עם התארכות תוחלת החיים, למעגל החיים התווספה תקופת חיים חדשה – בין תקופת הבגרות לתקופת הזקנה - "תקופת התבונה" שמה. דמותם של בני תקופת התבונה, בני ה-60 פלוס, שופעת חיות, עשייה והתחדשות. תבונה היא ביטוי של ניסיון, חוכמה, שכל ישר, היגיון, שיקול דעת, יכולת לראות, להתייחס ולקבל את המציאות החיצוניות והפנימית על סתירותיה וניגודיה. מיום ליום מתווספים עוד ועוד מחקרים המוכיחים ומסבירים את חוזקם של בני תקופות החיים המאוחרות דווקא בתחומים אלו.
קראו עוד:
אחת השאיפות היחידות המשותפות לכל בני האנוש, היא הרצון להימנע מתלות. להיות עצמאים, מסוגלים לדאוג לצורכינו ללא עזרת הזולת. הזקנה הגריאטרית, המאופיינת בירידה תפקודית ובתלות, היא הפחד של כולנו. הסוד לדחיית הירידה התפקודית נמצא באיכות החיים ובתהליכי ההתפתחות בתקופת התבונה. אל מול אילוצי הביולוגיה, נסיבות החיים והמזל, איננו חסרי ישע לחלוטין – תחלואה והזדקנות אינן אך ורק ביטוי ותוצאה של תהליכים ביולוגיים. הן מושפעות גם מהמשמעות שיש לחיינו בעינינו, מתחושת השייכות ומחוויות המימוש העצמי.
איך דוחים ירידה תפקודית?
השקיעו בעצמכם
עיצוב איכות החיים דורש הבנה עמוקה וקבלה של עצמנו ושל צורכינו, המשתנים בגילים אלו, ומותנה בנאמנות לעצמנו, מימוש וביטוי עצמי. האתגר הוא לשים בצד את ה"לא מקובל" ה"לא נעים" או ה"מה יגידו" ולתת לגיטימציה לצרכים ולשאיפות האישיות. ככל שהאדם ישקיע בעצמו, לדוגמא ישקיע בלימודים או בפיתוח קריירה חדשה, כך הוא יעלה את ערכו בעיני סביבתו. ככל שהוא יהיה יותר קשוב לגופו, הוא יפגע בו פחות וישמור על תפקוד עצמאי יותר שנים.
ממשו את הידע והניסיון שצברתם
האם איכויות התבונה, הידע הרחב והניסיון שצברנו לאורך החיים, אכן באים לידי מימוש וביטוי?
כאשר אם רוצה לייעץ לבתה, אך הבת מסרבת להקשיב, הידע של האם הופך לתסכול וכאב. כאשר מהנדס יוצא לפנסיה וכל הניסיון שצבר במשך השנים אינו מנוצל וליבו ממשיך להשתוקק ליצירה והעמקה מקצועית, הידע הופך מנכס לכאב. כל ידע, איכויות אישיותיות ותבונה שאינם מנוצלים הם בבחינת שפע שהופך לנטל, עול ואכזבה - רגש קשה העלול עם הזמן להתגלגל לכאב פיזי ולהתבטא במחלות.
האתגר הוא המרת התבונה ל'תבונה מעשית". לא מספיק שסבתא תדע מה נכון עבור נכדיה, חשוב שהיא תמצא את הדרך לפתוח את אוזניהם וליבם על מנת שיצליחו לקבל את דבריה. תבונה מעשית היא היכולת להביא לידי ביטוי את הידע שנצבר באופן כזה שיקדם ויעשיר את חיי האדם עצמו ואת חיי האחרים.
3 צפייה בגלריה
גם כשמורידים הילוך, חשוב לשמר תחושה של "אני ממשיך להתחדש ולהתפתח"
(צילום: Shutterstock)
התפתחו אבל גם שחררו
בתקופת התבונה עלינו להתמודד בו בזמן עם שני אתגרים סותרים לכאורה: הראשון, לאפשר לעצמנו מנוחה ולהרפות את עצימות העשייה ואת המתח הכרוך בה. לאחר עשרות שנות עבודה אינטנסיבית ומאמץ לעמוד במערך מחויבויות אינסופי, הצורך הטבעי הוא שחרור, הרפיה ומנוחה. בד בבד, האתגר הנוסף הוא להמשיך להתחדש ולהרחיב את גבולות היכולת והעשייה שלנו. הסוד הוא לעשות זאת בקצב, בתדירות ובזמן המתאימים לנו.
החוקרים גילו כי המשותף לכל מבוגרי-העל הוא היכולת שלהם לפרוץ בכל פעם מחדש את גבולות היכולת של עצמם על ידי עבודה קשה, ולא משנה אם היא פיזית או מנטלית
חוקרים הלומדים את המוח המבוגר טבעו את המושג "מבוגרי-על". מבוגרי-על הם אלה שאיכות הזיכרון והקשב שלהם דומה לזו של בני 25 בריאים ופעילים. החוקרים גילו כי המשותף לכל מבוגרי-העל הוא היכולת שלהם לפרוץ בכל פעם מחדש את גבולות היכולת של עצמם על ידי עבודה קשה, ולא משנה אם היא פיזית או מנטלית. עבודה קשה בגינה, התעסקות בפילוסופיה, למידת חומר מורכב או שיחה איכותית עם שכנה המאתגרת את סבלנותנו. מאמץ עד כדי תחושה שהשתפרנו ועשינו מעבר למה שיכולנו לעשות בעבר, הוא הרפואה המונעת הטובה ביותר.
כלומר, גם כשמורידים הילוך, חשוב לשמר תחושה של "אני ממשיך להתחדש ולהתפתח". וזו לא חייבת להיות משמעות גדולה במובן של עקירת הרים וייבוש ביצות. המשמעות נמצאת לעיתים דווקא בפרטים הקטנים, בקשרים בין אישיים יומיומיים, ביכולת להרגיע, להכיל כעסים ולגלות סבלנות וסובלנות לתעתועי החיים, להכיל בתוכנו שקט ושלווה.
העשירו את הקשרים האינטימיים
שייכות היא התחושה העמוקה שאיני לבד, שלמישהו באמת אכפת ממני. האתגר הוא לא רק להיות שייך, אלא להרגיש שייך. להתבונן אל מול הסובבים אותי ולשאול: האם השהות לצידם מעניקה לי אנרגיה או זוללת אותה ממני? האם אני עצמי לידם או שאני עוטה על עצמי מסכה של "הכול נפלא, טוב, תודה".
מחקרים רבים מצאו שאנשים המנהלים מערכות יחסים נושאות משמעות ומיטיבות מדווחים על רווחה נפשית גבוהה גם בחיי היום-יום וגם בתקופות משבר. נמצא שתחושת השייכות היא אחד המדדים המשפיעים ביותר על תוחלת החיים ועל איכותם
אבני הבניין של השייכות ואמצעי התחזוקה שלה הם תשומת לב והשקעה במערכות היחסים החשובות לנו.
מחקרים רבים מצאו שאנשים המנהלים מערכות יחסים נושאות משמעות ומיטיבות מדווחים על רווחה נפשית גבוהה גם בחיי היום-יום וגם בתקופות משבר. נמצא שתחושת השייכות היא אחד המדדים המשפיעים ביותר על תוחלת החיים ועל איכותם. אנשים שמחוברים חברתית יותר למשפחה, לחברים ולקהילה הם אנשים מאושרים יותר ובריאים יותר – לא רק גופנית, אלא גם קוגניטיבית. עם זאת, חשוב לזכור שהקִרבה לאנשים או למספר גדול של חברים אינה מבטיחה אושר ובריאות – איכות היחסים היא החשובה.
3 צפייה בגלריה
אנשים שמחוברים חברתית יותר למשפחה, לחברים ולקהילה הם אנשים מאושרים יותר ובריאים יותר – לא רק גופנית, אלא גם קוגניטיבית
(צילום: shutterstock)
בגיל 60 יש הזדמנות לסבב חיים נוסף המותנה בכך שהפרט ימצא את האופן בו הוא יכול להיות משמעותי ורלוונטי לעצמו, לקרובים לו ולחברה בה הוא חי. למי שרוצה להמשיך ליהנות מאיכות חיים, תפקוד גבוה וצמיחה, להימנע מדעיכה, אי רלוונטיות והתנוונות - מימוש מעשי של תבונתו והמשך ההתפתחות, אינן זכות, אלא חובה.
עינת פורת-עמוס עובדת סוציאלית, גרונטולוגית, פסיכותרפיסטית, מנחת קבוצות וממפתחי תפישת תקופת התבונה בארץ, מחברת הספר החדש "מתנות התבונה" יחד עם הלל אפרת
