זה הזמן להתעורר: מה צריך לעשות אחרת? זו הייתה כותרתו של אחד הפאנלים שנערכו אתמול (ב') במסגרת ועידת הבריאות של ynet ו"ידיעות אחרונות" שהתקיימה בהיכל התרבות בתל אביב. השתתפו בו פרופ' גליה רהב, מנהלת היחידה למחלות זיהומיות במרכז הרפואי שיבא; ד"ר מיכאל הלברטל, מנהל בית החולים רמב"ם; ד"ר זאב פלדמן, מנהל היחידה לנוירוכירורגיה של הילדים בשיבא; ותא"ל (מיל') רונן מנליס, דובר צה"ל לשעבר.
עוד מהוועידה:
בתחילת הדיון התייחסו המשתתפים לתנאי העבודה של המתמחים, וזאת בעקבות מחאה שהביע מתמחה במהלך ריאיון עם שר הבריאות ניצן הורוביץ שנערך במסגרת הוועידה, אבל הנושא העיקרי היה עתידה של מערכת הבריאות, וכל אחד מהמשתתפים התבקש לשרטט את החזון שלו בנושא.
"החזון שלי הוא שכל חולה יאושפז בחדר לחוד, כמו שקורה בהולנד. זה מה שצריך להיות בארץ", אמרה פרופ' רהב. "יש גם בעיה עם היחידות לטיפול נמרץ. לא ייתכן שיהיו בהן כל כך מעט מיטות, כל כך מעט רופאים מומחים וכל כך מעט אחים ואחיות מומחים.
"דבר שני, ראינו השנה את החשיבות של המחלקות הפנימיות, שהן למעשה הבסיס של כל בית חולים, וחסרים להן אנשי צוות. חשוב מאוד גם נושא המחלות הזיהומיות ומניעת הזיהומים. זה קריטי לבריאות הציבור.
"רמת הרפואה בארץ היא מצוינת, אין על זה חילוקי דעות, ועם תקציבים מתאימים אפשר להגיע לרמה יותר גבוהה ולפחות זיהומים".
גם ד"ר הלברטל התייחס לבעיית הזיהומים בבתי החולים. "זה נושא מהותי", אמר. "יש בתי חולים עם רמת זיהומים גבוהה, וכל אחד מאיתנו אחראי לטפל בזה באופן אישי. גם אני לוקח את זה כאחריות אישית שלי, אבל בסך הכול ידיי כבולות, כי אין לנו סמכות לתת תקציבים. חייבים להקצות יותר משאבים למערכת. במערכת הבריאות יש אנשים ברמה גבוהה, שבזכותם הגענו למקום שבו אנחנו נמצאים היום, אבל בלי תוספת משאבים לא תהיה רפואה. לאזרחי ישראל יש זכות לגיטימית לקבל שירותי בריאות, ובלי משאבים זה לא יקרה".
ד"ר פלדמן הוסיף בהקשר זה: "השאלה היא איזה תקציב יהיה. זה קריטי שהתקציב יבשר על שינוי. הממשלה הזו נקראת ממשלת שינוי, כך שגם התקציב חייב לבשר על שינוי. יש חלקים במערכת, כמו בתי החולים הפסיכיאטריים, שהמצב בהם הוא טרגדיה. והחולים שם הם האנשים הכי חלשים בחברה.
ד"ר הלברטל: "במערכת הבריאות יש אנשים ברמה גבוהה, שבזכותם הגענו למקום שבו אנחנו נמצאים היום, אבל בלי תוספת משאבים לא תהיה רפואה. לאזרחי ישראל יש זכות לגיטימית לקבל שירותי בריאות, ובלי משאבים זה לא יקרה"
"למערכת הבריאות חסרים 20 מיליארד שקל כדי להביא אותה למצב שישתווה למדינות ה-OECD. אז אי אפשר לתת את כל הסכום הזה השנה, אבל נדרשת תוכנית רב-שנתית שתקבע איפה אנחנו רוצים להיות בעתיד, ומה תהיה איכות הטיפול שיקבלו אזרחי ישראל.
"הרפואה הקהילתית כאן היא מצוינת, אחת הטובות בעולם, אבל כשאזרח מגיע לבית חולים, הוא שוכב במסדרון, ליד השירותים. כשבוחנים את מצבה של מערכת הבריאות, צריך להתייחס גם להיבט הזה".
רונן מנליס אמר שיש לפתור את בעיית חוסר האמון של האזרחים במערכת הבריאות. "אני חושב מה היה קורה אם רמת ההתקדמות בתחום ההסברתי הייתה כמו בתחום הרפואי", אמר. "אני מרגיש שאולי השתפרנו בתחום הרפואה, אבל בתחום השיח עם הציבור הציון הוא נמוך מאוד, ויש משבר אמון. רואים אותו כשרופאים ונבחרי ציבור מבקשים בקשות, והציבור כלל לא שוקל אם להיענות להן. לא השתנה שום דבר באופן שבו מערכת הבריאות מדברת עם האנשים.
"אנחנו שנה וחצי בקורונה, ועדיין אין פנים למשבר הזה, אין עדכון יומי, אין מישהו שמדבר ומוסר מידע באופן אחראי. לממשלה החדשה יש הזדמנות לחדש את אמון הציבור במוסדות. צריך לעבוד בזה ולסדר את זה".