בשיתוף רקיט בנקיזר
בחודש פברואר האחרון, כשנגיף הקורונה יצא מגבולות סין והחל להתפשט ברחבי העולם, הזהיר מנכ"ל ארגון הבריאות העולמי, תאודרוס אדהנום גברה-יסוס, כי הקורונה הוא לא הדבר היחיד שמסכן את הציבור בימים אלו - גם הפייק ניוז הוא סכנה ממשית. "חדשות כזב מתפשטות במהירות ובקלות יותר מהווירוס, והן מסוכנות באותה מידה", הוא קבע, והתייחס לתופעה הזו בשם "אינפומדיה".
נגיף הקורונה, שהרפואה עדיין לומדת עליו דברים חדשים מידי יום, היא קרקע פורה להתפתחותן של תיאוריות קונספירציה ופייק ניוז. הרבה מחדשות הכזב והמידע המוטעה נוגעים לנושא של קורונה בקרב ילדים, וגורמים לבלבול אצל ההורים. האם ילדים באמת חולים פחות ממבוגרים? עד כמה הם מדבקים, והאם הם מפתחים תסמינים שונים ממבוגרים?
1 צפייה בגלריה
אילוסטרציה
אילוסטרציה
אילוסטרציה
(צילום: shutterstock)

"11 חודשים אמנם לא מספיקים כדי לאפיין את המחלה לעומק, אך היו בחודשים האלו הרבה גילויים חדשים לגבי הקורונה", אומרת ד"ר עדי קליין, רופאת ילדים ויו"ר חיפ"ק, החברה ישראלית לפדיאטריה קלינית. "נאספים היום נתונים מכל העולם, נעשים מחקרים רב מוסדיים כדי להשוות מצבים, וניתן לרכז כיום את האינפורמציה. יש כבר מספיק מאמרים רפואיים טובים ממקורות טובים".
מהם מקורות טובים? יש גם אנשי רפואה שמפיצים מידע לא מהימן
"מקורות מהימנים הם משרד הבריאות והאיגודים המקצועיים, שנותנים הנחיות ברורות על ידי הרופאים המטפלים בבתי החולים. היום המידע הזה כל כך זמין וקל להגיע אליו, ולכן חשוב לקבל אותו מאותם ארגוני הבריאות המורשים".
גם ממקורות מהימנים יצאו לא פעם הנחיות סותרות?
"כיוון שמדובר בווירוס חדש וכולם צמאים למידע, היו דיווחים לא מאומתים בעיקר בתחילת המגפה, עכשיו קצת פחות. נדרש זמן כדי לברר האם באמת הנתונים מהימנים או לא, כמו בכל המחלות. היו הנחיות סותרות לא בגלל רצון להרע, אלא משום שידע הוא דבר מתפתח וככל שמכירים את הווירוס יותר זמן, יודעים יותר טוב איך הוא מתפשט ואיך להתמגן מפניו".
אחת מחדשות הכזב הראשונות, שהופצו בחודש מרץ בנוגע לקורונה, הייתה מפיו של שר הבריאות הצרפתי, אוליבייה ווראן, שקרא לציבור לא ליטול משככי כאבים שמכילים איבופרופן, כי הם עלולים להחמיר את התסמינים של הקורונה.
ההודעה גרמה לבהלה רבה ברחבי העולם. הורים רבים חששו לתת תרופות להורדת חום אצל ילדים המבוססות איבופרופן כמו אדוויל ונורופן ילדים. "יצאה הודעה אחת של קבוצה מסוימת, שדיווחה על סיווג יתר במתן איבופרופן לחולי קורונה", מסבירה ד"ר קליין. "התופעה הזו נבדקה במקומות רבים, ויצאה הודעה של איגוד הבריאות העולמי שהכריז שאין בתופעה הזו אמת. היא גם לא חזרה בשום מחקר אחר".
אז אם הילד חולה בקורונה ויש לו חום אפשר להשתמש בתרופות להורדת חום?
"התשובה היא כן"
עוד נושא שנוי במחלוקת, שמוזן גם הוא במידע סותר וכוזב הוא המסכות. הנחיות משרד הבריאות מחייבות עטיית מסיכה אצל ילדים החל מגיל 6. יש שטוענים כי מדובר בהנחיה מיותרת, כיוון שהתחלואה בילדים נמוכה. אחת התופעות שמעוררת אמוציות רבות בקרב הורים בחודש האחרון, עם חזרת תלמידי כיתות א'-ג' ללימודים, היא קבלת פטור מרופא המשפחה מעטיית מסיכה.
ד"ר קליין מבהירה שאיגוד רופאי הילדים מתנגד למתן הפטורים הללו. "גם ילדים אסתמטיים יכולים ללכת עם מסיכה. לא רק שהמסכה מונעת קורונה, היא גם מונעת שפעת ווירוסים אחרים. אנחנו בהחלט יכולים לראות ירידה יחסית בתחלואה הנשימתית שמאפיינת את התקופה. זה נכון שבתחילת המגפה, לא הייתה חובה לעטות מסיכה, כי חשבו שהנגיף נמצא פחות באוויר ויותר במשטחים. לקחו כמה חודשים לאסוף אינפורמציה, לעשות סטטיסטיקות ולפרסם מחקר מהימן בנושא. נכון להיום, אנחנו יודעים שעטיית מסיכה היא אחת הדרכים הטובות ביותר למניעת הידבקות".
איזה תפקיד יש לכם בתור רופאים לתקשר לציבור את הקורונה ולמנוע הפצת פייק ניוז?
"זה לא פשוט לתקשר משהו, שאתה בעצמך כל יום מקבל עליו אינפורמציה חדשה. לבתי החולים יש יתרון כי הם מרכזים אינפורמציה ספציפית. בכל בית חולים יש מחלקה למחלות זיהומיות, והיא מרכזת את כל המידע ואת דרכי הטיפול בכל המגפות. המחלקות האלו כפופות להנחיות הכוללות של משרד הבריאות והן גם הגוף המייעץ. כלומר, זה עובד לשני הכיוונים".
הורים מבולבלים רבים מגיעים לבתי החולים כשהם מוזנים בפייק ניוז ובתיאוריות קונספירציה, מעידה ד"ר קליין. "נגיף הקורונה גורם לחרדה גדולה, בייחוד כשלילד יש חום. המחשבה שהילד נדבק גורמת לחרדה מאוד גדולה. לשמחתנו, מרבית הילדים שמגיעים לבתי החולים לא חולים בקורונה".
האם יש השפעה נפשית לחשיפה לפייק ניוז?
"תקופת המגפה מביאה לחץ נפשי מהרבה אספקטים - קיומיים, בריאותיים, כלכליים. הילדים יושבים בבית, לא פוגשים אנשים אחרים, הם נמצאים בפחד קיומי מפני המגפה, וכל פיסת אינפורמציה היא מטלטלת. כל זה מעורר חוסר וודאות, שהוא אחד הגורמים העיקריים לחרדה. השורה התחתונה היא שצריך להטיל ספק ולשאול את עצמך כל פעם מחדש האם האינפורמציה שאתה מקבל היא מהימנה".
בשיתוף רקיט בנקיזר