מחקר חדש של בית החולים שערי צדק מעלה חשד בדבר קשר בין החיסון לנגיף הקורונה לדחייה של שתל קרנית העין. בישראל מתבצעות מדי שנה כ-800 השתלות של קרנית העין, ובחודשים האחרונים התגלו בשערי צדק שישה מקרים של דחיית השתל שהתרחשו בסמוך למועד החיסון.
בשערי צדק משוכנעים כי ישנו קשר בין המקרים: כך, גבר בן 56 ואחר בן 73 שאובחנו עם דחייה של השתל כשבועיים לאחר מנת החיסון הראשונה. "היה גל של אנשים מושתלי קרנית, עם קרניות תקינות לגמרי, שהגיעו בחודשים האחרונים עם תלונה על פגיעה בראייה", מסביר פרופ' דוד צדוק, מנהל מחלקת העיניים בבית החולים. "כשבדקנו אותם ראינו שהשתל בצקתי. אני סבור שיש קשר לחיסון משום שכל האנשים הללו באו מספר ימים לאחר החיסון הראשון או השני".
קראו עוד:
פרופ' צדוק מסביר שהמערכת החיסונית מתעוררת בעקבות החיסון ותוקפת את השתל. "מה שמיוחד בקרנית זה שאין בה כלי דם ולכן אין כמעט דחיות שתל. השתל לרוב לא נדחה אלא אם מעוררים את המערכת החיסונית. שוחחתי עם רופאים מבתי חולים אחרים והם נתקלו בתגובה דומה".
"אנשים צריכים להתחסן כשהפתרון הוא לטפטף טיפות של סטרואידים לעין לפני החיסון. המטופלים מכירים את זה וזה לא משהו זר להם, אבל יש להעלות את המודעות לעניין"
יודגש כי הסיבות לדחיית השתל הן מגוונות ומתרחשות מעת לעת גם ללא קשר לחיסון, וישנו טיפול רפואי להתמודדות עם התופעה. עם זאת, יש דחיית שתל שלא ניתן לטפל בה כך שהקרנית נשארת בצקתית. "רוב האנשים שאנחנו מדברים עליהם הם די צעירים", אומר פרופ' צדוק ומבהיר כי הוא אינו קורא להימנע מחיסון בעקבות החשד לקשר בין דחיית השתל לחיסון. "אנשים צריכים להתחסן כשהפתרון הוא לטפטף טיפות של סטרואידים לעין לפני החיסון. המטופלים מכירים את זה וזה לא משהו זר להם, אבל יש להעלות את המודעות לעניין, בעיקר בקרב המתחסנים שאמורים לעבור השתלת קרנית".
2 צפייה בגלריה
"מה שמיוחד בקרנית זה שאין בה כלי דם ולכן אין כמעט דחיות שתל". פרופ' דוד צדוק, מנהל מחלקת העיניים בשערי צדק
(צילום: דוברות שערי צדק)
הטיפול המונע, מבהיר פרופ' צדוק, נכון לא רק לחיסון של הקורונה: "זה עשוי לקרות בכל חיסון. פשוט הפעם היו כאן מיליוני אנשים שהתחסנו. מושתלים שחשים בכל זאת ירידה בראייה, צריכים לפנות בהקדם לטיפול - כי אנחנו יכולים לתת מענה טוב לעניין". יצוין כי מבדיקה מול חלק מבתי החולים האחרים שמבצעים את ההשתלה – לא עלה חשד דומה.
כיום ישנם מספר ניתוחים להשתלת קרנית, ובהם השתלה בעובי למי שכל שכבות קרנית העין שלו פגועות או השתלת קרנית שכבתית קדמית או אחורית, כאשר לכל אחת מהפרוצדורות יתרונות, חסרונות וסיכונים. השתל נלקח ברוב המקרים מאדם שנפטר אך יש גם שתלים מלאכותיים. הסיבות להשתלה עשויות להיות ירידה באיכות הראייה ובחדות שלה, בין היתר בשל מחלת הקרטוקונוס שעלולה לגרום לעיוות במבנה הקרנית.
בתוך כך יש לציין, כי מאז החל מבצע החיסונים ברחבי העולם, עלה גם חשד לקשר בין החיסון להופעה של דלקת שריר הלב (מיוקרדיטיס). מנתונים שאסף משרד הבריאות עולה כי מדצמבר 2020 עד מאי 2021 דווחו 275 מקרים של מיוקרדיטיס, מתוכם 148 ארועי מיוקרדיטיס בסמיכות לחיסון. על פי המשרד, התופעה דווחה בעיקר בקרב גברים צעירים בפרט בגילאי 16-19, לרוב לאחר המנה השנייה של החיסון.
