מאז פרצה הקורונה לעולמנו, עוסקות מערכות הבריאות בקדחתנות באסטרטגיות למניעת הדבקה, לריחוק חברתי ולמציאת תרופה וחיסון. אך האם אלה אפיקי ההתמודדות היחידים עם המגפה והשלכותיה הבריאותיות? מחקרים מראים כי אחד מגורמי הסיכון המרכזיים למופע קשה ותמותה מקורונה הוא השמנה.
אלימות הווירוס במטופלים עם השמנה מוסברת על ידי מספר מנגנונים משוערים. השמנה גורמת לגוף להימצא במצב קבוע של דלקת מתונה ולכן השמנה הינה כנראה גורם סיכון ל״סערת הציטוקינים״, המאפיינת חולי קורונה קשים, ומהווה אחת מהסיבות המרכזיות לתמותה. בנוסף, נראה שרקמת השומן, בשל מאפייניה הביוכימיים (שכיחות גבוהה של האנזים ace2), מהווה מאגר של וירוסים המופצים בקביעות לרקמות השכנות.
משאבים רבים מושקעים במחקר ביוכימי להבנת מנגנוני המחלה, כולל הקשר להשמנה. האם לא הגיע הזמן לשנות את עוגת התקציב ולהקצות חלק ניכר מהמשאבים גם להרחבת השירות הציבורי לשיפור אורח חיים בכלל ולטיפול בהשמנה בפרט?
הקורונה מכתיבה לכולנו סדר יום חדש. אוכלוסיית ישראל והעולם נאלצת לעבור שינוי משמעותי באורח החיים, שינוי פתאומי שמצריך התארגנות חדשה ומהירה, וזאת בהכוונה מקצועית מינימלית. הריחוק החברתי, הגדלת זמן המסך, הצמצום באפשרויות לפעילות גופנית, והשינוי בהרגלי קניית המזון והאכילה, לכולם פוטנציאל להשפעה משמעותיות על הרגלי הבריאות ומשקל הגוף.
תוצאות ראשוניות של מחקר בינלאומי שערכנו בישראל ובבוסטון מראות שבנוסף לכל השינויים הסביבתיים, גם ללחץ ולחוסר הוודאות המאפיינים את התקופה עלולים להיות תרומה ליצירת מציאות פחות בריאה כמו הגברת צריכה של מזונות מעובדים ואכילת-יתר שעלולים להוביל לעלייה במשקל.
בנוסף, מצאנו כי יש כאלה שדווקא ניצלו את סדר היום החדש ואת החשש מהעומד לבוא כהזדמנות לצמיחה וללמידת הרגלי בריאות חדשים כמו בישול ביתי ואף לירידה במשקל. אז האם תקופת הקורונה היא גם הזדמנות לאימוץ אורח חיים בריא?
תזונה המובילה לאורח חיים בריא
בשנים האחרונות רפואת אורחות-החיים עוברת מהפכה של ממש הכוללת פיתוח של תכנים וכלים מתקדמים אותם ניתן לנצל במיוחד בתקופת הקורונה. אחד המעניינים שבהם הוא רפואה קולינרית, תחום המוביל את הבישול הביתי לקדמת הבמה.
מחקרים רבים מראים כי הרכב המזון הוא חשוב, אך איכותו חשובה לא פחות. נראה כי להבדל בין דיאטות שונות כמו תזונה ים תיכונית וטבעונות, או להרכב אבות המזון כמו כמות הפחמימות יש חשיבות רבה לבריאות, אך לא פחות חשובים איכות חומרי הגלם והאם הם בושלו בבית או נצרכו כמזון מעובד.
מחקרים מצאו כי ארגון מחדש של המטבח, בישול בכמויות ולמידה של מתכונים בריאים ופשוטים להכנה תורמים להגברת הבישול הביתי, להפחתה של צריכת מזון מעובד ולשיפור התזונה והבריאות. התעדכנו ברעיונות קולינריים שיכולים ליעל את הזמן שלכם במטבח להכנת מזון בריא בכמויות גדולות תוך זמן קצר.
כך למשל, בפעם הבאה שאתם מכינים מתכון מעדשים, הכינו את כל שקית העדשים והקפיאו את הכמות העודפת. עדשים ירוקות מופשרות מתאימות בתוספת של אורז בצל ותבלינים להכנת מג׳דרה, בתוספת של טחינה גולמית, לימון ושום להכנת ממרח דמוי חומוס או בתוספת של חצילים קלויים, לימון, שום ועשבי תיבול לממרח חצילים ועדשים.
הפריזר הוא כלי נהדר גם להגברת צריכת הירקות. קנו למשל עגבניות לבישול בכמות גדולה והכינו רוטב. בשלו את הרוטב עד לצמצום כמות הנוזלים למינימום והקפיאו במתקן לקוביות קרח. השתמשו בקוביות אלו להכנת רוטב עגבניות מהיר ולהעשרת הטעמים של מרקים ותבשילי קדירה.
חידוש נוסף שהגיע לעולם אורח החיים הבריא בעשור האחרון הוא אימון בריאות, תחום המשלב כלים אימוניים לאימוץ התנהגויות בריאות. מתי בפעם האחרונה רציתם להטמיע הרגל בריאות חדש וזה פשוט לא קרה? החיים עמוסי משימות ומטלות ושינויים הם אתגר לא קטן. הגישה שעומדת מאחורי שילוב אימון הבריאות ברפואת אורחות החיים טוענת שחשוב להמשיך ללמוד לחקור מה בריא, אך במקביל גם להשקיע משאבים במיומנויות וכלים מוכחים מדעית ליישום מה שכבר ידוע.
אימון בריאות עוזר לכל אחד להבין מה חשוב בחיים, לאן רוצים להגיע, מה צריך לתכנן, ואיזה משאבים יש לגייס על מנת להגיע למטרה. אחד הכלים החשובים שאימון יכול לתרום למציאות החדשה של הקורונה, היא עצירה, התבוננות, והחלטה על שתיים או שלוש מטרות ליישום לשבוע הקרוב.
מומלץ לבחור שינויים שיאתגרו אתכם אך לא מדי, למשל להכין סלט עדשים ולהקפיא את שאריות העדשים במקפיא ביום רביעי בשבוע שקראתם את הכתבה הזו, או לעשות תרגילי כוח לשרירי הידיים חצי שעה במהלך הסופ״שׁ. קבעו לכם רבע שעה ביומן על מנת לבדוק באיזה מטרות עמדתם ובאיזה לא, ולמה הם הצליחו או לא הצליחו בימים הספציפיים בשבוע. נסו ללמוד מההתנסויות הללו. להבין מה עובד לכם, מה פחות וכיצד ניתן להשתפר. בדקו גם כיצד המטרות משפיעות על בריאותכם. ברגע שהמטרות יהפכו להרגלים הוסיפו מטרות חדשות שיהפכו גם הם לשגרה.
כולנו חשים חוסר ודאות לגבי החורף הקרוב. האם קצב התפשטות הקורונה יגדל? האם אחוז החולים הקשים יעלה? והאם בתי החולים יעמדו בעומס? אי יציב של ודאות הוא ההשפעה החיובית של אורח חיים בריא וירידה במשקל על בריאותנו, החוסן הנפשי והירידה בסיכון למופע קשה של מחלת הקורונה.
התקציבים המושקעים בהשטחת העקומה ובמציאת חיסון אדירים. עד שיגדל התקציב לקידום אורח חיים בריא, קחו לעצמכם פסק זמן ובדקו איך אתם מתמודדים עם המציאות החדשה. היעזרו באיש מקצוע מתאים ונסו לשפר את אורח החיים שלכם. קבעו מטרות בתחום התזונה, הפעילות הגופנית, ניהול המתחים או בכל תחום אחר שחשוב לכם. נצלו את התקופה הקרובה לצמוח וללמוד כלים חדשים לשיפור בריאותכם. כך, גם תורידו את הסיכון שלכם למחלת קורונה קשה וגם תרוויחו עוד שנים רבות של בריאות.
רני פולק הוא מנהל המרכז לאורח חיים בריא, שיבא, תל השומר Assistant professor, part time, Department of PMR, Harvard Medical School
