כבר שנים שעומרי אילוז רגיל להתחמק מכל דבר שמזכיר לו את המשקל העודף. המחשבה על חוף הים, בריכה, מפגש רומנטי ואפילו מקלחות בשירות הצבאי כיסו אותו במעטפת הבושה שגרמה לו להימנע מלהוריד חולצה ולחשוף את הקילוגרמים העודפים.
המהפך קרה קצת לפני פרוץ מגפת הקורונה, כשביקר בארה"ב. בזמן זה הגיע כבר למשקל שיא של 90 קילוגרמים אך הפעם החליט שזה יצליח. "באותו רגע החלטתי לעשות את השינוי", מספר אילוז. "כבר התרגלתי להסתתר מאחורי ההשמנה, אבל הפעם, בדיוק כשהמשקל שלי היה בשיא, חזרו כל זיכרונות הילדות, המבוכה, ההסתרה. הרגשתי כאילו חרב ננעצת לי בחזה והלב מתכווץ. בכיתי לא מעט אחרי אותו הרגע, וכשהדמעות יבשו השינוי החל".
זה לא היה פשוט כל כך להתחיל בתהליך הירידה במשקל, במיוחד עבורו. חדי העין יזכרו את אילוז בן ה-24, תושב דימונה, כמתמודד הצעיר ביותר בריאליטי "מאסטר שף". עולם הקולינריה תפס מאז ומתמיד מקום משמעותי בחייו, והוא כבר שנים חולם להקים מסעדה משלו.
"הספציאליטה שלי הם המטבח האיטלקי והקונדיטוריה", הוא מספר, "שני מטבחים עם הרבה פחמימות והרבה מתוקים. האוכל זו האהבה הגדולה שלי, והיה לא פשוט למנוע מעצמי את כל הדברים שאהבתי ושנמצאים סביבי כל הזמן".
אילוז לא בזבז רגע, ובנה לעצמו תוכנית פעולה. "התחלתי לצפות באימוני כושר ביוטיוב, קראתי המון חומר על רכיבי תזונה ומהידע שצברתי בניתי לעצמי תפריט דל בפחמימות ועשיר בחלבונים, יחד עם פעילות גופנית".
"התחלתי בהליכות קצרות של כמה דקות, שהמשיכו לריצות יומיות יחד עם הרמת משקולות. הקפדתי לאכול נכון, עם שילוב נכון של מרכיבי התזונה, והקילוגרמים התחילו לרדת". בתוך כמה חודשים, הוא מספר, ירד 27 קילוגרם, עליהם הוא שומר כבר כמה חודשים.
השנה החל אילוז את לימודיו האקדמיים בהנדסה תעשייה וניהול באוניברסיטת תל אביב, אבל הוא לא מפסיק לחלום על הקמת מסעדה משלו ביום מן הימים. בין לימודי ה"זום" שנכפו בגלל הקורונה, העבודות, המטלות והבחינות, הוא הקים עסק משלו בו הוא מבשל, אופה ומגיש את המטבח המדוקדק שלו שבאופן פרדוקסלי – עתיר בקלוריות.
איך שף עם נטייה להשמנה מחזיק מעמד עם כל הפיתויים במטבח?
"דווקא כשאני מבשל או אופה לאחרים, אני לא מרגיש את הצורך לזלול. כמובן שצריך לטעום בתהליך ההכנה, אבל אני כל כך עסוק שזה לא מטריד את מנוחתי".
אילו תגובות אתה מקבל על השינוי?
"חלק מאלה שלא ראו אותי הרבה זמן לא זיהו בהתחלה, אחרים מחמיאים לי. אבל לא עשיתי את זה כדי לקבל פידבקים, אלא כדי שאני אהיה שלם עם עצמי, בלי להתבייש ובלי להסתתר. שנים הסתרתי את מי שאני ומה שאני, ואני לא רוצה לחזור אחורה".
איך נראה התפריט היומי שלך?
"לא הלכתי לדיאטנית, בניתי לעצמי תפריט שמכיל פחות פחמימות וסוכרים. הם האויבים הגדולים של הגוף שלנו. אני שם דגש על הרבה חלבונים שמשביעים ועוזרים לפתח מסת שריר. בניגוד לאחרים, אני לא מפחד משומן במזון, כשהוא במידה".
מה אתה עושה כשבא לך לנשנש?
"אני מכין תמיד חתיכות של ירקות, כמו ברוקולי,שיהיו לי למקרה שאני רעב. אני מרשה לעצמי גם מתוק פה ושם, זה לא אסון אם אכלתי קוביית שוקולד, או אפילו פרוסת עוגה. הכל תלוי באיזון. למדתי להכיר את הגוף שלי ולאכול נכון. הפחתתי את הכמויות העצומות שאכלתי כל יום, ואני מרגיש שהגעתי לשיווי המשקל הבריא בשבילי".
יש שינוי גם בתחום הרומנטי?
"בהחלט, נעים לשמוע שמחמיאים לי על המראה, ואפילו להיות מובך קצת כשאומרים לי שאני חתיך. אלה דברים שלא שמעתי סביבי מעולם, וזו הרגשה מרגשת מאוד".
מה היית ממליץ למי שכבר ניסה הכל והתייאש?
"צריך להבין שבמקום שהאוכל ינהל אותנו, אנחנו ננהל אותו. וברגע שמבינים את זה, החיים נראים אחרת. גם אני חוטא לפעמים באכילה רגשית, אבל האפטר של זה הוא קשה. התחושה שהבטן מנופחת, ולמה עשיתי את זה לעצמי, למה זללתי והרסתי את כל האימון. ברגע שחושבים על זה, במקום על הכיף הרגעי מלטרוף את כל מה שעל השולחן - כל הקונספט משתנה.
"חשוב גם להבין בתחום, לדעת מה הרכב המזון הנכון שמוביל לירידה במשקל, ולשלב את הכל עם כושר יומיומי. אני נמנע מלומר לעצמי שאני בדיאטה. זה אולי נשמע כמו קלישאה, אבל שיניתי את דרך החיים שלי לחיים בריאים. וכשרואים את התוצאה, גם לאורך הדרך, כשהמשקל יורד, והמלתחה משתנית - הסיפוק הוא עצום ומדרבן אותך הלאה".
