מערכת הבריאות, ובראשה קופות החולים, עושות זאת שוב.
בסבב הקודם זו הייתה מגפה עולמית מסתורית ששינתה סדרי עולם, והפעם זו מלחמה שהפתיעה את מדינת ישראל, שמותירה אחריה פצועים בגוף, ובעיקר פצועים בנפש. וכך, בפעם השנייה תוך שלוש שנים וקצת, מערכת הבריאות נקראת לדגל, ומתייצבת ללא צורך בצו 8 עוד לפני שהספקנו להגיד חרבות ברזל. אותה מערכת בריאות שמורעבת כבר שנים, זוכה לתהילה רק ברגעי משבר וכמעט ואין אזרח שלא זקוק לה, אבל חוזרת שוב להיות מונחת על המדף האחורי ונשכחת ברגע שהשגרה חוזרת אל חיינו.
מאות הפצועים שפונו לבתי החולים וקיבלו טיפול מקצועי סוקרו בהרחבה, ובינתיים מאחורי הקלעים, במקום שבו יש קצת פחות תהילה, קופות החולים פתחו ב-7 באוקטובר, תוך שעות ספורות מתחילת הלחימה, קווי סיוע נפשיים ואלפי אנשים ביקשו, וגם קיבלו, תמיכה נפשית מפסיכולוגים ועובדים סוציאליים.
המספרים היו חסרי תקדים, כמו גם המורכבות של הפניות, וכל שיחה פתחה צוהר לעולם שלם של כאב, של סיפור אישי, של פחד קיומי, ולעיתים גם של השלמה עם המוות שנראה שעוד רגע פוגש אותם.
לעוד כתבות:
ההתעשתות של מערך בריאות הנפש בקופות החולים הייתה כמעט מיידית. פסיכולוגים, פסיכיאטריים ועובדים סוציאליים הגיעו למלונות ברחבי הארץ שבהם שוהים מפוני העוטף, פגשו אותם, הקשיבו להם, דיברו איתם, תמכו בהם, ובמקביל גם קיבלו אותם באופן מידי במרפאות בריאות הנפש של הקופה. אותן מרפאות שבשוטף מתמודדות עם פערים ארוכי שנים, אותו מערך בריאות הנפש שמתריע שוב ושוב על חוסרים אדירים של משאבים וכוח אדם, שמתקשה לתת מענה לכל מי שזקוק לו גם בימי שגרה.
ד"ר דב אלבוקרקצילום: גיל דורתוך ימים ספורים מתחילת המערכה, הבנו שיש אוכלוסיות שלמות שיש להם צרכים ייחודיים משותפים. מתוך ההבנה הזו, נולדו להן קבוצות טיפוליות ייעודיות, ביניהן קבוצות לשורדי המסיבה ברעים שנגעו במוות ומתקשים להתמודד עם היום שאחרי ולאנשי זק"א, שלכאורה מורגלים בעבודה הקשה, אבל חזרו משדות הקרב פצועים בנפש.
"מערכת הבריאות בישראל היא נכס אדיר שמעניק חוסן לחברה ותורם לביטחון הלאומי, רובנו אפילו לא מעריכים אותה מספיק כי נולדנו לתוך מציאות כזו שמאפשרת לנו לקבל שירותי רפואה מצוינים, במקרים רבים בעלות מזערית או ללא עלות. לכן, ההשקעה במערכת הבריאות היא לא רק חשובה, אלא חיונית"
הסיפור לא מתחיל ולא נגמר במערך בריאות הנפש. אם בקורונה הצלחנו בן לילה להקים מערכי בדיקות, חיסונים, מרכזי שליטה לטיפול באלפי חולים והנפקנו תרופות ייעודיות לקורונה 24/7, הרי שכבר ביום ראשון 8 באוקטובר, חרף איום הרקטות ומציאות חדשה שכוללת תרחישים של חדירת מחבלים לתוך ערי ישראל, רופאים ורופאות, אחים ואחיות, מקצועות הבריאות, עובדי ועובדות מינהל וכל שאר בעלי תפקיד חיוניים, התייצבו על משמרתם מתוך מסירות ומחויבות למטופלים שזקוקים למענה רפואי לבעיות חריפות ולמחלות כרוניות שעלולות להידרדר.
הרחבנו שירותים בתוך המרפאות ושירותי אונליין דיגיטליים, דאגנו לספק תרופות עד הבית ולהאריך באופן אוטומטי מרשמים כדי לאפשר למטופלים שלנו להצטייד בתרופות הנחוצות ועבדנו סביב השעון כדי לוודא שאף אחד לא יישאר ללא מענה.
עשרות אלפי אנשים התפנו ופונו מבתיהם, מה שהוביל לכך שאנשים עברו להתגורר בבתי מלון ברחבי הארץ, רחוקים לא רק מהבתים שלהם, אלא גם מכל השירותים שהם רגילים לצרוך, ובראשם שירותי בריאות שוטפים בקופות החולים. הקופות נערכו למציאות החדשה במהירות שיא: הקמנו מרפאות יש מאין בבתי המלון, הסתייענו בניידות בריאות האישה ובמרפאת שניים ניידת, הקמנו משל"ט לריכוז הצרכים של התושבים המפונים, הקמנו מערכות מידע שיסייעו לנו לנתב את הפעילות שלנו לאוכלוסייה מבוגרת, לחולים כרוניים ולחולים בעלי צרכים רפואיים מיוחדים.
את כל זה הצליחו קופות החולים לעשות, על אף שהן פועלות כבר שנים בתוך מציאות של גירעונות עתק בחסות המדינה, ומנהלות את שירותי הבריאות השוטפים שכל אחד ואחת מאתנו צורכים על בסיס קבוע, במצב של הרעבה תקציבית.
להעניק בסיס כלכלי
החוסרים של מערכת הבריאות לא חדשים. הם מלווים אותנו כבר שנים, וקופות החולים פועלות ללא מקורות כלכליים יציבים מתוך מחשבה שהדבר יחייב אותן להתייעל. בסופו של יום, מדיניות ההרעבה פועלת ביכולות של הקופות לתכנן ולהתאים את השירותים שלהן לצרכים המשתנים של האוכלוסייה, בין אם בשגרה ובין אם בחירום, וקופות החולים, כמו כל גוף ציבורי או מסחרי, זקוקות לתקצוב ריאלי שיאפשר להן ודאות תקציבית ומימון ראוי של תחומים ותהליכים חיוניים.
"עד מתי ניקח כמובן מאליו את ההירתמות של קופות החולים למאמצים הלאומיים, מבלי להעניק להן בסיס כלכלי שיאפשר להן לעשות את מה שהיא יודעות לעשות כל כך טוב?"
יש לנו את אחת ממערכות הבריאות הטובות ביותר בעולם, ואחת מנקודות החוזק שלה היא קופות החולים, שמבצעות כ-80% מהפעילות הרפואית בישראל, אבל היקף הפעילות לא מתבטא, לצערנו, במשאבים שמוקצים לקופות. משאבים אלו נדרשים לא רק כדי לתת מענה לבעיות רפואיות, אלא גם על מנת למנוע אותן באמצעות תהליכי קידום בריאות ומניעת תחלואה. השקעה של מעט כסף היום, לא רק תיטיב עם הבריאות של הרבה אנשים, אלא גם תחסוך הרבה כסף בעתיד.
אתגרי המערכת הם רבים, בין אם בשיפור המענה הטיפולי בתחלואה במגוון רחב של תחומים, קיצור תורים, שיפור נגישות וזמינות של שירותי רפואה בפריפריה ובכלל, הזדקנות האוכלוסייה, השמנת ילדים ומבוגרים, מחסור ברופאים ועוד. השקעה בזירות אלה תשפר לא רק את תוחלת החיים, אלא גם את איכות החיים, ובו בזמן נדרשת חשיבה מחוץ לקופסה ותכנון לטווח ארוך שיסייע לנו להתמודד עם האתגרים הרבים הניצבים בפנינו.
מערכת הבריאות בישראל היא נכס אדיר שמעניק חוסן לחברה ותורם לביטחון הלאומי, רובנו אפילו לא מעריכים אותה מספיק כי נולדנו לתוך מציאות כזו שמאפשרת לנו לקבל שירותי רפואה מצוינים, במקרים רבים בעלות מזערית או ללא עלות. לכן, ההשקעה במערכת הבריאות היא לא רק חשובה, אלא חיונית, ולא נוכל להישאר שאננים ובטוחים במה שבנינו אם לא נדע לתחזק אותה כראוי, להשקיע ולטפח אותה.
אחרי שצלחנו את הקורונה ואנחנו נמצאים בימים אלה בשיאה של התמודדות שלא הכרנו עד היום, האם נשכיל להקשיב לפעמוני האזהרה גם בתחום הבריאות? מה עוד נדרש כדי שנדע לכוון כראוי את המשאבים שהמערכת המורעבת הזו כל כך כמהה לקבל? עד מתי ניקח כמובן מאליו את ההירתמות של קופות החולים למאמצים הלאומיים, מבלי להעניק להן בסיס כלכלי שיאפשר להן לעשות את מה שהן יודעות לעשות כל כך טוב?
הכותב הוא סמנכ"ל במאוחדת, ראש חטיבת הרפואה
