(צילום: אבי חי)
לימודים בקפסולות והחלת סגר נושם לשלושה שבועות - הדרך היחידה לצאת מהגל השני: כך אומר הבוקר (ד') פרופ' דב שוורץ, ראש צוות מומחים לחיזוי קורונה באוניברסיטת בן גוריון שבבאר שבע. בדבריו, התייחס פרופ' שוורץ גם ל"תוכנית הרמזור" של פרויקטור הקורונה פרופ' גמזו, בה ידון קבינט הקורונה, ואמר כי עוד נדרשות פעולות שמטרתן הפחתת כמות הנדבקים היומית.
"2,000 נדבקים ביום זה מספר מבהיל. כרגע יש שתי פעולות שצריך להחליט בממשלה האם לבצע או לא, ורק אז להחליט אם מתמקדים במדד ה-R או ה-N של עקומת ההדבקה", אמר פרופ' שוורץ. "צריך להחזיר את בתי הספר בדרך אחת בלבד - כולם בקפסולות. זה הדבר היחיד שעבד לנו בתחילת מאי וזה הדבר היחיד שעובד בכל העולם".
לדבריו, מדינות שלא יישמו את שיטת הקפסולות, כמו דנמרק ואוסטריה, הן מדינות בהן קיימים מעט ילדים בכיתה, מצב שלא קיים בישראל. "בדנמרק יש ממילא 10 ילדים בכיתה. לא חוכמה להביא כדוגמה את אירופה המערבית, בגלל מיעוט הילדים בכיתות. חייבים כעת ללכת על משהו שהוא בטוח ושעבד בעבר, אין כרגע זמן פציעות".
הצעד הבא שמציע פרופ' שוורץ הוא סגר "נושם" לשלושה שבועות, המאפשר לאוכלוסייה העובדת לבצע את יום עבודתה במהלך השבוע. "כבר הצעתי סגר כזה לפני ארבעה שבועות, אך לא היה עם מי לדבר. צריך להיות בישראל סגר לא לשבועיים אלא לשלושה. במסגרתו בכל סוף שבוע, מיום שישי עד יום ראשון בבוקר יש סגר מוחלט. בנוסף, כל ערב לבצע סגר אחרי יום העבודה ולסגור את כל מקומות הבילוי והפנאי. ולבסוף לפנות לאוכלוסיית הוותיקים במדינה, מעל גיל 72, ולבקש מהם להישאר בבתים לאורך כל התקופה הזו. לא בכפייה".
"מספר הנדבקים היומי שצריך להיות כאן הוא 200 או 300 נדבקים חדשים ליום, אחרת כל מה שבונה צה"ל וכל המאמצים לא שווים כלום", הוא מסביר. לדבריו, חקירות אפידמיולוגיות יומיות על 2,000 בני אדם היא משימה מורכבת וקשה. "כל אדם בממוצע מתוך ה-2,000 הללו בא במגע עם 50 אנשים שונים ביום. מדובר בלהשיג 100 אלף אנשים ביום. זה בלתי אפשרי. בלי סגר ישראל לא תצא מהגל השני".
באולפן נכחו גם פרופ' איתן כרם, מנהל האגף לרפואת ילדים בביה"ח הדסה ופרופ' אלון גרוסמן, מנהל מחלקה פנימית בביה"ח בילינסון, שנתנו דעתם על דבריו של פרופ' שוורץ. "היינו כבר בסגר, והגענו לגל שני. הקורונה הגיעה, היא כאן והיא תישאר. אנחנו צריכים ללמוד לחיות איתה", אמר פרופ' כרם. "עכשיו השאלה היא איך אנחנו מתמודדים איתה. התוכנית של פרופ' גמזו היא התוכנית הנכונה, והיינו צריכים ליישם אותה מזמן".
בניגוד לדבריו של פרופ' שוורץ, טוען פרופ' כרם כי החקירות האפידמיולוגיות הן דרך ישימה להתמודד באמצעותה, גם עם מספר נדבקים גבוה ביום. "יש לנו את היכולות לבדוק במאסות, לאתר את המדביקים, יש לנו מספיק אנשים שיכולים לעשות את הבדיקות מוקדם, ולא לחכות לבדיקות חיוביות אחרי ארבעה ימים".
לדבריו, סגר צריך להתבסס על מידע מדויק. "אנחנו צריכים לקבל נתונים. אם מדברים איתנו על סגר בלילה ובסופי שבוע, אז כמה אזרחים נדבקו בלילה ובסופי שבוע? אנחנו יודעים אצל רוב הנדבקים ממי הם נדבקו ומתי".
"הקורונה היא סוגייה משמעותית מבחינה בריאותית, אבל הנושא של הכלכלה הוא קריטי", מוסיף פרופ' גרוסמן. "בעולם אידיאלי כנראה שהיה נכון לעשות סגר לשלושה שבועות, לקטוע את ההדבקה ולהמשיך. אבל המציאות שאנחנו נמצאים, סגר מוחלט ימית אסון כלכלי על המדינה. אני חושב שסגר חלקי, יותר הדוק ממה שיש עכשיו, יכול לעזור".
פרופ' גרוסמן מחדד ואומר: "צריך לומר שיש התייצבות במספר החולים הקשים בשבועות האחרונים כתוצאה מההחמרות הקודמות שהיו. אנחנו מתחילים לראות את זה במחלקות, גם מספר החולים די יציב. אם היינו ממשיכים באותה מתכונת כנראה שהיינו עולים במספרים. כדאי להוריד את המספר 2,000, כי ברגע שאנחנו ממשיכים ככה יהיה מאוד קשה לקטוע את שרשרת ההדבקה. חשוב בנוסף לעשות תחקירים מהירים, ולא לחכות ארבעה ימים מרגע החשד לרגע תוצאות הבדיקה".
