מה יותר קשה, הגירושים של ההורים או הכניסה של בני זוג חדשים לחייהם? "חד-משמעית הכניסה של בני הזוג החדשים", פוסקת ליאה נגירנר דובב. "גם אצלי", אומר מייקל רובוחין (18) מכפר-סבא. "לא זוכר שהגירושים השפיעו עליי בכלל, אבל הזוגיות של אמא שלי הציבה קשיים חדשים".
לפני שלושה חודשים קיבצה נגירנר דובב, תלמידת י"ב בבית הספר אורט שפירא בכפר סבא, חבורת בני נוער לצילום סרט דוקו קצר בשם "ילדי הגירושים", שאותו ביימה יחד עם נויה גרוסמן, בהנחיית המורה איתי אברמוביץ'.
"היה לי חסר לדבר עם חברים בגילי על הנושא", היא אומרת. "ההורים שלי שלחו אותי לפסיכולוגים, אבל לא אהבתי את הרעיון. בעזרת הסרט רציתי לייצר הזדמנות לילדים בגילי לדבר עם ילדים שיבינו אותם. ההורים שלי התגרשו - זה מצב נתון, אבל מה שבא אחרי, שם זה משפיע".
"גירושים קורים בשביל להקל", מוסיף רובוחין, "אבל הבעיה שההקלה הזאת מביאה איתה המון קשיים שקורים אחרי זה".
כמה זמן אחרי שההורים התגרשו הם הכירו את בני הזוג?
"הייתי בת ארבע כשההורים שלי התגרשו, ואחרי שנתיים אבי הכיר את אשתו השנייה", מספרת נגירנר דובב. מצד אבא יש לי שלושה אחים. אמא הכירה את בן הזוג שלה אחרי כמה שנים והיום הם כבר לא יחד".
רובוחין: "גם ההורים שלי התגרשו כשהייתי בן ארבע ואמא שלי הכירה את בן הזוג שלה מיד אחרי, וגם הם כבר נפרדו לאחרונה. לאבא שלי לקח כמה שנים, הייתי בן עשר אני חושב והיום הם נשואים".
נגירנר דובב לא זוכרת שיחה מקדימה, אלא פשוט כמה פגישות היכרות עם בני הזוג החדשים של ההורים.
רובחין, לעומת זאת זוכר בדיוק את המפגש: הגעתי עם אבא אל בת הזוג שלו והבן שלה שגדול ממני בשלוש שנים אמר לי, 'אתה יודע שעוד מעט נהיה אחים'. שאלתי אותו 'מה זאת אומרת?' והוא אמר, 'נעבור לגור ביחד ותכף נהיה אחים. הגבתי ב'אוקיי'".
איך קיבלתם את בני הזוג החדשים?
נגירנר דובב: "דווקא אצל אבא שלי קיבלתי את זה. אפילו התלהבתי מהרעיון שהם יתחתנו ושאני הולכת להיות שושבינה. לאמא עשיתי את המוות.
"אם אמא ואני היינו רואות משהו בטלוויזיה והוא היה מתקשר, הייתי מתעצבנת ממש"
"מהרגע הראשון היה לי קשה יותר עם בן הזוג שלה, כי אמא ואני היינו מאוד קרובות, ולראות את אמא שלי עם גבר אחר זה פשוט הפך לי את הבטן.
"כשהם התחילו לצאת הייתי בת שבע. כעסתי נורא. אני זוכרת תחושת כעס של שנים.
"דיברתי איתה בלי הפסקה על זה, זאת אחת התקופות הקשות בחיים שלי. כעסתי שהיא איתו, כעסתי שהוא כאן לפעמים. אם היינו רואות משהו בטלוויזיה והוא היה מתקשר, הייתי מתעצבנת ממש. הרגשתי שהוא לוקח אותה ממני".
רובוחין: "אצל אמא שלי זה היה תהליך. בהתחלה הייתי בסדר איתו ואחר כך לקראת גיל ההתבגרות התחלתי פחות לאהוב אותו. טכנית הוא גם גידל אותי, אבל אף פעם לא קראתי לו 'אבא', אלא תמיד 'חבר של אמא שלי', בעיקר נמנעתי מלדבר עליו".
היו רגעים שהוא ניסה להתקרב?
"כן אבל זה לא שינה הרבה. זה הרגיש מאוד כושל כי לא היו לנו שום תחומי עניין דומים. יש לנו גם סוג אישיות שונה והרגשתי שהוא נואש להתחבר ולגשר".
הרגשתם שההורים שלכם מנסים להבין אתכם, שהם לצידכם?
"אני הרגשתי שאמא שלי מאוד לצידי", אומרת נגירנר דובב. "בן הזוג שלה לא גר איתנו אף פעם ובשלב מסוים הוא הפסיק לבוא כי היה לי קשה. אמרתי לעצמי שלא הרבה אימהות עד כדי כך מתחשבות בילדים שלהן.
"אבל בפעמים שחשבתי שהיא בצד שלו, היינו רבות על זה והייתי בוכה בחדר, ובתוך תוכי הייתי במלחמה עם עצמי, כשמצד אחד אני חושבת שאני צריכה לראות כמה היא משתדלת ומצד שני רציתי להראות לה כמה שזה קשה לי ולקוות שזה יפריד ביניהם".
קראו עוד:
רובוחין: "אני לא הרגשתי שאמא שלי ניסתה להבין את המקום שלי. ההפך, היא ניסתה להראות לי שהוא עושה הרבה בשבילנו שאכפת לו, שהוא מסיע, קונה. הרגשתי שבהרבה מקרים היא מצדדת בו. היא לא תמיד ידעה לאזן את זה".
"שמחתי מאוד שנוספו לי אחים אבל עד היום יש לי תחושת החמצה, כשאני הולכת והם נשארים עם אבא שלי"
רובוחין מספר כי כרגע רק אביו בזוגיות. "אני ואשתו ביחסים טובים", הוא אומר. "אף פעם לא הרגשתי בעיה איתה. כשהוא עבר לניו יורק נסעתי לבקר אותם והגעתי למסקנה שאני דווקא די אוהב אותה".
יש מתח כלשהו עם הילדים האחרים בבית?
רובוחין: "לא. לא ראיתי אותם כמעט. גם כשבאתי אל אבא שלי הילדים של בת הזוג שלו התעסקו בעניינים שלהם ואני הייתי עם אבא שלי. לבן הזוג של אמא שלי גם היו שלוש בנות שפגשתי בערך שלוש פעמים.
נגירנר דובב: "שמחתי מאוד שנוספו האחים כי תמיד רציתי אחים קטנים. וכן, יש חוויה של החמצה, עד היום, כשאני הולכת והם נשארים עם אבא שלי. יש להם אותו תמיד. הם משפחה ואני לא. הם תמיד יחד בארוחות שישי, הם יחידה אחת".
בעוד נגירנר דובב ורובוחין מביאים את הצד של הילדים שחוו (וחווים עדיין) מורכבות בקשר עם בני הזוג של הוריהם, אסנת בן כוח, תלמידת י"ב מרעננה, שנולדה אל תוך זוגיות פרק ב' שגם היא הסתיימה בינתיים, אומרת "אצלי הסיפור מסובך".
בן כוח מספרת: "אמא שלי הייתה נשואה קודם לגבר אחר. הם נפרדו, היא הכירה את אבא שלי והוא אימץ את האחים שלי שהיו בני שבע וחמש וחצי.
"עד כיתה ג' העובדה הזו הוסתרה ממני. כשהם גילו לי הייתי בהלם והתחלתי לבכות. כעסתי על שלא סיפרו לי קודם. היום אני מבינה שהם לא יכלו לספר לי יותר מוקדם כי קשה להסביר את זה".
איך זה לראות את אבא שלך בתפקוד אבהי לילדים שהם לא שלו?
"אני מעריכה את אבא שלי הרבה יותר ממה שהערכתי אותו קודם. גם כי הוא דמות שאני מעריצה, וגם כי אני רואה על חברים שלי שההורים שלהם בפרק ב' כמה זה לא דבר קל להיות אבא לילד שהוא לא שלך.
"אבא שלי גידל אותם כמו שהוא מגדל אותי ונתן להם את מה שהוא נותן לי והוא אבא שלהם לכל דבר. גם כשההורים שלי התגרשו כשהייתי בת תשע הם סיכמו ביניהם ימים שהאחים שלי יהיו איתו. זה גרם לי להגיד לעצמי 'הלוואי שכשאהיה הורה, אהיה כמוהו'".
מה הטיפ שלכם להורים שמכניסים בני זוג לחיים?
"אני מציעה להורים לשבת ולדבר על הנושא בפתיחות ולעשות תיאום ציפיות", אומרת בן כוח. לשאול את הילד לגבי נוכחות בן הזוג בבית, להתחשב בו וגם להסביר עד כמה הקשר רציני.
"אני רוצה שאבא שלי יידע שאני רוצה שתהיה לו זוגיות, אבל חשוב לי שיידע שיפריע לי שהיא תישאר לישון, לפחות בהתחלה. הייתי רוצה קודם להכיר אותה לעומק ולדעת שהוא באמת מאושר איתה".
רובוחין: "לא לשכוח שהילדים שלך הם קודם כול המשפחה שלך ואז בן הזוג מגיע. כי בן הזוג יכול לבוא וללכת כמו שקרה אצלי הרבה מאוד פעמים, הילדים נשארים תמיד".
נגירנר דובב מוסיפה: "לפני שאמא או אבא מכניסים בני זוג לחיים של הילדים, לשבת עם בני הזוג ולהסביר להם שזו עסקת חבילה. אין לנסות להפריד, אין לנסות לשנות דברים קבועים, ילד הוא חלק בלתי נפרד.
"בן הזוג לא יבוא על חשבון זמן עם ההורה, אין דבר כזה שהורה וילד יתרחקו. חשוב שבן הזוג יהיה מודע לזה. אני חושבת שצריך לתת לילד להבין שכל דבר שהוא מרגיש זה לגיטימי, במיוחד בגילים הקטנים שילדים פחות מבינים את הצורך בזוגיות ובמערכת יחסים, אבל כן להסביר את החשיבות של זה".
טיפ לילדים?
"לומר להורים מה מרגישים וחושבים", אומר רובוחין. "אני לא ידעתי איך לדבר על מה שאני מרגיש, איך לפנות אל אמא שלי וזה פגע בעיקר. חששתי לדבר על נושאים שלא הרגשתי נעים לדבר איתה עליהם".
נגירנר דובב: "להבין שההורים רוצים להמשיך הלאה ולחיות חיים נורמליים ומאושרים. גירושים זה לא גזר דין מוות".
הכותבת היא יועצת משפחתית במשפחות משולבות. ב-17 בספטמבר (ה') יתקיים מפגש זום ללא עלות עם בני נוער, במטרה לשוחח ולחלוק חוויות. הכניסה מותנית באישור הורים
