בחודש שעבר, בעיצומו של גל האומיקרון, דיווחה האגודה האמריקנית לסרטן בדוח השנתי שלה על ירידה של כ-30% בשיעור התמותה מסרטן בשני העשורים האחרונים. ההתקדמות הזו מיוחסת לשיפור בכלים לגילוי מוקדם מצד אחד, ולפיתוח תרופות חדשניות מהצד השני.
קראו עוד:
לאורך ההיסטוריה הייתה "סרטן" מילה נרדפת למחלה קשה, חשוכת מרפא, אבל בשנים האחרונות מנשבת רוח של אופטימיות בקהילת האונקולוגים. בנחישות ובצניעות הצליחה בעשורים האחרונים הקהילה המדעית להתקדם אט-אט לעבר ריפוי של סוגי סרטן רבים והפיכת המחלה המאיימת לכרונית.
מאבק האנושות בסרטן מתחיל לשאת פרי, אבל הוא תוצר של מאמץ ממושך בן מאות שנים. זוהי מלחמה שידעה ניצחונות מזהירים לצד כישלונות צורמים. ככל שלמדנו יותר על מחלת הסרטן, גילינו כמה מעט אנחנו מבינים אותה. ככל שפותחו תרופות מתקדמות יותר, נחשפו מורכבותו של הסרטן והיכולת שלו להתל בנו. כיום אנחנו נמצאים בתחילתו של עידן חדש בטיפול בסרטן: העשור האחרון הביא עימו התקדמות מדעית וטכנולוגית יוצאת דופן, ולראשונה אנחנו רואים חולי סרטן בשלבים מתקדמים נרפאים ממחלתם הודות לתרופות חדשניות ולכלי אבחון מתקדמים. הפעם נתייחס לחמש מהפכות מרכזיות בהיסטוריה של הרפואה שהביאו אותנו לעת הזו, העת שבה אנחנו קרובים מתמיד לניצחון על הסרטן.
5 צפייה בגלריה
סכין המנתחים היא כלי יעיל לטיפול בסרטן מוקדם, אך על מנת להתגבר על מחלה מתקדמת יותר, נדרשים כלים מתוחכמים יותר
(צילום: shutterstock)
1. סכין המנתחים
הסרטן נתפסת כמחלה מודרנית, המגפה של העת החדשה, אבל היא הייתה כאן מאז ומתמיד. עדויות ראשונות לסרטן מופיעות כבר לפני 4,000 שנה בפפירוסים ממצרים העתיקה. המצרים ראו במחלה המסתורית, שהתאפיינה בהופעת גושים זרים בגופם של החולים, ביטוי לרצונם של האלים, והמוטיבציה לטפל בחולים הייתה נמוכה. גם הניסיונות הספורים להסיר את הגידולים, עלו בתוהו. שנים רבות לקח עד שהכירורגיה נעשתה דיסציפלינה רפואית. ביוון העתיקה, ולאחר מכן לאורך ימי הביניים באירופה, נתיחת גופות אדם נאסרה מטעמי דת. הבנה מעמיקה של האנטומיה הופיעה רק במאות ה-15 וה-16, עם ירידת קרנה של הכנסייה באירופה, כשהכירורגיה נהפכה לפרקטיקה רפואית מקובלת.
סכין המנתחים נהפכה למעין שרביט קסמים שיכולה לפתור מצבים רפואיים שהיו עד אותה העת חשוכי מרפא, והסרטן היה ליעד מספר 1 של הכירורגים. אם הסרטן הוא גוף זר בגופו של החולה, כל שנדרש על מנת לרפא אותו, הוא להסיר אותו. בסוף המאה ה-19 נולדה הכירורגיה האונקולוגית, ומנתחי הסרטן זכו למעמד של חצי-אלים. ככל שהכירורגיה השתכללה, היה בידי המנתחים הכוח להתמודד עם עוד ועוד סוגי סרטן.
הניתוח להסרת גידולי שד, שפותח על ידי ד"ר וויליאם סטיוארט הלסטד, הביא לריפוי אחוז גבוה של חולות, אולם מגבלות כוחה של הכירורגיה התגלו במהרה: בקרב מרבית החולות הניתוח עזר רק לזמן מוגבל, והגידול חזר לתקוף ביתר שאת. לקח זמן עד שהכירורגים הבינו שכשהגידול מתגלה בשלב מוקדם, מוגבל לאיבר שבו המחלה התחילה, הניתוחים יעילים למדי ומביאים לריפוי של החולים, אולם ברוב המקרים היה הגידול כבר בשלב מתקדם בעת הניתוח והספיק לשלוח תאים סוררים, בלתי נראים לכירורג, לשאר הגוף. במקרה זה היה הניתוח כמו פלסטר לפצע ירי מדמם.
עד היום, סכין המנתחים היא כלי יעיל למדי לטיפול בסרטן מוקדם, אך על מנת להתגבר על מחלה מתקדמת יותר, נדרשים כלים מתוחכמים יותר שיכולים להיאבק לא רק בגידול אלא גם בתאי הסרטן המיקרוסקופיים שנותרו מאחור.
5 צפייה בגלריה
הניתוח להסרת גידולי שד הביא לריפוי אחוז גבוה של חולות, אולם בקרב מרבית החולות הניתוח עזר לזמן מוגבל בלבד
(צילום: Shutterstock)
2. הקרניים הבלתי נראות של וילהלם רנטגן
את קרני ה-X הבלתי נראות כולנו פוגשים במוקדם או במאוחר. התגלית של הפיזיקאי הגרמני וילהלם רנטגן, בדבר קרינה שעובדת דרך איברי הגוף, שינתה את עולם הרפואה. רנטגן פרץ את מגבלות החושים של האדם, ולראשונה הצליח לצפות בגוף האדם בלי לפתוח אותו. השימושים המיידיים היו בתחום האבחון: בין אם השתמשו בהם לצורך איתור שברים, אבחון דלקת ריאות או תכנון ניתוח להוצאת קליע מהגוף, מכשירי הרנטגן נעשו כלי עזר בסיסי וחיוני בתהליך האבחון הרפואי, כמו סטטוסקופ, מד חום או בדיקת דם. לא עברה שנה מהתגלית של רנטגן, והתברר שקרני ה-X הן לא רק כלי אבחוני פורץ דרך אלא גם כלי מהפכני לטיפול בסרטן.
הרופאים שהשתמשו במכשירי הרנטגן לצורכי אבחון, גילו כי על חלקי גופם שנחשפו לקרינה מופיעות כוויות. הם הבינו שקרני ה-X חודרות את רקמות הגוף ומאפשרות לנו לראות את גופנו מבפנים, אך במסע שלהן בגוף הן מותירות את חותמן על התאים שדרכן הן עוברות. הייתה זו תגלית מפחידה, אבל הרופאים ראו בה פוטנציאל והבינו שכל חומר שיכול להרוס את הרקמה הבריאה, יכול לשמש גם להרס רקמה חולה. וכך, תגליתו של רנטגן הובילה להתפתחות הרדיותרפיה – טיפול בסרטן באמצעות קרני X.
הקרנה של גידולים התגלתה ככלי יעיל לטיפול בסרטן, ובתחילת המאה ה-20 היא נעשתה כלי משלים לכירורגיה. בעוד סכין המנתחים הייתה אחראית להסרת הגידול, סכין הרנטגן הבלתי נראית שימשה להשמדת התאים הסוררים שנותרו מאחור. אולם גם הקרינה התגלתה ככלי מוגבל: הנזק העצום שהיא גורמת לתאי הגוף לא מאפשר להשתמש בה בצורה נרחבת שמגיעה לכל תאי הגוף. הכירורגיה והקרינה שיפרו את היכולת לטפל בחולים בשלבים מוקדמים, אך שאר חולי הסרטן נותרו מאחור ללא טיפול יעיל.
5 צפייה בגלריה
תגליתו של רנטגן הובילה להתפתחות הרדיותרפיה – טיפול בסרטן באמצעות קרני X
(צילום: shutterstock)
3. הרעל שנהפך לתרופה
כמו מיטב התגליות המדעיות, גם הכימותרפיה התגלתה במקרה. לאחר השימוש בנשק כימי במלחמת העולם הראשונה גילו חוקרים תופעה מעניינת בקרב החיילים שנחשפו לנשק הקטלני: תאי הדם הלבנים נעלמו מגופם. מדובר היה בפגיעה קטלנית עבור החיילים, אבל היא חשפה תכונה מעניינת של גז החרדל הרעיל – היכולת להרוג תאים המתחלקים במהירות, כמו תאי דם לבנים. המסקנה הייתה שאם מה שמאפיין את הסרטן הוא חלוקת תאים מהירה, חומר דוגמת גז חרדל עשוי להיות טיפול אולטימטיבי נגדו.
בשנות ה-40 פותחו נגזרות של גז החרדל ושל חומרים כימיים נוספים והביאו לעולם את הכימותרפיה. הראשונים שנהנו ממנה היו ילדים חולי לוקמיה. מי שעד אז נידונו למוות ודאי, נרפאו כעת שבועות ספורים לאחר מתן הטיפול הכימותרפי. החומר שהעלים את תאי הדם הלבנים של חיילי המלחמה, העלים גם את תאי הדם הלבנים שהתחלקו ללא שליטה בגופם של הילדים החולים.
עד היום מדובר באחד מהישגי הרפואה הגדולים בהיסטוריה: בזכות הכימותרפיה, ההישרדות של ילדים חולי לוקמיה חריפה היא כיום מעל ל-90%. האנושות הצליחה תוך זמן קצר להפוך נשק להשמדה המונית לתרופה מצילת חיים. אולם את ההישג הזה התקשו הרופאים לשחזר בסוגי סרטן נוספים. כימותרפיה אמנם שיפרה והאריכה את חייהם של חולים רבים, אך סיפורי ריפוי כמו אלו של הילדים כמעט שאינם בנמצא.
הכימותרפיה סובלת מבעיות רבות – בראש ובראשונה, מרעילות גבוהה. בעיה נוספת טמונה בעובדה שחלוקה מהירה של תאים היא אכן מאפיין של תאים סרטניים, אך גם של לא מעט תאים בריאים. חוסר היכולת של הכימותרפיה להפריד בצורה מדויקת בין תא סרטני לתא בריא, הופך אותה לכלי מוגבל: לצד תאי הסרטן הכימותרפיה הורגת גם זקיקי שיער, את תאי דופן המעי ואת תאי מערכת החיסון. המינון הדרוש על מנת לחסל את הגידול עלול לעיתים להרוג את החולה לפני שהוא הורג את הגידול. בשביל לנצח את הסרטן ולפגוע בו במדויק, היה צריך להבין את השורש שלו. ככל שעברו השנים, גילה המדע כי חלוקת התאים המהירה בסרטן היא התוצאה של המחלה, לא הסיבה לה. הסיבה לסרטן הייתה טמונה במולקולת החיים – ה-DNA.
5 צפייה בגלריה
חוסר היכולת של הכימותרפיה להפריד בצורה מדויקת בין תא סרטני לתא בריא, הופך אותה לכלי מוגבל
(צילום: shutterstock)
4. התרופות הממוקדות
ב-1952 גילו המדענים הבריטים ווטסון וקריק את מבנה ה-DNA: התברר שקוד כימי בין שלושה מיליארד אותיות ארוז בכל תא בגופנו ומהווה מעין ספר הפעלה העובר מדור לדור ושלפיו נוצרים החלבונים – אבני הבניין המרכזיות של הגוף. הגנטיקה שלנו מגדירה במידה רבה את מי שאנחנו. צבע העיניים, מנת המשכל, הנטייה לדכדוך או לאושר – כולם מושפעים מרצף ה-DNA שבגופנו. אבל יותר מכל, הגנטיקה היא בעלת השפעה מכרעת על הבריאות שלנו. שינויים קטנים בקוד הגנטי עשויים להשפיע על תפקוד הגוף ולהביא להתפתחות מחלות שונות.
חקר הגנטיקה הואץ במחצית השנייה של המאה ה-20 עם היכולת לפצח את הקוד הגנטי שלנו, והביא לתגליות מהפכניות ברפואה בכלל ובחקר הסרטן בפרט. אם עד אותה עת נתפס הסרטן כמחלה שנגרמת ממחולל חיצוני דוגמת וירוס או זיהום אוויר, בשנות ה-70 התגלה כי הסיבה למרבית המקרים היא הצטברות של מוטציות בקוד הגנטי המתרחשת בצורה ספורדית לאורך החיים ופוגעת ביכולת של התא להתחלק בצורה תקינה.
התגלית הביאה לשינוי בצורת הטיפול בסרטן: המדענים הבינו שאין צורך לתקוף את הסרטן בכימיקלים שהורגים ללא אבחנה כל תא מתחלק, אלא יש לתקוף את אותן מוטציות ספציפיות שהביאו מלכתחילה לאותה התרבות בלתי נשלטת של תאים. וכך, דור חדש של תרופות, המוכנות "תרופות ממוקדות", הגיחו לעולם בשנות ה-90 כשהן מכוונות נגד אותן מוטציות סרטניות. מאות גנים שונים הוכחו כמעורבים בסרטן, ועשרות תרופות פותחו על מנת להתמודד עם השינויים העומדים בבסיס הסרטן.
התרופות הללו הביאו לאונקולוגיה את בשורת "הרפואה המותאמת אישית": מאחר שכל תרופה ממוקדת עבדה על גן מסוים, לא היה טעם לתת אותה לכל חולה, אלא רק למי שנושא מוטציה באותו גן. השיטה של הכימותרפיה, שלפיה כולם מקבלים טיפול זהה, נעשתה לא רלוונטית: חולת סרטן שד וחולה עם סרטן ריאה עשויים לשאת את אותה מוטציה ולהידרש לתרופה דומה, ואילו שתי חולות עם סרטן שד עשויות לקבל טיפול שונה זו מזו.
המעבר מרפואה אנטומית, ששמה את האיבר החולה במרכז, לרפואה מולקולרית, ששמה את הגן החולה במרכז, הביא לטיפולים ממוקדים ויעילים יותר. אולם גם הטיפולים הממוקדים הללו לא תמיד הביאו לתוצאות המיוחלות, שהרי גידולים סרטניים לא נוצרים ממוטציה אחת, אלא מרשת של עשרות מוטציות שפועלות יחדיו ומאפשרות לסרטן לשגשג בגופנו. פגיעה של תרופה בגן סרטני אחד, תוביל להפעלה של הגן הסרטני השני, ופגיעה בגן השני תוביל להפעלה של גן השלישי וכן הלאה. תא סרטני הוא מכונה סבוכה העוברת אבולוציה ושינויים גנטיים תדירים המאפשרים לה לפתח עמידות לרוב הטיפולים הממוקדים.
5 צפייה בגלריה
חולים עם סרטן עור וסרטן ריאה מתקדם, שעד לפני כעשר שנים סבלו מתוחלת חיים של חודשים ספורים, זוכים היום להארכת חיים של שנים ואפילו לריפוי מוחלט
(צילום: shutterstock)
5. מהפכת האימונותרפיה
המהפכה החמישית, ואולי הגדולה מכולן, היא מהפכת האימונותרפיה, שהופיעה בעשור האחרון. היא החלה עם הגילוי שלצד השינויים הגנטיים הדרושים להפיכת תא בריא לסרטני, תאי סרטן יכולים להתפתח בגוף בזכות יכולת לחמוק ממערכת החיסון. זוהי מערכת מתוחכמת שהתפתחה במשך מיליוני שנים לצורך איתור תאים זרים הנגועים בווירוסים או במוטציות והשמדתם במהירות וביעילות. גם אצל אנשים בריאים נוצרות לא פעם מוטציות סרטניות בחלק מהתאים, אך אלו מחוסלות באופן מיידי על ידי מערכת החיסון. אלא שלתאי סרטן, מתברר, יש יכולת להתחפש לתאים נורמליים ולהתל במערכת החיסון: תאי הסרטן מציגים על פני דופן שלהם חלבון שמתחבר לתאים של מערכת החיסון ומאותת להם כי מדובר בתא נורמלי שלא דורש התייחסות, וכך יכול הסרטן להמשיך להתפתח ללא הפרעה.
גילוי מנגנון ההתחמקות הזה הוביל לפיתוח תרופות חדשות שמטרתן לחשוף את הגידול בפני מערכת החיסון ולאפשר לה לבצע את עבודתה. יעילותן של התרופות הללו הוכחה כמצוינת. לראשונה מאז ריפוי הלוקמיה אצל ילדים בעזרת כימותרפיה, חזרו לדבר בקהילה האונקולוגית על ריפוי, הפעם של סרטנים גרורתיים שהיו עד לא מזמן חשוכי מרפא.
חולים עם סרטן עור וסרטן ריאה מתקדם, למשל, שעד לפני כעשר שנים סבלו מתוחלת חיים של חודשים ספורים, זוכים היום להארכת חיים של שנים ואפילו לריפוי מוחלט תודות לאימונותרפיה. למעשה, הירידה הדרמטית בשיעורי התמותה מסרטן שהוזכרה בתחילת הכתבה מיוחסת בחלקה הגדול לאימונותרפיה. מחברי הדוח האמריקני כותבים כי השיפור המשמעותי בהחלמה מסרטן החל ב-2015, השנה שבה אושר הטיפול באימונותרפיה על ידי ה-FDA. אבל כמו שאר המהפכות שהזכרנו, גם מהפכת האימונותרפיה רחוקה מלסיים את סיפור המאבק בין בני האדם לסרטן: חולי סרטן רבים אינם מגיבים כלל לאימונותרפיה, ואנחנו עדיין לא מבינים מדוע חולה אחד מגיב לטיפול, ואחר עמיד לו. עם זאת, בפתחה של 2022 אפשר לקוות שאנחנו לא רק בדרך לחיסול של הקורונה, אלא גם של הסרטן. אנחנו נמצאים בפרץ של חדשנות בטיפול בסרטן שלא ניתן לעצירה. זה עשוי לקחת עשור, שניים או שלושה, אבל בסופו של המאבק בסרטן תצא האנושות כשידה על העליונה.
הכותב הוא רופא, חוקר סרטן וסמנכ"ל קליני בחברת Nucleai
