בשיתוף פורום Reboot
כשאומרים "עור" ההתייחסות המידית בציבור הרחב הוא לאיבר המשמש רק מחיצה פיסית לאיברים הפנימים, מעין מעטפת שיש לה בעיקר חשיבות אסתטית. לכן גם התפיסה הקיימת היא שמחלות עור, שכידוע מאד שכיחות, פוגעות בעיקר במראה ולא מעבר לכך. ומה לגבי הטיפולים? בדרך כלל הציבור מודע לקיום של משחות שלא מרפאות אלא מעט מרגיעות ולא יותר מזה. האמנם? ממש לא.
בחרתי לזרוק זרקור על מחלות העור ולשתף אתכם בדוגמא שתמחיש לכם את המשמעות של מחלת עור ואת חשיבות המודעות למחלות אלו.
לא רבים יודעים, אך העור הוא מהאיברים הפעילים ביותר בגוף האדם מבחינת מערכת החיסון התאית, ודלקות משמעותיות בעור עלולות להשפיע על תהליכים של כלל הגוף, כולל באיברים פנימיים. העור מהווה במקרים רבים חלון הראווה לבעיה פנימית, שעלולה לעיתים להיות חמורה. זאת ועוד, העור לעיתים הוא הסימן הגופני הראשון המוביל לאבחנה של מחלה פנימית.
בשל הנראות של מחלות העור והגרד, שבדרך כלל מתלווה אליהם, הסבל אינו רק גופני אלא גם נפשי-חברתי והן ממוקמות גבוה ברשימת המחלות הקשורות בדיכאון, שיכול להוביל גם לניסיונות אובדניים.
בשנים האחרונות חלה מהפכה בכל הקשור לטיפול - נכנסו לשימוש שלל תרופות שניתנות דרך הפה או בזריקות, כולל תרופות ביולוגיות רבות, ששינו לחלוטין את פני התחום שלנו. מטיפול חיצוני שבעיקרו היה מרגיע מעט לטיפול שמדכא את המחלה, משפר דרמטית את איכות חיי החולה והן את כלל בריאותו.
למרות כל זאת, למחלות העור אין מספיק "יחסי ציבור"! לא רק בקרב הדיוטות, אלא גם בקרב קהילת הרופאים. זה בעייתי, במיוחד לאור הנתון החשוב כי בעיית עור היא אחת מ 10 הסיבות השכיחות ביותר לפניה לרופא המשפחה בקהילה.
צפו בשיחת הבריאות של פרופ' אמיליה חודק:
לשם המחשה אודות מורכבות המחלה, להלן דוגמא למקרה בו נתקלתי (וזו כמובן רק אחת מיני רבות): חולה צעיר בשנות ה 30 הגיע אלי עם נגעים מכוסים בקשקשת עבה באזור איבר המין והקרקפת, ממנה סבל מזה עשר שנים. במקביל גם סבל מגרד בלתי נשלט, שפגע בתפקוד היומיומי ובאיכות השינה שלו. האבחנה היתה פסוריזאיס שחלקכם מכירים - מחלה כרונית שמתווכת על ידי מערכת החיסון התאית, הפוגעת בכ 3% מהאוכלוסייה. במשך כל השנים הוא טופל רק באמצעות משחות מקומיות, שמעט הקלו אך לא באופן משמעותי. אתם יכולים לתאר מה המשמעות של פריחה מגרדת באזורים האינטימיים ונשירת קשקשת תמידית מהשיער ? הבחור החל להסתגר, נמנע מיחסים חברתיים, ניכנס לדיכאון עמוק שחייב טיפול. הוא לא הצליח להתמיד בלימודים וגם לא בעבודה. במקביל החלו להופיע כאבי גב תחתון שיוחסו לשינוים הרגילים שחלים בגב. כשסוף כל סוף הגיע אלינו למחלקה, הוא עבר הערכה ונימצא כי כאבי הגב ה"בנאליים" כביכול היו ביטוי לדלקת מפרקים שתוקפת כ 30% מחולי פסוריזאיס. הוצע לו מיד טיפול סיסטמי בכדורים, המיועדים הן לפסוריזאיס העורי והן למפרקים. כעבור חודשיים, כשלא חל שינוי משמעותי , החל בטיפול ביולוגי. לאחר זמן קצר הפריחה נסוגה וכאבי הגב נעלמו. הבחור צילצל אלי ואמר כי השבנו לו את החיים בחזרה! מאז הוא חזר לתפקד, הכיר בת זוג , חזר לעבודה. סוף טוב... אך מה על 10 השנים האבודות בחייו?
מעבר לכך, היום ידוע כי פסוריזאיס לא רק קשורה לדלקת מפרקים, אלא חולים בפסוריזאיס, בעיקר בדרגות החמורות יותר, הם בסיכון יתר לתחלואה פנימית, כולל השמנת יתר, רמות מוגברות של שומנים בדם, יתר לחץ דם ותחלואה לבבית ויש צורך להיות מודע לכך ולבצע את הבדיקות והמעקב הנדרשים. יתרה מכך, טיפול מתאים לפסוריאזיס עשוי לא רק להוריד את שכיחות הופעת דלקת הפרקים של המחלה, אך גם את התחלואה הלבבית, כולל שיעור של התקפי לב.
אז אם אסכם, חשוב מאד להגביר את המודעות בארץ לתחום של מחלות העור. החולים צריכים להיות מודעים למשמעות של מחלת עור ולטיפולים השונים שקיימים (רבים מהם הינם בסל הבריאות) .יש צורך בתוכנית לימוד של דור העתיד של הרופאים שלנו, עם דגש מיוחד לתחום העור. יש צורך בתוכניות עדכון והעשרה לרופאים מתחומים שונים שמשיקים עם רפואת העור וכמובן השאיפה היא שקובעי מדיניות הרפואה בארץ יסיקו מסקנות אופרטיביות ומקדמות.
שיחת הבריאות בשיתוף פורום ריבוט המעודד חדשנות ויזמות ישראלית במערכת הבריאות ואת השיח הציבורי בתחום. שיחות בריאות נוספות
בשיתוף פורום Reboot
