בשיתוף ד"ר שמעון סלוק ואינפומד
למרות שמחסור של שן אחת או שתיים אינו נראה כמו בעיה משמעותית, השארת המצב כפי שהוא עלול לגרום לפגיעה אסתטית ניכרת ולנזקים בריאותיים בעתיד, בהם דלקות חניכיים חוזרות, ספיגה של עצם הלסת ולעיתים אף פגיעה במפרק הלסת. אחת הדרכים המתקדמות והנפוצות ביותר להתמודדות עם הבעיה היא השתלה דנטלית. השתל הדנטלי המסורתי עשוי מטיטניום ונועד כדי להחליף את שורש השן שנעקרה. על גבו מוצבים מבנה וכתר אשר משמשים כתחליף לשן עצמה.
השתלים המסורתיים הם שתלים תבריגים: בדומה "לדיבלים" המוחדרים לקיר, השתל מוברג לעצם הלסת וזו מתאחה סביבו. לאחר תקופת ההחלמה מוצב כתר השן על גבי קצה השתל הבולט החוצה מעל לקו החניכיים. השתל המסורתי הוא אמנם חלופה ותיקה שעשויה להועיל במרבית המקרים, אך במצבים בהם נפח הלסת אינו מספק, לרוב בעקבות ספיגת עצם שהתרחשה, יש צורך בפעולות מקדימות, כמו השתלת תחליף עצם. שתלים קצרים אינם תלויים בגובה העצם הקיימת ועשויים להוות פתרון יעיל גם במקרים בהם התרחשה ספיגה ניכרת של העצם.
צפו ברופא מסביר
מה ההבדל בין שתלי בייקון לבין השתלים המסורתיים?
בניגוד לשתלים המסורתיים, שתלי בייקון אינם מוברגים לעצם הלסת, אלא מוחדרים אליה בדחיפה ודפיקה קלה, ללא כל יצירת לחץ בין השתל לבין הרכס עצמו. שתלים אלה קצרים יותר מהשתלים המסורתיים (6 מ"מ אל מול 10 מ"מ בהתאמה), אך שטח הפנים שלהם רחב יותר. המבנה הייחודי של השתל הקצר מאפשר צמיחת עצם לגובה וכך מתגבר על המחסור בעצם. שתלי הבייקון אינם מהווים פתרון יעיל רק עבור מקרי הקצה, וניתן לקבל באמצעותם תוצאות אסתטיות מוצלחות מאוד גם במצבים שגרתיים. הפעולה הכירורגית הפשוטה, ההחלמה הקצרה והתוצאות המוצלחות ממצבות את השתלים הקצרים כאחד מהפתרון היעילים והמוצלחים ביותר למצבים של חוסר בשיניים.
בשיתוף ד"ר שמעון סלוק ואינפומד
