בבית החולים בילינסון בפתח תקווה ממשיכים להילחם על חייו של צעיר בן 26 שאושפז בטיפול נמרץ בגלל דלקת מוחית חריפה - תוצאה של אמבה בשם נגלריה פאולרי, המוכרת גם בשם העממי יותר "אמבה אוכלת מוח". המקרה דווח לראשונה ב-ynet.
כאשר מצבו של הצעיר, שאושפז ביום שלישי בבית החולים השרון, התדרדר במהירות רבה, הייתה זו ד"ר תמר גוטסמן, מנהלת השירות למחלות זיהומיות בבתי החולים בילינסון והשרון, ששאלה את השאלות הנכונות והובילה לפיצוח מהיר של המחלה הנדירה. זו הפעם השנייה בלבד בתולדות המדינה (המקרה הראשון בישראל היה לפני שנתיים ונגמר במוות) שבה מאובחן חולה כתוצאה מהאמבה הזו.
החשד בבתי החולים השרון ובילינסון החל להתעורר לאחר בירור שנעשה עם המשפחה והמטופל שסיפרו ששהו בחוף גיא בכינרת. משרד הבריאות ביצע בדיקה תברואתית בבריכות בחוף גיא, ונמצא כי התנאים התברואתיים שם תקינים ובדיקות המים הראשוניות (בדיקת רמת כלור, עכירות המים וחומציות) תקינות.
תמר גוטסמןצילום: אלבום פרטיבגלל אופי המחלה הקטלנית, נדיר ביותר שהאבחנה מגיעה לפני מות המטופל כפי שהיה במקרה זה. ד"ר גוטסמן מספקת פרטים חשובים על האמבה, על הדלקת המוחית שהיא יוצרת וגם על סיכויי ההישרדות של מי שנדבק.
מה זאת אמבה?
אמבה היא קבוצה של יצורים חד-תאיים, המתאפיינים בתנועה אמבואידית - כיווץ והרפיה של התא עם זרועות או שוטן (מעין זנב) כסייענים. יצורי האמבה מצויים בסביבה (מים, אדמה) בכל רחבי העולם. האמבה המדוברת - Naeglera fowleri - משגשגת במאגרי מים מתוקים בטמפרטורה שבין 35 ל-42 מעלות צלזיוס.
כיצד נדבקים באמבה?
ההדבקה בנגלריה מתרחשת במהלך צלילה במאגר מזוהם או כאשר ניתזים מים מזוהמים לריריות האף. האמבה חודרת מריריות האף לעצב ההרחה ומשם למוח וניזונה מתאי המוח.
האם יש סכנה גם במים שאינם מתוקים?
לא. הנגלריה אינה שורדת בתנאי מליחות - ריכוז של 1% נתרן ויותר הורג אותה. גם במים מתוקים המחלה נדירה ביותר ומבין נחשפים רבים רק מעטים מאוד נדבקים (10 מקרים מדווחים בארה"ב בשנה).
מהם התסמינים העיקריים להדבקה באמבה נגלריה פאולרי?
סימני דלקת עוצבה (קרום המוח): חום, כאב ראש, בחילות והקאות, חוסר סבילות לאור ולצליל, קישיון עורף והתדרדרות נוירולוגית מהירה (תוך ימים ספורים) שכוללת הפרעות קוגניטיביות עד כדי חוסר התמצאות מוחלט, שקיעה הכרתית, פרכוסים, חוסר שקט, שיתוק ועוד.
באיזו מהירות מתקדמת המחלה?
רוב המטופלים נפטרים בתוך 10-5 ימים ממועד התחלת התסמינים.
כמה מקרים אובחנו בעולם עד כה?
כ-400 מקרים מדווחים בסדרות קטנות בספרות הרפואית.
מהו הטיפול המוצע?
שילוב של תרופות נגד פטריות, טפילים ואנטיביוטיקה במתן תוך ורידי ו/או מוחי יחד עם ניקוז נוזל שדרה במקרים של יתר לחץ תוך-גולגולתי ומניעת בצקת מוחית.
מהם סיכויי ההישרדות מהמחלה?
סיכויי ההישרדות עומדים על כ-10%.
האם יש קבוצות סיכון המועדות יותר להידבקות במחלה?
לא. רוב הנדבקים הם זכרים צעירים (ילדים, בני נוער וגברים צעירים) בשל חשיפה למקורות מים מזוהמים במסגרת מקצועות-חוץ או פעילות פנאי.
האם המחלה יכולה לעבור גם בין בני אדם?
לא.
האם יש צעדים שניתן לנקוט בהם כדי לצמצם את הסיכוי להדבקה?
להימנע מצלילה או התזה במאגרי מים טבעיים וחמימים.
להקפיד על הכלרה (מלשון כלור) נאותה של מים מתוקים במקומות שבהם יש קרבה בין בריכות מעשה אדם לשלוליות (פארקי מים וכו').
ייבוש שלוליות עמוקות, המתנדפות לאיטן, עם עליית הטמפרטורות בראשית הקיץ.
להשתמש במים מבוקבקים/סטריליים לניקוי גתות הפנים (סינוסים).
