(צילום: ירון ברנר)
"להגיע לחורף בצורה הזו היא לקיחת סיכון על בריאות הציבור": פרופ' רן בליצר, ראש קבינט "מגן ישראל", התראיין הבוקר (ד') באולפן ynet והביע חשש מהזינוק בתחלואה בישראל. עוד סיפר על הכניסה לסגר לילי, על האכיפה המועטת ועל הציבור שממשיך להתקהל למרות ההנחיות.
"היום הראשון של הכנסת תקנות חדשות לתוקף לרוב מתאפיין בבלבול. מהתושבים ועד גורמי האכיפה וההסברה. אני מאמין שנראה מגמת שיפור גם בהיענות הציבור וגם בגורמי האכיפה. צריך לתת צ'אנס להחלטה הזו, זו לא הייתה ההחלטה מקורית אבל זו ההחלטה שהתקבלה ואני חושב שצריך לתת לה הזדמנות. היא יכולה לסייע, היא יכולה למנוע חלק מההתקהלויות הבעייתיות ביותר".
"עברנו מתמונה מטרידה של תחלואה גבוהה ויציבה לתמונה מסוכנת יותר בה קיימת עלייה בתחלואה", אמר פרופ' בליצר. "זה נותן את הרמז שאולי מתקרב הזמן לצעדים נוספים, כיוון שאסור לנו להגיע למקום בו בתי החולים יהיו מלאים. בתי החולים בצפון מתחילים לשדר מצוקה אמיתית ואומרים שהם לא יודעים כמה זמן יוכלו להמשיך לתת טיפול מיטבי תחת כמות החולים החדשים שמגיעים.
פרופ' בליצר: "עברנו מתמונה מטרידה של תחלואה גבוהה ויציבה לתמונה מסוכנת יותר. בתי החולים בצפון מתחילים לשדר מצוקה אמיתית ואומרים שהם לא יודעים כמה זמן יוכלו להמשיך לתת טיפול מיטבי תחת כמות החולים החדשים שמגיעים"
"כרגע רואים קצב עלייה משמעותי במספר המאומתים. אנחנו עוד לא רואים עלייה דרמטית בחולי הקורונה הקשים, אבל הניסיון מלמד שמדובר בפער של שבועיים שאחריהם תהיה עלייה מקבילה גם במספר החולים הקשים. זה החשש שלי ומה שמניע אותי לחשוב על צעדים יותר מחמירים שאני רוצה להימנע מהם. כל הגבלה נוספת פוגעת בכלכלה ובציבור, ובחוסן הלאומי. אנחנו סופגים הרבה ביקורת על ההמתנה, אבל אין מה לעשות".
ההמתנה המדוברת מקרבת את מדינת ישראל לעבר ראש השנה וחגי תשרי, שבנוגע להתמודדות עמם עוד לא גיבשה הממשלה שיטת פעולה. "בפני מקבלי ההחלטות תעמוד שאלה מרכזית האם להפעיל תוכנית מגירה שאמרנו שנפעיל במידה ותהיה תחלואה גבוהה. השאלה היא האם הגיע הזמן להפעיל אותה ובאיזה מתווה. מקבלי ההחלטות רואים את התמונה כמונו, ולא רוצים להגיע למצב בו בתי החולים יגיעו למצוקה אמיתית, וכל זה לפני החורף.
"בחורף תגיע מחלת השפעת שתתפוס מיטות ומיטות טיפול נמרץ, ותגרום להדבקה נוספת של אנשים. השילוב אומר שהחורף יעלה את התחלואה. להגיע לחורף בצורה הזו היא לקיחת סיכון על בריאות הציבור שמקבלי ההחלטות יתקשו לחיות איתו".
למרות החשש הגובר מהחורף ומקריסת מערכת הבריאות, מסביר פרופ' בליצר שסגר מוחלט כמו שחוותה ישראל בשלביה הראשונים של מגפת הקורונה, לא נמצא בפתח. "אני לא חושב שמה שמדברים עליו היום יהיה סגר כמו שהיה בליל הסדר ובפסח. אף אחד לא עוסק במגבלות כאלה כבדות, אלא על עליית מדרגה בריסון, במגבלות, ביכולת האכיפה שיאפשרו לנו לוודא שההמלצות וההנחיות אכן נאכפות. בסופו של דבר מי שיקבל את ההחלטות הם מקבלי ההחלטות, שיראו את התמונה בהתאם להמלצות שנגיש לקבינט".
"החשש המרכזי שלי הוא שהצעדים שאנחנו המלצנו עליהם, ושיטת הרמזור שהיא הדרך הנכונה ביותר לחיות בשגרה לצד הקורונה, לא מקבלים הזדמנות לפעול. הרמזור הופעל בשלב שעוצמת התחלואה היא כל כך גבוהה, שאין מנוס מלתת עוד עליית מדרגה. חבל לי מאוד שזה כך, אבל אני מקווה שכחברה נאחד שורות ונבין את האתגר שעל הפרק. אם נקבל את היענות הציבור להנחיות ונמנע התקהלויות - נוכל באמת לעצור את התחלואה ולמנוע הידרדרות".
"שעון החול אוזל, יש לנו מספר שבועות לפני קריסה"
משרד הבריאות עדכן הבוקר כי אתמול אובחנו 3,496 מאומתים חדשים שנדבקו בנגיף הקורונה. במקביל, המשרד עדכן כי ביום שני אובחנו 3,381 מאובחנים. מתחילת השבוע אובחנו 9,571 חולים חדשים. על פי הנתונים, בישראל 30,079 חולים פעילים, 925 מהם מאושפזים בבתי החולים ברחבי הארץ. 458 חולים מאושפזים במצב קשה, 138 מהם מחוברים למכונות הנשמה. אתמול נרשם שיא במספר הבדיקות - יותר מ-43 אלף. כ-8% מהבדיקות היו חיוביות - כלומר אחת מכל 12.
(צילום: ירון ברנר)
פרופ' ערן סגל ממכון ויצמן התראיין גם הוא באולפן ynet וסיפר כי היציבות נשברה בגלל אי-ההקפדה על ההנחיות מצד הציבור. "היציבות של 1,500 נדבקים ליום הייתה שברירית. הציבור לא באמת מקפיד על ההנחיות, חתונות ממשיכות להתנהל, אנשים הולכים לפאבים ומשתתפים בהתקהלויות, והדבר הזה גם משפיע על כך שמרבית העלייה בחולים היא של צעירים. קיימת עלייה לא זניחה במאומתים חדשים בין הגילאים 10 ל-19. לצערי גם באוכלוסייה המבוגרת של בני 70 ומעלה, נרשמת עלייה של 20% בתחלואה".
לדבריו של פרופ' סגל, לפי מודל החיזוי של מכון ויצמן, ישראל צפויה לחצות את קו 500 החולים הנמצאים במצב קשה. "הסיכוי לחלות קשה מתחת לגיל 20 הוא למעשה כמעט ולא קיים, אבל כמובן שהאוכלוסיות הצעירים אחר כך מפשטות את הנגיף ומדבקות את האוכלוסיות המבוגרות. המודל שלנו שמנסה לחזות את החולים קשה שבוע קדימה, ואני מאמין שנחצה את ה-500 חולים קשה בבתי החולים עוד שבוע מהיום. סף הקריסה יהיה ב-800 חולים".
פרופ' סגל: "שעון החול אוזל, ורואים את זה כשמסתכלים על הברומטר של החולים הקשים בבתי החולים - שיובילו לקריסה. אנחנו על סף תהום, ואם נגיע למצב של קריסת מערכת הבריאות נצטרך להטיל סגר. אנחנו חייבים לחזור להיות מדינה ירוקה"
"יש אמנם מוקדי תחלואה בערים ערביות וחרדיות, אבל התחלואה היום היא מאוד מפושטת בכל המדינה, ואם נחבר לזה את ההתנהלות של הציבור שלא מאוד מקפיד על ההנחיות, אנחנו לא רואים מה בעצם יעצור את זה בשלב הזה בייחוד כשנכנסים חגים. סגר לילי לא יוביל להורדת התחלואה בצורה משמעותית. שעון החול אוזל, ורואים את זה כשמסתכלים על הברומטר של החולים הקשים בבתי החולים - שיובילו לקריסה. אנחנו על סף תהום, ואם נגיע למצב של קריסת מערכת הבריאות נצטרך להטיל סגר. אנחנו חייבים לחזור להיות מדינה ירוקה ולהחזיר את כל הפעילות הכלכלית, אי-אפשר לחיות על סף התהום".
בתוך כך, פרופ' סגל סיפר גם על החיסון לקורונה של חברת אסטרהזניקה ואוניברסיטת אוקספורד, שהניסויים בו הושהו לאחר שאחד הנסיינים פיתח תסמיני מחלה כפי שנודע מוקדם יותר השבוע. "אין לנו הרבה מידע ונתונים, אבל אנחנו יודעים שחולה אחד פיתח מחלה כזאת שבעקבותיה היו צריכים לעצור את הניסוי השלישי והאחרון. אנחנו עדיין לא יודעים אם זה קשור בהכרח לחיסון, אז לא הייתי קופץ למסקנות, אבל כן הדרך היא עוד ארוכה לחיסון. עצירת הניסוי מוכיחה לנו שגם כאן נצטרך לנקוט במשנה זהירות ולא להכריז על חיסונים שקרו לפני שעשינו את כל הבדיקות. זה כמובן יקרה עוד זמן".
דברים אלה מחזקים את טענת ארגון הבריאות העולמי בדבר החיסון לנגיף הקורונה. הארגון עומד אל מול החברות המפתחות את החיסון המיוחל נגד קורונה, וטוען שחיסון לא יהיה מוכן לפני אמצע שנת 2021. דוברת ארגון הבריאות העולמי, ד"ר מרגרט האריס, התראיינה באולפן ynet בתחילת השבוע ואמרה: "אנחנו שומעים מקבוצות שונות שעושות מחקר נפלא, שהן נכנסו לשלב השלישי של הניסויים הקליניים. מדובר בשלב הארוך ביותר שצריך להיות במעקב. החיסונים חייבים להיות בטוחים לשימוש ויעילים לפני שהם מופצים לציבור.
"אם היה חיסון שלא היה ממש יעיל ועזר רק לכמה אנשים וכל האנשים שקיבלו אותו יחשבו שהוא יעיל וימשיכו בחייהם, תהיה התפרצות חמורה יותר. חשוב שהוא יצליח לפחות ב-50%. יש לנו בערך תשעה חיסונים שעוברים כעת את השלב השלישי, וכאמור, זהו השלב שאורך את הזמן הרב ביותר. זה לא יקרה לפני אמצע 2021".
