אוסטיאופורוזיס היא מחלת שלד רב-מערכתית המאופיינת באיבוד מסת העצם ובסיכון מוגבר לשברים. על פי נתוני איגוד האוסטיאופורוזיס העולמי, אחת משלוש נשים ואחד מחמישה גברים מעל גיל 50 יחוו שבר אוסטיאופורוטי, ועם השנים השיעור של המחלה ושל אירועי השבר כתוצאה ממנה - רק עולה. באוקטובר מצוין חודש המודעות לאוסטיאופורוזיס. למרות המודעות שעלתה, הטיפולים החדשים שקיימים בשוק והעובדה שבדיקת צפיפות עצם נמצאת בסל הבריאות כבר מעל 15 שנה – הטיפול באוסטיאופורוזיס עדיין לוקה בחסר.
קראו עוד:
השומע מהצד בוודאי יתקשה להאמין, אבל בישראל, בדומה לסטטיסטיקה בכל העולם, בין 80 ל-90 אחוז מהאנשים שחוו שבר אוסטיאופורוטי אינם מטופלים כראוי לאחר שחרורם מבית החולים. ויותר מזה, אפילו כאשר הם נדרשים לעבור תהליך שיקום ממושך בעקבות השבר – הם אינם מגיעים למעקב הנדרש ונוטשים את הטיפול התרופתי בגלל התפיסה השגויה ש"אם לא כואב והכל בסדר – אין צורך לטפל".
המצב הזה הוא לא בעיה שולית, אלא תופעה מסוכנת שמביאה רבים מאלה שחוו שבר אחד לחוות שבר נוסף, שכן כמו מחלת לב, גם אוסטיאופורוזיס היא מחלה כרונית ויש להתייחס אליה ככזו ולטפל בה באותו אופן. השבר, כמו התקף הלב, הוא למעשה רק ביטוי של המחלה, סימפטום, וללא טיפול ומעקב מתאים – יש סיכוי גבוה לשברים נוספים ולסיבוכים הקשורים בהם.
השבר, כמו התקף הלב, הוא למעשה רק ביטוי של המחלה, סימפטום, וללא טיפול ומעקב מתאים – יש סיכוי גבוה לשברים נוספים ולסיבוכים הקשורים בהם
למרות הנטייה לחשוב שאוסטיאופורוזיס היא בסך הכל מחלה קלה שמהווה חלק טבעי מתהליך הההזדקנות – זה רחוק מאוד מהמציאות. שברים מסוימים ידרשו טיפול סיעודי ארוך טווח, ובנוסף, אחד מכל חמישה שברי ירך יביא לתמותה בשל סיבוכים.
כשחולה יוצא מבית החולים אחרי התקף לב וצנתור – לא יעלה על הדעת שישתחרר ללא טיפול תרופתי למחלת הלב שלו – למה חולה אחרי שבר אוסטיאופורוטי משתחרר בלי המלצות לטיפול?
מניעה היא המפתח
מגיל 60 חשוב להקפיד על בדיקת צפיפות עצם ובהתאם לתוצאה לקבל מהרופא טיפול מונע של סידן וויטמין D, כדי למנוע את אובדן העצם. ההמלצה הזאת רלוונטית גם לנשים אבל לא פחות מכך לגברים. אמנם אצל נשים המחלה שכיחה יותר, כשאחת מתוך שלוש נשים צפויה לסבול ממנה, אבל היא מופיעה לא מעט גם אצל גברים, שמהווים היום כרבע מחולי האוסטיאופורוזיס, והם בדרך כלל חולים באורח קשה יותר.
צעד חשוב נוסף במניעת שברים הוא שמירה על סביבה בטיחותית בבית, כשביכולתה להפחית את הסיכון לנפילות ולסיבוכים הכרוכים בהן:
- מומלץ לעבור מרחצה באמבטיה למקלחון, ואם יש צורך גם להיעזר בכיסא.
- לא להתבייש להכניס הביתה עזרים כגון מאחזי יד בשירותים ובמקלחת. הם יעזרו לתמוך במקרה של איבוד שיווי משקל.
- רצוי מאוד לקבע שטיחים שמועדים לפורענות וגם לדאוג לתאורה מספקת.
- להעדיף תמיד נעליים שאוחזות היטב בכף הרגל ולהימנע מנעלי עקב ומכפכפים.
אורח חיים בריא גם הוא משמעותי במניעת אוסטיאופורוזיס, ובכלל זה הקפדה על פעילות גופנית סדירה, תזונה מאוזנת, מניעת עישון וצמצום צריכת אלכוהול.
לטפל במחלה ולא רק בסימפטום
במקרה שכבר אירע השבר, החולה יהיה צפוי לשיקום ולטיפולי פיזיותרפיה. אולם השבר האוסטאופורוטי איננו רק בעיה אורתופדית, ולכן ההגעה לאורתופד למעקב אחרי השבר הנקודתי היא רק נקודת ההתחלה.
השבר, כאמור, הוא סימפטום של מחלה כרונית רב-מערכתית, וחשוב לטפל בה ככזאת ולהקפיד הן על מעקב אנדוקרינולוגי והן על המשך הטיפול התרופתי, גם כשכבר אין כאבים. הדבר נכון בעיקר אצל גברים, שנוטים במיוחד לנטוש את הטיפול.
בשנים האחרונות, בשיתוף עמותת עיל"א – העמותה הישראלית לאוסטיאופורוזיס, קידמנו בכל הארץ פרויקט בשם "לתפוס את השבר", שמטרתו להביא לשיתוף פעולה בין הגורמים השונים ולייצר תהליך מובנה של איתור, אבחון, טיפול ומעקב. בשלב הראשון, אבחון של מחלת האוסטיאופורוזיס, אחר כך המלצות לטיפול תרופתי שייכתבו כבר בסיכום האשפוז, וכן דרישה למעקב קבוע אצל רופא המשפחה ואצל אנדוקרינולוג.
הפרויקט עדיין בעיצומו והעבודה עוד רבה, אבל חשוב שהמודעות לא תישאר רק אצל הרופאים. אם חוויתם שבר אוסטיאופורוטי או מישהו קרוב אליכם חווה שבר כזה – זכרו שהשבר הוא רק סימפטום של מחלה כרונית, וחשוב שתדעו שיש היום בסל התרופות טיפולים טובים שיכולים למנוע את השבר הבא.
ד"ר רקפת בכרך, מומחית לרפואת משפחה וחברת ועד מנהל בעיל"א - העמותה הישראלית לאוסטיאופורוזיס
