רגע לפני תחילת העבודה על פרויקט הגמר שהיה אמור להיות על נושא פוליטי וחתרני, רעות גוהר (27) גילתה שהיא בהיריון, בסוף שנה ג' ללימודים. "כמובן שנכנסתי לגוגל כדי לראות מה מצפה לי", היא מספרת. "כל מה שקיבלתי היה 'איזה כיף', 'וואו, את בהיריון', 'חוויה מדהימה', 'איזה מקסים' ועוד ועוד".
מהר מאוד גוהר הבינה שלא הכול ורוד והחליטה לשנות את עבודת הגמר שלה לנושא הקרוב לליבה - היריון. "כל מה שרציתי באותה תקופה זה לרוץ מצד לצד ולצרוח בפאניקה מפחד. כל האופטימיות הזאת יכולה להיות נכונה, אבל לא כשאת בסיטואציה.
"החלטתי להרים את הכפפה, וכשירות לכל ההריוניות שיבואו אחריי ויעמדו מול מקלון עם שני פסים, בתחושת מאה אחוז של פאניקה, להסביר להן שזה בסדר להרגיש שזה גדול עליך, זה בסדר לחשוש. לפעמים לא יהיה כיף אבל הכול שווה את המתנה בסוף".
בימים אלו עבודתה של גוהר, בוגרת המחלקה לתקשורת חזותית במרכז האקדמי לעיצוב ולחינוך ויצו חיפה, מוצגת בתערוכת הבוגרים. "העבודה על הסרטון נמשכה כמעט שנה", היא מספרת, "שבמהלכה בניתי תסריט, עיצבתי דמויות ואובייקטים, ביימתי, עשיתי את כל האנימציה וילדתי תוך כדי התקופה".
קראו עוד:
עוד היא מוסיפה, "אני יכולה להגיד בפה מלא שכל המרצים שלי נתנו לי רוח גבית ודיברו איתי בשעות לא שעות, הכול כדי שאצליח לסיים. זה לא היה קל בכלל. היו רגעים שהרגשתי שאני נחנקת מרוב לחץ, אבל אני יכולה להגיד, עכשיו אחרי שסיימתי, שזה היה שווה את זה - ממש כמו ההיריון והלידה. עכשיו, כשאני רואה שיצא משהו שאני סופר-גאה בו, זה שווה את כל השנה המאתגרת הזאת".
איזה מסר היה לך חשוב להעביר?
"בראש ובראשונה היה לי חשוב להעביר מסר לילד שלי שאין דבר שעומד בפני הרצון, שאפשר ללדת ושבוע אחר כך להיות במכללה ולהגשים מטרות שהצבת לעצמך, שאפשר לגדל ילד במשך חמישה חודשים ותוך כדי לסיים פרויקט גמר. הכול עניין של רצון ומערכת תמיכה משפחתית שיש לך, כי בסופו של דבר אף אחד לא עושה דברים לבד.
"המסר השני הוא לכל ההריוניות שמרגישות שטחורים, צרבת ואי-שליטה על סוגרים קצת הורסים את ההרגשה שכולם מתארים לך, שלפיה את אמורה להיות קורנת, ובתקופה הכי פורחת בחייך. זה בסדר, זה לא אומר שאת פחות רוצה או אוהבת את הדבר הזה שאת יוצרת, זה אומר שאת פשוט לא מוותרת על עצמך".
גם הדרך להיריון לא הייתה פשוטה - "כשאת מנסה להיכנס להיריון במשך שנתיים, באיזה שהוא מקום את כבר מרגישה כאילו זה לא יקרה לעולם", אומרת גוהר. "כשהוא הגיע הייתי בהלם. עשיתי בדיקה בשישי בבוקר. קמתי מוקדם, אופיר בעלי עוד ישן, וקמתי מכאבים חזקים בחזה.
"יצאתי לחנות הפארם שהייתה מתחת לבית שלנו וקניתי בדיקה. כשראיתי שני פסים רצתי לחדר השינה שלנו בוכה ומקפצת. אופיר קם בבהלה, היה בטוח שמישהו מת, וכשהראיתי לו את הבדיקה הוא פשוט חיבק אותי עד שנרגעתי. זה היה יום מטורף לשנינו. אנחנו יחד עשר שנים והחיבור שמרגישים ברגע הזה, שמבינים שאתם הולכים ליצור חיים, הוא פסיכי.
"ההיריון עבר די באופן חלק, מלא תופעות לוואי רגילות וידועות, ותוך כדי כמובן שאני ממשיכה ללמוד את התואר ולארגן את הפרויקט גמר, כי הבטחתי לעצמי שאין סיכוי בעולם שאני לא מסיימת השנה".
הטיפ הכי טוב שאת יכולה לתת לאישה שנמצאת ברגעים אלו בהיריון?
"שחררי. הבית יחכה, הבעל יחכה. תעשי מה שטוב לך, אף אחד לא חווה את מה שאת חווה. תעשי את זה כמו שאת חושבת וכמו שאת מרגישה. את יודעת הכי טוב מה נכון לך ומה נכון ליצור הזה שיש לך בבטן".
