השבוע נערך לראשונה שבוע המודעות לסרטן המעי הגס בצעירים. עד כה, השיח סביב סרטן המעי היה בקרב מבוגרים: הגיל הממוצע של חולי סרטן המעי הגס הוא 65 ומעלה, ולכן ביצוע בדיקות סקר לגילוי מוקדם מומלצות מגיל 50 ומעלה. בעקבות בדיקות הסקר הרבות נראה כי בקרב בני ה-50 ומעלה שיעורי התחלואה והתמותה מסרטן המעי הגס יורדים משנה לשנה, אך בעולם המערבי וגם בישראל חלה עלייה מדאיגה בשיעורי סרטן זה מתחת לגיל 50 ואף בקרב צעירים יותר.
נתוני משרד הבריאות בישראל מצביעים על עלייה של 4% בסרטן המעי הגס בצעירים. למעשה, בכל שנה מאובחנים בישראל כ-300 חולים חדשים אשר גילם 40 ומטה. רבים מהחולים הצעירים מאובחנים בשלבים מתקדמים של המחלה, וזאת, בחלקו, עקב חוסר המודעות למחלה ולתסמיניה.
הרופאים המאבחנים והמטפלים במחלה, אשר רואים מספרים גדלים והולכים של חולים צעירים במרפאותיהם, נרתמו אף הם להעלאת המודעות. ידוע כי מחלת סרטן אשר מאובחנת בשלבים מוקדמים היא ברת ריפוי באחוזים גבוהים, אך ככל שמתאחרת האבחנה והמחלה מתקדמת ומתפשטת - גם סיכויי הריפוי יורדים באופן משמעותי. כלומר, הגורם המשמעותי ביותר להצלחת הטיפול הוא גילוי מוקדם ככל האפשר. הצעירים, אשר לא מודעים לתסמיני המחלה, וגם הרופאים בקהילה אשר לעיתים פוטרים את הסימפטומים מבלי לייחס להם חשיבות, עלולים לתרום לאיחור באבחון ובטיפול.
על פי הנחיות משרד הבריאות בישראל, מומלץ לגברים ונשים בגילי 75-50 לבצע אחת לשנה בדיקת דם סמוי בצואה כבדיקת סקר לגילוי מוקדם. למרות זאת, פחות ממחצית מהאוכלוסייה בגיל הרלוונטי מקפידה על ביצוע הבדיקות באופן שגרתי. במדינות רבות בעולם מומלץ לבצע בדיקת קולונסוקופיה אחת ל-10-5 שנים החל מגיל 50, כבדיקה למניעה וגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס.
ומה לגבי הצעירים? לפני כשנה איגוד הסרטן האמריקאי (American Cancer Society) עדכן את ההמלצה לביצוע בדיקות סקר והורה על גיל 45 כגיל להתחלת ביצוען. בישראל אין הנחיות כלל לביצוע בדיקות סקר בקרב צעירים מתחת לגיל 50.
הבמאי ישי קרני החליט לביים ולהפיק סרטון הסברה לצעירים הנקרא "בושה בתחת", על מנת לעודד צעירים להיות ערים לתסמינים ולבקש מרופא המשפחה לשלוח לבירור בהקדם.
התסמינים שיש לשים אליהם לב:
1. דימום מפי הטבעת
דימום שמופיע בעת יציאה או בעת הניגוב, אך יכול להופיע גם ללא יציאה. דימום כזה אמנם לרוב נקשר לטחורים ולבעיות רפואיות נפוצות אחרות, אך במידה ולא נפתר על ידי טיפול מקומי, או במידה שחוזר על עצמו ומתגבר - יש לבדוק את הבעיה לעומק, בעיקר כאשר מדובר בדימום בצואה לעומת דימום בניגוב.
2. שינוי בהרגלי היציאות
יש לשים לב לשינויים בהרגלי היציאות בין שמדובר בעצירות מתגברת או בשלשולים חדשים. גם שינוי בקוטר הצואה , או הופעת כאבים ולחץ סביב הצורך לתת צואה עשויים להעיד על בעיה.
3. כאבי בטן
כאב בטן עשוי להופיע במצבים רבים ונפוצים, ולאו דווקא מעיד על סרטן. עם זאת – כאב בטן עקשני שנמשך תקופה ארוכה, הולך וגובר, או מלווה באחד מהתסמינים האחרים המפורטים כאן, בהחלט דורש התייחסות ובירור.
4. אנמיה
רמת המוגלובין נמוכה בספירת הדם נקראת אנמיה. היא עשויה להופיע מסיבות רבות ומגוונות, אך עלולה להעיד גם שיש דימום (סמוי או גלוי) מדרכי העיכול. כל חוסר דם לא מוסבר, גם ללא הבחנה בדימום, מחייב בדיקה של מערכת העיכול. ירידת המוגלובין עשויה להתבטא כעייפות, חולשה, קושי חדש או גובר בביצוע מאמץ גופני או חיוורון.
5. חוסר תיאבון וירידה במשקל
לשאלון התסמינים לחצו כאן
סרטון הקמפיין לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס בצעירים
התסמינים הללו אינם סימנים היחודיים רק למחלת סרטן המעי הגס. כולם יכולים להופיע גם במצבים אחרים ופשוטים הרבה יותר לאבחון וטיפול (כגון טחורים, קילקול קיבה, מחלות זיהומיות, חסר של ויטמינים ועוד). עם זאת – אם מופיעים מספר סימפטומים יחד, או אם הסימפטום עקשני או גובר, יש לייחס לכך חשיבות ולבצע בירור מקיף.
בנוסף יש לברר אם יש היסטוריה משפחתית של סרטן מעי גס או סרטנים אחרים. בתסמונות גנטיות מסוימות, הנפוצה שבהן תסמונת על שם לינץ', שינוי גנטי מסוים העובר בתורשה עשוי לגרום למספר קרובי משפחה ללקות בסרטנים במערכת העיכול (ובעיקר במעי הגס) ובסרטנים אחרים (רירית הרחם, דרכי שתן וכדומה). תסמונות אלה הן נדירות, אם כי אופייני כי הלוקים בתסמונת חולים בסרטן בגיל צעיר יחסית – מתחת לגיל 50. אם יש מספר קרובי משפחה אשר לקו בסרטן בגיל צעיר, ובמיוחד בסוגי הסרטן שפורטו לעיל, יש לייחס לכך חשיבות יתרה.
סימנים כגון חסימות מעיים, ירידה קיצונית במשקל, הקאות, צהבת ותפיחות בבטן הן סימנים המעידים לרוב על מחלה מתקדמת ומפושטת, ולכן לא ניתן "לסמוך" על הופעת/העדר אלה במידה ורוצים לאבחן את המחלה בשלביה המוקדמים.
ד"ר עינת שחם-שמואלי, מנהלת השירות לגידולי מערכת העיכול במרכז הרפואי שיבא תל השומר; שבוע המודעות לסרטן המעי הגס בצעירים הוא יוזמה משותפת של רופאים אונקולוגים וגסטרואנטרולוגים ושל קהילת "חלאסרטן" המונה למעלה מ-25 אלף צעירים חולים ומחלימים מסרטן
