בפוסט שפורסם בעמוד הפייסבוק הרשמי שלו בשבוע שעבר, מסביר רשף לוי למה לו היה היום בן 21 - לא היה רץ להתחסן. רשף מפרט טיעונים שכביכול ניתן להעלות נגד הרעיון של אי-התחסנות, ומסביר למה הם אינם נכונים לשיטתו. מומחי עמותת "מדעת" לקידום בריאות הציבור בישראל ניתחו את הטענות של רשף מול האמת המדעית.
ראשית, צריך לומר כי הפוסט של לוי אינו הפוסט הגרוע ביותר מבין אלה שעוסקים בהתנגדות לחיסונים והכחשת קורונה. אכן, כפי שלוי בעצמו טוען, לא ניתן לומר שזה באמת פוסט מהז'אנר הזה. אבל הוא כן כולל מה שניתן לפרש כאישור לצעירים לוותר על החיסון, או לפחות לא לחתור לקבל אותו. הסיבות שמעלה לוי, כמו גם ההתעלמות שלו מעובדות רלוונטיות, הופכות את הפוסט לבעייתי ומטעה מבחינה זו.
"אם הייתי בן 21 יכול להיות שהייתי מעדיף לעשות משהו יותר טוב עם הזמן שלי, כמו לראות עוד פרק של 'איך פגשתי את אמא' או לדמיין בתי קפה פתוחים. בן ה-21 יודע שהסבא והסבתא שלו התחסנו ולכן הוא לא מסכן אותם".
מראשיתה, הקביעה הזו לא מדויקת. אכן סבא וסבתא מוגנים יותר לאחר החיסון (כשבוע לאחר המנה השנייה, ליתר דיוק) אך הם לא מוגנים לחלוטין. אנחנו יודעים היום שאנשים שחוסנו בשתי מנות עדיין יכולים לחלות, אם כי בתדירות נמוכה יותר. לכן, צעיר שנדבק במחלה עלול להדביק את סבו וסבתו גם אם הם מחוסנים. נכון להיום, אנחנו עדיין לא יודעים בוודאות אם החיסון עצמו מונע העברה של הנגיף, אך מתחילות להצטבר ראיות שזה אכן המצב, ולכן ככל שידוע לנו היום ומהניסיון שלנו עם חיסונים אחרים, צעיר שיתחסן בעצמו ישפר את ההגנה על סבו וסבתו. אנו מקווים שבקרוב יאושרו החיסונים גם לנוער ולילדים ובכך נוכל להגדיל עוד יותר את ההגנה על אוכלוסיות בסיכון.
בשלב הזה לוי מתחיל לפרוס טיעונים שכביכול סותרים את הטענה שלו, ואז עונה להם, כדי להפריך את הטיעון. זהו כשל לוגי שנועד להגחיך את הדיון, מאחר שאותם טיעונים למעשה אינם מבוססים, ואפשר בקלות לטעון נגדו טיעונים מבוססים בהרבה.
"הטיעון שבגלל שלא כולם מתחסנים אז ייווצרו מוטציות שיהרגו את כולנו, לא ממש רלוונטי או נכון".
הטיעון הראשון מתייחס להיווצרות של וריאנטים חדשים בחברה שאינה מחוסנת. וכבר מההתחלה, תלוי איך קוראים את הטיעון הזה, מדובר בטעות או לפחות בחוסר הבנה של מה שקורה בשטח באמת. ראשית, יש לומר שווריאנטים חדשים נוצרים כל הזמן, כל עוד מתאפשר לנגיף להתרבות, וככל שהוא מתרבה יותר וביותר אנשים, הסיכוי ליצירה של וריאנטים חדשים עולה. חיסון אפקטיבי למעשה יקטין את הסיכוי למצב כזה, משום שפחות אנשים יידבקו, או לחלופין יחלו פחות זמן (הקפדה על ריחוק ומסכות גם מועילים מאוד, יש לומר).
בנוסף, לוי טוען שעד עכשיו כל הווריאנטים החדשים הגיעו מחו"ל, ולכן לא צריך לדאוג, אבל העובדה הזו אינה שוללת את האפשרות שדבר כזה כן יקרה בארץ, נאמר אצל צעירים שנדבקו וחלו לאורך זמן, כי לא התחסנו. למעשה, לא ניתן לדעת בוודאות האם הדבר הזה כבר קרה בארץ. הסיבה שאנחנו שומעים בעיקר על וריאנטים בחו"ל, היא, בין השאר, כי שם מתבצעות יותר בדיקות לאיתור וריאנטים. עם זאת, פה יש להזכיר טענה לגיטימית מבחינה מדעית שאולי גרמה לבלבול, והיא שחיסון חלקי של האוכלוסייה עלול לגרום ללחץ סלקטיבי שידחוף ליצירה של וריאנטים עמידים לחיסון, אך הרעיון הזה לא הוכח בצורה חד-משמעית, ועד עתה כל הווריאנטים שנוצרו, גם אם החיסון פחות יעיל נגדם, הוא עדיין יעיל למדי. כך או כך הפתרון הוא חיסון כלל האוכלוסייה, וכמה שיותר מהר.
"ובכלל בתי החולים לא יקרסו. יודעים למה? כי חוץ מאיטליה הם לא קרסו בשום מקום בעולם".
הטענה השלישית של לוי מתייחסת לקריסת בתי חולים. לוי לא קושר אותה באופן ישיר לחיסון צעירים, אלא רק טוען שהיא לא התרחשה בשום מקום בעולם. אכן, לא סביר שנראה קריסה של מערכת הבריאות בעקבות תחלואה בצעירים, הגם שהיא הולכת וגדלה בחודשים האחרונים. ההשערות הן שעלייה זו היא תוצאה של וריאנטים חדשים או פשוט ההתרופפות הכללית בשמירה על הנחיות (נסו להשוות את הסגר הראשון עם השלישי). עם זאת, כאמור, צעירים בהחלט יכולים להדביק מבוגרים וקבוצות סיכון אחרות, והם בהחלט יכולים להגיע לבתי החולים ולגרום לקריסתם.
לא רק באיטליה
ומעבר לזה, הטענה שלמעט איטליה לא הייתה קריסה של בתי חולים בעולם היא פשוט לא נכונה - מספר מדינות בעולם חוו קשיים מאוד גדולים בטיפול בחולים. קריסה של מערכת בריאות לא מתרחשת בבת אחת והיא לא בינארית. זה לא תרחיש שבו רגע אחד הכל בסדר, ורגע אחר כך קטסטרופה. במדינות רבות ברחבי העולם, לרבות איטליה (שלוי הזכיר), אך גם בהולנד, בצרפת, בספרד, בשוודיה וכמובן במספר מדינות בארה"ב כמו ניו יורק, פלורידה וקליפורניה, התחילו תהליכים של העדפת מטופלים, הקצאת טיפולים וירידה באיכות הטיפול בשל העומס הרב.
אבל לא צריך להרחיק - כל זה קורה פה בארץ! אנחנו מעבירים חולים בין בתי חולים כבר חודשים, אנחנו סוגרים מחלקות כדי לפתוח מחלקות קורונה, אנחנו משאירים חולים באמבולנסים כי אין מיטות בחדרי מיון, ואנשים מתים בגלל זה. רק לפני מספר שבועות נפטר אדם, משום שלא היה מספיק כח אדם לשים לב שהוא נותק ממכונת ההנשמה בטעות, ועוד מקרה מוות היה באמבולנס שנדד בין בתי חולים שלא הסכימו לקלוט את החולה. זוהי קריסה של מערכת הבריאות, ואנחנו כפסע ממצב גרוע הרבה יותר. אכן, אנחנו נצמצם את סיכון הקריסה כאשר נחסן את רוב האוכלוסייה שלנו ונגן על קבוצות הסיכון גם באמצעות חיסון צעירים.
הטיעון האחרון שמעלה לוי הוא שהממשלה לא תפתח את השוק עד שכולם יתחסנו. הואמנם? הממשלה ומשרד הבריאות פועלים לפי מדדים כמו הדבקה, תחלואה, תחלואה קשה ותמותה. אם מדדים אלו ירדו, תתאפשר פתיחה של השווקים. אחת הדרכים להגיע לשם היא באמצעות חיסון של כלל האוכלוסייה. לוי טוען שכבר עכשיו ניתן להרים קונצרט של שלמה ארצי בקיסריה עבור ארבעה מיליון מחוסנים. זה לא נכון, גם משום שאין מספיק מקומות בקיסריה וגם, שוב, משום שהחיסון אינו אפקטיבי ב-100%, ונכון לכתיבת שורות אלו - פחות מארבעה מיליון מתחסנים עברו את רף שבעת הימים לאחר המנה השנייה, כך שיעילות החיסון אינה מקסימלית. בהחלט סביר שבשלב מסוים, כאשר אחוז גדול באוכלוסייה יהיה מחוסן ונראה ירידה במדדי התחלואה, השווקים ייפתחו, ושלמה יוכל לחזור לקיסריה.
מעניין לציין שרשף לוי מעדיף להתעלם מהטיעונים הטובים באמת נגד הטענה שלו: ראשית, ההשתתפות של צעירים בהעברת הנגיף באוכלוסייה, והתפקיד האפשרי (וההולך ומתבסס) של החיסון בהקטנת העברה זו. שנית, העובדה שגם צעירים חולים. הם אולי לא מתים באותה התדירות, אבל הם כן חולים, ולפעמים חולים קשה ולאורך זמן.
דבר אחרון: עדיין לא ידועות לנו לחלוטין ההשפעות ארוכות הטווח של המחלה, קשה או קלה או ללא תסמינים כלל. החיסון הוכח כיעיל בהפחתת התחלואה וכבטוח לשימוש, והמידע שהולך ומצטבר מראה שאולי אף יוכל להקטין הדבקה. כל אלו מובילים למסקנה הברורה שכדאי לצעירים בני 21 ללכת להתחסן. לא חייבים ברגע זה ממש, אפשר לסיים קודם את הפרק של "איך פגשתי את אמא", ואחר כך ללכת (רק לא לשכוח מסכה). בעזרתכם, אם נחסן כמה שיותר אנשים כמה שיותר מהר, נוכל לפתוח את השווקים, את ויקטוריה סיקרטס (וזארה) ואת קיסריה להופעה משותפת של נועה קירל ושלמה ארצי.
יצוין כי רשף לוי, מספר ימים לאחר שהעלה את הפוסט הבעייתי, ערך אותו מחדש בעקבות התגובות שקיבל והוסיף: "אין הרבה חיסונים בהיסטוריה טובים מהחיסון נגד הקורונה. בקיצור לכו להתחסן!"
הכותב הינו דוקטורנט לאימנולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון וחבר בעמותת "מדעת", הפועלת למסירת מידע רפואי אמין ובדוק העומד בסטנדרטים מקצועיים לציבור
