בשיתוף העמותה לתמיכה בחולי קרוהן וקוליטיס כיבית
בתוך 14 שנים יותר מהוכפל מספרם של החולים במחלות מעי דלקתיות בישראל: מ-19,797 חולים בשנת 2005 ל-46,074 חולים בסוף 2019, כך עולה ממחקר חדש שביצעו פרופ' דן טרנר והחוקרת מירה שטולמן, מהמרכז לקרוהן וקוליטיס במרכז הרפואי שערי צדק, בשיתוף ארבע קופות החולים ובמימון קרן הלמסלי.
בישראל חיים 46,074 חולים במחלות מעי דלקתיות (ממ"ד), שהם 520 חולים לכל 100,000 תושבים (בהינתן 9,136,000 תושבים בישראל). מתוך החולים 24,880 (54%) חולים בקרוהן, עליה של 42% משנת 2005 (10,383), ו-21,194 (46%) חולים בקוליטיס כיבית, עלייה של 50% משנת 2005 (10,737). התפלגות ממ"ד בין המינים שווה לערך (22,898 בנות, 23,176 בנים), אולם יש נטייה קלה לנשים לחלות יותר בקוליטיס כיבית 51.6%, לעומת נטייה קלה של הגברים לחלות בקרוהן 51.9%.
נתוני המחקר מעידים על עלייה משמעותית בממ"ד בילדים בגילי 10-18. מספר הילדים שחולים עלה מ-37.4 ל-52.2 ל-100,000 איש. העלייה העיקרית היא במחלת הקרוהן (תרשים 1). במדינת ישראל חיים 1,533 ילדים ובני נוער עד גיל 18 שנים עם ממ"ד. כ-13.2% מכל החולים חלו בילדותם. 31 מהחולים בגילאי 0-6, 20 עם קרוהן ו-11 עם קוליטיס. 114 חולים בגילאי 6-10, 70 עם קרוהן ו-44 עם קוליטיס. 1,388 בגילאי 10-18, 925 עם קרוהן ו-463 עם קוליטיס. במהלך המחקר 30,431 חולים אובחנו בממ"ד, מתוכם 16,979 (55.8%) עם קרוהן ו13,231 (44.2%) אובחנו בקוליטיס. שכיחות שיא נרשמה בגיל 21 לחולי קרוהן ובגיל 26 לחולי קוליטיס (תרשים 2).
נתונים מעניינים נוספים עולים ביחס לאוכלוסייה הערבית בישראל. בהשוואה לאוכלוסייה היהודית שמספרה הוכפל מ-18,701 ל-38,950, מספר החולים באוכלוסייה הערבית שולש מ-1,096 ל-3534. שיעור ממ"ד עלה בעיקר במחלת הקרוהן - מ-3.1 ל-10.6 ל-100,000 איש. ייתכן קשר לגורמים סביבתיים כיוון שאחוז החולים במגזר הערבי בישראל גבוה ממדינות שכנות כגון לבנון או כווית, בעוד ששיעור החולים הערבים בישראל משתווה, בהדרגה, לשיעור החולים היהודים (תרשים 3).
פרופ' דן טרנר: "הנתונים העדכניים מציגים תמונה מדאיגה של המשך העלייה התלולה במספר חולי קרוהן וקוליטיס כיבית בישראל. אבל יש גם חדשות טובות: נראה כי לפחות במבוגרים קצב העלייה נבלם בשנים האחרונות. בילדים עדיין שיעור ההיארעות הולך ועולה ויותר ויותר ילדים צעירים נוספים למעגל המחלה. הממצאים שמדגישים את ההבדל בין ילדים לבין מבוגרים ובין האוכלוסייה היהודית לערבית מרמזים על הסיבות למחלה – שילוב של נטייה גנטית וגורמים סביבתיים הקשורים לאורח חיים מערבי ורמה סוציו-אקונומית גבוהה".
המחקר התבצע בהובלת פרופ' דן טרנר והחוקרת מירה שטולמן, מהמרכז לקרוהן וקוליטיס במרכז הרפואי שערי צדק, בשיתוף ארבע קופות החולים ורשת המחקר הישראלית IIRN, ובמימון קרן הלמסלי. ראשית פותחו ותוקפו אלגוריתמים ממוחשבים לאיתור מדויק של ממ"ד, ולקביעת תאריך האבחנה המשוער במחשבי הקופות, בתהליך שנמשך כשנתיים. האלגוריתמים שהורצו על מאגרי המידע הענקיים שילבו מספרי אבחנות, משך מתן תרופות ספציפיות לממ"ד ומספר רכישות של תרופות אלו. בצורה זו ניתן היה לזהות את החולים האמיתיים מכלל האוכלוסייה (87% רגישות, 95% סגוליות, 90% ערך מנבא חיובי ו93% ערך מנבא שלילי - תוך שילוב הנתונים מארבעת הקופות) ובייחוד לנפות את המבוטחים, עם קוד אבחנה אחת לפחות של ממ"ד, אבל אינם חולים בפועל (כ40% מקרים כוזבים).
בנוסף, לדברי פרופ' טרנר בקרוב יחל מחקר חדש ופורץ דרך בבית החולים שערי צדק: "לראשונה בעולם נאתר בשיטות ביולוגיות חדשניות אנשים שנמצאים בסיכון גבוה לחלות בקרוהן בעתיד. לאנשים אלה ניתן תזונה מיוחדת ולאחר מכן נבדוק האם הצלחנו להפחית סמנים שמעידים על סיכון גבוה לחלות בקרוהן בהמשך החיים. בדרך יצירתית זו אנחנו מקווים להוריד את שכיחות המחלה. לטובת המחקר קיבלנו מענק מחקר בסך 2.5 מיליון דולר מקרן הלמסלי".
קרוהן וקוליטיס כיבית הן מחלות מעי דלקתיות כרוניות חשוכות מרפא (Inflammatory Bowel Diseases), התוקפות את מערכת העיכול ומתבטאות, בין היתר, בכאבי בטן קשים, שלשולים בלתי פוסקים, ירידה במשקל, ובילדים לעיתים בפגיעה בגדילה. המחלות מורכבות לטיפול, בעיקר קרוהן ותחלואה בגיל צעיר היא, בדרך כלל, מדד מנבא למחלה סוערת יותר.
למחלות אופי התקפי-הפוגתי (relapse-remission) ומטרת הטיפול היא לשלוט בדלקת, המהווה לאורך זמן "קרקע" להתפתחות סיבוכים כגון היצרות, נקבים במעי ואף סרטן. חולים רבים יפתחו עמידות לטיפולים הסטנדרטיים ויזדקקו לטיפול בתכשירים ביולוגיים. ללא הגעה לרגיעה מלאה, מחקרים מציגים את האופי המתקדם של מחלת הקרוהן ונזקי הדלקת, וכ-70% מחולי הקרוהן יזדקקו לניתוח בתוך עשור.
בשיתוף העמותה לתמיכה בחולי קרוהן וקוליטיס כיבית
