לחסן מפניה.
6. האנטה
תסמונת ריאתית מנגיף ההאנטה הסבה את תשומת לב עולם הרפואה בשנת 1993, כאשר גבר וארוסתו מתו בתוך ימים לאחר שסבלו מקוצר נשימה. כמה חודשים אחר כך, בודד הנגיף מעכבר שנמצא בביתם של הזוג.
מאז מעל 600 איש בארה"ב נדבקו בנגיף, 36 אחוזים מתו מהמחלה. הנגיף אינו מועבר בין בני אדם, אלא באמצעות חשיפה להפרשות עכברים. בעבר דווחו מספר התפרצויות של הנגיף בשנות החמישים במהלך מלחמת קוריאה, כשמעל 3,000 חיילים נדבקו, 12 אחוזים מהם מתו.
בשנת 2017 אובחן במרכז הרפואי שיבא בתל השומר מטופל בשנות הארבעים לחייו, עולה חדש מארה"ב, שנדבק בנגיף ההאנטה. הוא הגיע לאחר שבוע של חום וכאבי שרירים ואושפז במחלקה הפנימית בשל קוצר נשימה. לאחר ההידרדרות במצבו הוא הועבר ליחידה לטיפול נמרץ.
בדיקות שנלקחו ממנו נשלחו למעבדות המרכז לבקרת מחלות האמריקני, ה-CDC, שהראו כי מדובר במחלת ההאנטה. גם הפעם, נדבק האיש ככל הנראה מהפרשות מכרסמים שנשאפו למערכת הנשימה.
7. דנגיי
קדחת דנגיי דווחה לראשונה בשנות החמישים בפיליפינים ובתאילנד, ומאז התפשטה לאזורים נוספים בכדור הארץ. בשל ההתחממות הגלובלית, מעריכים בארגון הבריאות העולמי כי המחלה התפשטה כבר ל-40 אחוזים מאזורי כדור הארץ, ומדביקה 40 עד 100 מיליון איש ברחבי העולם בכל שנה. שיעור התמותה מהמחלה מגיע ל-2.5 אחוזים מהנדבקים המטופלים, ועד ל-20 אחוזים בקרב חולים לא מטופלים.
המחלה מועברת על ידי נגיף ממשפחת נגיפי הפלאבה, ומועברת לאדם על ידי עקיצת יתושה. הנגיף מוחדר בזמן העקיצה, ומתרבה בדם. לאחר תקופת דגירה של ארבעה עד שבעה ימים מתפתחת מחלה דמויית שפעת הכוללת חום גבוה, כאבי שרירים, כאבי גרון, פריחה ולעתים דימום מהאף.
עד כאן המחלה אינה חמורה, אלא שאם מתרחשת הדבקה נוספת בנגיף, מתרחשת פעולה סוערת מאוד של מערכת החיסון, עד לכדי הפרעות קרישה הגורמות לדימומים בכל הגוף, איבוד דם עד לקריסת מערכות ודום לב. אין חיסון נגד המחלה ואין כל טיפול ספציפי נגדה. במקרה של חשד להדבקה, מועבר החולה לאישפוז ולטיפול תומך הכולל עירוי נוזלים או דם, ובמקרה הצורך גם הנשמה מלאכותית.
8. רוטה
בשנת 2008 התבשרו ההורים בישראל כי החיסון נגד נגיף הרוטה האלים נכנס לסל התרופות. מאז, ילדי ישראל מקבלים את החיסון במסגרת שגרת החיסונים בטיפת חלב בגיל חודשיים, 4 חודשים ו-6 חודשים. בזכות החיסון, צנח למינימום מספר הסיבוכים כתוצאה ממחלת הרוטה.
עד אז, גרם הנגיף לשיעור תמותה גבוה ביותר בשל התייבשות, והוא עדיין גורם תמותה מרכזי במדינות לא מפותחות, ובעיקר באפריקה. הווירוס הזה, שכאמור נחשב "מתון" כיום במדינות מערביות בזכות החיסון, גורם להקאות ושלשולים מרובים, עד להתייבשות, כשל כלייתי, צניחת לחץ הדם וקריסת מערכות. בדומה לשאר הווירוסים, אין נגדו תרופה, והדרך היחידה להינצל היא להקפיד על החיסון בשגרת החיסונים.
9. שפעת
הבהלה מנגיפי השפעת בשנה החולפת בעקבות מקרי התמותה הרבים, הבהירה לעולם שאין מדובר בסתם הצטננות: נגיפי השפעת גורמים לסיבוכים קשים, להפלות, למומים מולדים, ולמוות אצל תינוקות, קשישים, וגם בצעירים. במהלך עונת שפעת ממוצעת, כ-500 אלף איש מתים ברחבי העולם מהמחלה, נגדה קיים חיסון יעיל שתפקידו המרכזי הוא למנוע את הסיבוכים והתמותה, ולהפוך את המחלה ל"קלה".
לאחר עונת שפעת קשה מאוד בעולם המערבי, וגם בישראל, דו"חות משרד הבריאות מאפשרים דיווח שהשפעת כמעט ומאחורינו, עם צניחה משמעותית של שיעור ההדבקה. בעונת החורף הנוכחית התחסנו כ-2.2 מיליון איש נגד השפעת, המהווים 25 אחוזים מתושבי ישראל.
