פול אלכסנדר, שנודע גם בכינוי "פוליו פול", שחי בתוך ריאת ברזל 72 שנה, מת אתמול (יום ב') בגיל 78 בדאלאס טקסס. הוא לקה בפוליו ב-1952 כשהיה בן שש, ומאז נותר משותק מהצוואר ומטה. לפני ארבע שנים הוכר עם שיא גינס לאדם שחי הכי הרבה זמן בתוך ריאת ברזל. לאורך השנים גם פרסם ספר אוטוביוגרפי.
מאז ילדותו ועד למותו, הוא היה תלוי בריאת ברזל שתאפשר לו לנשום. בדף גיוס התרומות עבורו באתר gofundme, נכתב: "פול אלכסנדר, האיש עם ריאת הברזל, הלך לעולמו אתמול. לאחר ששרד פוליו כילד, הוא חי יותר מ-70 שנה בתוך ריאת ברזל. פול היה מודל מדהים לחיקוי שנמשיך לזכור. נתגעגע אליך ונזכור אותך תמיד". בשנים האחרונות הידרדר מצבו, הוא סבל מזיהומים בדרכי הנשימה ומכאבים ברגליו.
אחיו פיליפ כתב: "אני מוקיר תודה לכל מי שתרם לקרן גיוס הכספים של אחי. זה איפשר לו לחיות את שנותיו האחרונות באופן משוחרר מלחצים. הכסף ישמש גם למימון הלווייתו בשעה קשה זו". נכון לשעת פרסום הכתבה נותרו בקופת מימון ההמונים עבור פול יותר מ-143 אלף דולר.
מחלת הפוליו שתקפה את פול הכתה ברבים באמצע המאה ה-20. אלפים מתו מדי שנה וכחצי אחוז מהמקרים נגמרו בשיתוק, כמו במקרה של פול. ריאותיו של פול פסקו לתפקד בשל שיתוק שרירי הסרעפת ושרירי הצלעות שלא אפשרו לריאותיו להתרחב ולהתכווץ. אלכסנדר הצליח "ללמד" את גופו לנשום, וכך הצליח לחיות מחוץ לריאת הברזל במשך כמה שעות מדי יום. הוא סיים שלושה תארים אקדמיים, הפך לעורך דין ואף נאם בכנסים. הוא אף הצליח להקליד באמצעות מקל מפלסטיק שלקצהו חובר עט.
בריאיון ל"גרדיאן" לפני ארבע שנים, נזכר במבטים המבוהלים של אנשים שראו אותו: "לא תאמין כמה אנשים נכנסו למשרד עורכי הדין שלי, ראו את ריאת הברזל ושאלו 'מה זה?'. עניתי להם 'זו ריאה מברזל. מה היא עושה? היא נושמת בשבילי'".
מהי מחלת הפוליו?
ד"ר בת-שבע גוטסמן, רופאה בכירה במרפאה למחלות זיהומיות בבית החולים מאיר מקבוצת כללית, הסבירה באתר כללית כי "פוליו (poliomyelitis) הוא מחלה נגיפית מידבקת המוכרת יותר בשם 'שיתוק ילדים', אף שרק מיעוט קטן מהחולים בה לוקה בשיתוק. היא תוקפת בעיקר ילדים עד גיל 5 שנים. מחולל המחלה הוא נגיף הפוליו השייך למשפחת נגיפי המעיים. הוא גורם לזיהום בבני אדם בלבד, ויש לו שלושה תתי-סוגים".
עוד היא מציינת כי בשנות ה-50 של המאה הקודמת - בין 1950 ל-1954, עוד לפני שהחיסון פותח והגיע לישראל - היו בישראל 4,700 מקרים של פוליו, ומתוכם נפטרו 760. המספרים האלה ירדו דרמטית עם הכנסת החיסון נגד פוליו לשגרת החיסונים ב-1957. משרד הבריאות דיווח לפני שנתיים שהנגיף זוהה בדגימות צואה של שבעה ילדים נוספים: שישה מהם אינם מחוסנים ואחד מחוסן חלקית. בעקבות זאת החל מבצע "שתי טיפות" - מבצע ארצי להשלמת חיסוני פוליו לילדים למניעת תחלואה בפוליו.
מאז תחילת השימוש בחיסוני הפוליו ירד מספר החולים באופן דרמטי, אך עדיין נותרו "כיסים" של ריכוזי מחלה במקומות שונים בעולם, בעיקר במדינות עולם שלישי ובקרב קהילות שחיות בצפיפות גבוהה ובתנאי סניטציה ירודים. בישראל חיים כיום כ-4,000 נפגעי פוליו, רובם ככולם נדבקו במחלה לפני שפותח החיסון נגדה. כ-1,000 מהם סובלים מדרגת נכות של 100%.
מדינת ישראל מקיימת מערכת ניטור סביבתית לזיהוי הימצאותם של נגיפי פוליו בביוב. כשמזהים נגיפים, מתקיימות חקירות אפידמיולוגיות כדי לוודא שאין הדבקה בבני אדם. במקביל מנהלים מבצעי חיסון בקרב מי שאינם מחוסנים.
