חברה שלחה לי הודעה: "בזמן האחרון ממש לא נחמד לי בחברת עצמי". מכירים את התחושה? קורה לכם לפעמים שבא לכם לנוח לרגע מעצמכם ולשבת קצת בתוך דמות אחרת? כזו שמותר לה להגיד את מה שלכם אסור? כזו שיכולה להיות חסרת אחריות ולא מרוסנת, כשאתם תמיד כאלה "ללא רבב", כזו שמעיזה במקום שבו אתם פחדנים.
לשחקנים ניתנת האפשרות הזו, להרחיב את המנעד ולהתארח לזמן מה בתוך הנעלים של דמות אחרת. למעשה, זו ההגדרה של אמפתיה, התכונה הכי אנושית שלנו - היכולת "להיות בתוך" החוויה של מישהו אחר.
1 צפייה בגלריה
שירלי יובל-יאיר ודרור קרן. "להבין את האחר - זה לא אומר להסכים איתו או עם ההתנהגויות שלו"
(צילום: לילך רז, אילן בשור)
עוד שיחות של שירלי:
לשיחה המלאה עם דרור קרן בפודקאסט - על שריר האמפתיה שאפשר לגדל - האזינו:
הנה כמה מחשבות שעלו בשיחה - על מה המשמעות של להיכנס לתוך החוויה של מישהו אחר ולמדוד אותה על עצמנו, ובאיזה אופן זה משנה אותנו?
1. דרור קרן מספר שהדמות המשמעותית ביותר שגילם בקריירה שלו - הייתה דווקא זו שממש התנגד לגלם אותה. זו שנראתה לו הכי שונה ממנו, בערכים, בהתנהגות, בתפיסת העולם. "כשהציעו לי לגלם את דמותו של דובהל'ה, בהצגת היחיד 'סוס אחד נכנס לבר' (של דוד גרוסמן) - נרתעתי. הוא נראה לי טיפוס כל כך דוחה על פניו, ואני לא יכול לגלם דמות אם אני לא מוצא משהו לאהוב בה, אם אני לא מבין אותה מבפנים, אם אני לא מוצא משהו ממני גם בתוכה" ולכן סירבתי, שוב ושוב". אבל בתיאטרון התעקשו.
זה הכניס את דרור למסע של גילוי. מתחת לשכבות ההתנגדות, כשצלל פנימה לתוך דמותו של דובהל'ה, מצא את הפצע, את הסיבה שממנה נבעו הבחירות ההתנהגותיות שלו. "כשאתה מתיישב בתוך דמות - אתה מוכרח להבין אותה מבפנים, להזיז את השיפוטים, את הדעות הקדומות שלך, את החשיבה הסטריאוטיפית שכולנו חוטאים בה. זה שיעור בחמלה", הוא אומר.
2. להבין את האחר - זה לא אומר להסכים איתו או עם ההתנהגויות שלו. אנחנו פוחדים להרשות לעצמנו להבין אדם שהדעות שלו שונות מאיתנו, מתוך תפיסה שאולי זה ייאלץ אותנו להשתנות. אבל הבנה והסכמה - הם שני דברים שונים. אפשר להבין את האחר, גם בלי להסכים עם ההתנהגויות או הבחירות שהוא עושה.
3. אני נזכרת בשיחה שהייתה לי עם הסופר אתגר קרת, הוא סיפר לי שהוא משתמש ב"טריק" הזה גם כדי לסלוח. כשמישהו נורא מרגיז אותו, והוא רואה שזה לא מרפה ממנו הוא כותב עליו סיפור. הוא מאלץ את עצמו להכנס לנעליו. אחרי שהוא כותב את הסיפור, הוא לרוב מצליח להסתכל על האדם הזה עם יותר חמלה ופחות שיפוטיות.
"להבין את האחר - זה לא אומר להסכים איתו או עם ההתנהגויות שלו. אנחנו פוחדים להרשות לעצמנו להבין אדם שהדעות שלו שונות מאיתנו, מתוך תפיסה שאולי זה ייאלץ אותנו להשתנות"
4. אני חושבת על המלה "אמפתיה". המקור שלה הוא מהמילה הגרמנית Einfühlung שמשמעותה הוא "להרגיש לתוך". זו הפעולה הנפשית והפיזית ששחקנים עושים כשהם מגלמים דמות, זו הפעולה המחשבתית שסופרים עושים כשהם ממציאים דמות. הם חייבים להרגיש לתוכה.
וזה גם מה שכולנו עושים - כשאנחנו מנסים לראות את העולם דרך העינית של מישהו אחר כדי להבין אותו. של הילד שלנו, של בן או בת הזוג, של חבר שמציג דעה שונה, של השכן שהחליט להתחסן או לא,לאכול בשר או להמנע ממנו, להתפלל בשבת או לא...ועוד ועוד.
5. יכולת אמפתית היא אחת התכונות החשובות והאנושיות ביותר שיש לנו. היא מה שמדביק אותנו זה לזה, היא מייצרת שייכות. היא הבסיס לתקשורת. יכולת אמפתית היא מה שעוזר לנו לגשר על פערים של אי הבנה.
אני נזכרת איך נתקעתי פעם באמצע הכביש מאחורי מישהי שעצרה את המכונית שלה באמצע הנתיב, יצאה ונעלמה לתוך אחד הבתים, יוצרת בן רגע שיירה של מכוניות ונהגים שצופרים בעצבנות. אני זוכרת את עצמי המומה מזה ומתמלאת בזעם על חוסר ההתחשבות שלה, ובדיוק כשכבר התחלתי לאחל לה איחולים לא יפים, ראיתי אותה רצה חזרה למכונית, נושאת בידיים שלה ילד גדול ונכה, כורעת תחת הכובד. מכניסה אותו פנימה לרכב ונוסעת.
בבת אחת כל הסיפור השתנה לי.
