תרומת כליה על הבמה
בכל פעם שהזמר משה סימן-טוב מסתכל על המוזיקאי שי מעוז, הוא רואה הרבה יותר מאשר נגן מיומן המלווה אותו בקלידים בהופעותיו. "אני רואה הילה סביב הראש שלו", אומר סימן-טוב, "וזה קורה לי תמיד כשאני מביט בו - גם על הבמה וגם מאחורי הקלעים. כבר כמעט שלוש שנים אני רואה אותו באור אחר לגמרי".
קראו עוד:
לא במקרה רואה סימן-טוב הילה סביב ראשו של מעוז: מעוז הוא האיש שהציל אותו, שנתן לו חיים חדשים. כשהחליט לתרום לו את אחת מכליותיו, היה למלאך שלו. ולמלאכים יש הילה.
3 צפייה בגלריה
משה סימן-טוב. "קיבלתי מתנה כל כך גדולה, שאני לא אסכן אותה בשום צורה"
(צילום: עדי גולדשטיין)
אלביס כחול-לבן
סימן-טוב (45), תושב ראשון לציון, רווק, חי עם מחלת כליות מגיל 17. "בוקר אחד התעוררתי, הלכתי לשירותים, והשתן היה שחור", הוא מספר. "התברר שיש לי מחלה אוטואימונית. הגוף תקף את הכליות".
למרות זאת, חייו לא השתנו, והוא לא סבל משום מגבלה. "ידעתי שאצטרך לעבור השתלה פעם, אבל לא ידעתי מתי. ההידרדרות הייתה איטית ומבוקרת, אולי משום שהייתי פעיל ספורטיבית כל השנים: רצתי, חתרתי, הלכתי למכון כושר - וזה חיזק אותי מול המחלה. המשכתי לחיות כרגיל, למעט ביקורות תקופתיות שהייתי צריך לעבור".
"בוקר אחד התעוררתי, הלכתי לשירותים, והשתן היה שחור. התברר שיש לי מחלה אוטואימונית. ידעתי שאצטרך לעבור השתלה פעם, אבל לא ידעתי מתי. ההידרדרות הייתה איטית ומבוקרת, אולי משום שהייתי פעיל ספורטיבית כל השנים, וזה חיזק אותי מול המחלה"
אחרי שירות צבאי בשח"ם (שירות חובה במשטרה) למד מוזיקה ברימון, ולאחר מכן היה בעלים של מועדון ג'אז בתל אביב. ב-2007 נסע ללמוד ג'אז בניו יורק, ואחרי שחזר לארץ, כעבור שנתיים, אימץ לעצמו את שם הבמה "מוזס" והעלה מופע מחווה לאלביס פרסלי, שרץ עד היום. בהמשך השתלב במופע הנוסטלגי "מתוק מדבש", בהנחיית דן כנר, וגם התחיל להופיע כחבר להקת הכל עובר חביבי, במקומו של יובל דור, שפרש.
בדיקה שגרתית שעבר לפני כארבע שנים קטעה את שגרת חייו. "התברר שהמצב הידרדר, הערכים שליליים, ואני צריך לעבור השתלת כליה", הוא מספר. "במידה מסוימת הרגשתי הקלה: הרי ידעתי שזה צריך לקרות פעם, ציפיתי לזה, אז הנה, זה קורה סוף-סוף".
בניסיון למצוא תרומת כליה, פרסם פוסט בפייסבוק. "כתבתי על המחלה שלי, שאחרי 25 שנה שלא הרגשתי אותה בכלל, פתאום היא הרימה את ראשה. הפוסט נעשה ויראלי וקיבלתי בזכותו המון אמפתיה ועידוד, אבל תרומה לא יצאה לי ממנו: רק שני אנשים נרתמו לבדיקות המקדימות, ושניהם נמצאו לא מתאימים. באותה תקופה התחלתי חצי שנה של טיפולי דיאליזה שלוש פעמים בשבוע, כי הכליה כבר לא תפקדה: בבוקר הייתי מגיע לבית החולים לטיפול, ובערב יוצא להופעה".
בשלב מסוים אמר לו שי מעוז (בן 43 כיום), נשוי ואב לשלושה, שהוא מוכן לתרום לו כליה. אשתו תמכה ברעיון. הוא עבר בדיקות, נמצא מתאים ונכנס לרשימת המועמדים לתרומה, שבה נכללו גם אחיו של סימן-טוב וחבר של המשפחה שביקש לתרום כליה כפרויקט חיים ("לא חשוב למי"). בסופו של דבר נמצא מעוז כמתאים ביותר. באוקטובר 2018 הגיעו השניים למחלקת ההשתלות של בית החולים בילינסון, וההשתלה עצמה בוצעה ב-18.10 - יום הולדתו של סימן-טוב.
3 צפייה בגלריה
סימן-טוב (משמאל) עם מעוז על הבמה. "בבוקר הייתי מגיע לבית החולים לדיאליזה, ובערב יוצא להופעה"
(צילום: שלומי פינטו)
כל המחמאות האפשריות
הכליה החדשה נקלטה בגופו היטב. הוא חזר לשגרה במהירות, אם כי נאלץ לבצע מספר שינויים באורח חייו. "קודם כל, אני לוקח עכשיו שלושה סוגים של תרופות על בסיס יומי, דבר שלא עשיתי אף פעם", אומר סימן-טוב. "גם התחלתי לאכול לפי דיאטה ים-תיכונית ובעיקר להישמר מהשמש, כי המערכת החיסונית שלי חלשה, והעור מאוד פגיע. הפסקתי ללכת לים. קיבלתי מתנה כל כך גדולה, שאני לא אסכן אותה בשום צורה. אני עושה הכול כדי לשמור על הכליה".
יחסיו עם האיש שנתן לו את המתנה הזאת, התהדקו מאוד. "שי ואני היינו חברים טובים עוד קודם", אומר סימן-טוב. "אנחנו חברים כבר 15 שנה, אבל אין ספק שתרומת הכליה שמה אותו באור אחר לגמרי מבחינתי. הקשר העמיק מאז, ויש עכשיו קשר גם בין המשפחות שלנו, עם פגישות בחגים.
"שי הוא אדם צנוע מאוד, שלא אוהב להאדיר את עצמו, וכשאני מספר לפעמים את הסיפור שלנו בהופעות, הוא נבוך מאוד. אבל מגיע לו לקבל את כל המחמאות האפשריות. הוא הרי הציל אותי. הוא המלאך שלי".
