ארגון הבריאות העולמי: "החיסונים הם התקווה"
(צילום: שמוליק דודפור)

בשעה שבארץ כמחצית מהאוכלוסייה מחוסנת, באירופה יש תחושה של איבוד שליטה בנגיף הקורונה – "אירופה מנסה לשנס מותניים ולהתארגן", מדווחת ד"ר דורית ניצן, מנהלת חירום אזור אירופה בארגון הבריאות העולמי, "אנחנו רואים התקדמות במדינות מסוימות וניסיונות להפנות מנות חיסון למקומות שבהם שיעור התחלואה עדיין גבוה מאוד. אנחנו גם רואים העברה של חיסונים ממדינות שיש להן קצת יותר לטובת אחרות. שמחנו לראות שאלבניה, גיאורגיה וארמניה קיבלו עכשיו חיסונים. יש עדיין מחסור בבוסניה ובקוסובו ואנחנו מקווים שבשבועות הקרובות יגיעו לשם חיסונים ראשונים ומבקשים מכל מדינה שיש לה עודפים - לתרום אותם".
קראו עוד:
האיחוד האירופי היה אמור לעשות בצורה מסודרת ומאורגנת את מה שאחרים לא יכולים, כלומר לרכוש כמויות גדולות, להתחייב מול חברות התרופות. זה לא קרה - מה השתבש? "אני לא יודעת לומר מה השתבש אבל אני חושבת שיש כאן שני אינטרסים שמושכים במושכות. אנחנו, ארגון הבריאות העולמי, ביקשנו שכולם יצטרפו לפלטפורמה העולמית של החיסונים ושאנחנו ננהל את המשא ומתן עם החברות בשם כולם, אבל הייתה גם באופן טבעי משיכה של מדינות לכיוון לאומי וליצירת רשת ביטחון. זו אוכלוסייה גדולה מאוד וצריך היה להבטיח חיסונים במחירים שהלכו והאמירו - זה לא פשוט, מה גם שיש מדינות שנכנסו כבר לעניין כמו בריטניה, ישראל ואחרות - וכך יש פחות חיסונים גם לאחרות. אנחנו מקווים שבקרוב זה יקרה, אבל מעורבים כאן הרבה מאוד כוחות שוק".
את מתרשמת שמבחינת היערכות לוגיסטית האירופאים מוכנים לחסן מיליונים, ברגע שהם מקבלים את החיסונים? "הרבה מדינות באות ללמוד מישראל. זה לא רק עניין של הכיסוי הרפואי, זה גם המערך והמידע והקהילה שמתגייסת. מה שיש לנו בארץ זו באמת מערכת ייחודית ומיוחדת ואני חושבת שאחד מהשיעורים שיילמדו למשך שנים זה שחייבים מערכות כאלה בכל המדינות.
"גם המדינות הסקנדינביות בעלות מערכות דומות והן כבר מוכנות. מדינות אחרות כמו צרפת, גרמניה, אוסטריה, איטליה - כולן מתכוננות וכשירות, וכרגע הבעיה שם היא כמה חיסונים יש. עניין נוסף – כשיש סוגי חיסונים שונים באותה מדינה. זה דורש התנהלות מיוחדת וזהירות, לא פשוט".

אסטרהזניקה: "כנראה אין קשר לחיסון"

וזה גם מכניס אותנו לעניין החששות שהולכים וגוברים אפרופו אסטרהזניקה והחיסון שלהם. מה את יודעת להגיד לנו על כך? "אני חושבת שהצעד שננקט הוא חשוב כדי באמת להבהיר שפה עוצרים, בודקים ולא נשוב לחסן אם יש חשש ולו קל ביותר. עד כה המידע שיש לנו מראה שכנראה זה לא קשור אבל צריך לחכות לסוף הבדיקה. אני שמחה שעושים את זה נכון ואני חושבת שזה צריך לנטוע ביטחון בקהילה".
כבר הייתה תחושה שאירופה מצליחה לצלוח את הקורונה ועכשיו אנחנו רואים שם השתוללות מחודשת של הנגיף. "נכון מאוד. אנחנו רואים שככל שהחיסון לא מעמיק ולא מכסה את האוכלוסייה בצורה ניכרת עם הווריאנטים החדשים, כמו באיטליה עם הווריאנט הברזילאי ווריאנטים אחרים שמתפשטים במהירות בקרב אוכלוסייה 'בתולית' וזה גורם לעלייה בשיעור התחלואה.
ד"ר דורית ניצן: "הרבה מדינות באות ללמוד מישראל. זה לא רק עניין של הכיסוי הרפואי, זה גם המערך והמידע והקהילה שמתגייסת. מה שיש לנו בארץ זו באמת מערכת ייחודית ומיוחדת ואני חושבת שאחד מהשיעורים שיילמדו למשך שנים זה שחייבים מערכות כאלה בכל המדינות"
"האוכלוסייה כבר עייפה מכל המגבלות והמצב לא טוב. סלובקיה ביקשה עזרה והקימה שני בתי חולים שדה בעזרת בלגיה ודנמרק; צ'כיה, שהייתה כל כך גאה עד סוף הקיץ בתהליכים שלה, מאבדת שליטה והאוכלוסייה עצמה לא מצייתת. יש כבר אנדרלמוסיית מסרים, המצב נהיה לא טוב".
במבט קדימה, רק החיסונים יכולים להציל בעצם את אירופה? "אין ספק שהחיסונים הם התקווה. אני מקווה מאוד שבדיקות מהירות, נגישות וזולות יהיו האסטרטגיה השנייה וכמובן טיפולים יעילים - שלהם אנחנו ממש מייחלים. מצד שני, כל עוד תהליך החיסונים העולמי לא עובד כמו שצריך אז יש יותר אפשרות לכניסה של וריאנטים ומוטציות.
"נזכיר גם שאנחנו השנה כמעט לא רואים מחלות בדרכי נשימה ואנחנו מאוד מקווים שבשנה הבאה לא תיפול עלינו צרה חדשה, כי האוכלוסייה מאבדת את החסינות שלה לווירוסים בדרכי הנשימה. לכן אנחנו חייבים לשמור על רוגע, להתארגן ועכשיו כשמגיע חג פסח - לשמור על ריחוק, להיות עם מסכות כשאפשר וכמה שאפשר לקיים את האירועים והמפגשים בחוץ ולהתרחק אחד מהשני".