אם אתם או הסובבים אתכם סובלים מכאבים בחזה, כדאי שתתפנו לחדר מיון בניידת טיפול נמרץ ולא ברכב פרטי: כך עולה ממחקר חדש שנערך במרכז הרפואי הלל יפה בחדרה. המחקר בדק גם את ההבדלים בין טיפול שקיבלו גברים לזה שקיבלו נשים אחרי התקף לב ונמצא שלא היה הבדל משמעותי, ושההשפעה המכריעה ביותר על שיעור ההישרדות קשורה לאופן שבו הגיעו המטופלים לבית החולים.
קראו עוד:
החוקרים בדקו אם קיים הבדל בשיעור התמותה והסיבוכים בקרב נשים לאחר אוטם שריר הלב בהשוואה לגברים, ואם יש הבדל ביחס הרופאים בבית החולים לנשים לעומת גברים בעקבות תלונות על כאבים בחזה וחשד לאירוע לבבי. המחקר, שפורסם בכתב העת האמריקני לקרדיולוגיה, בוצע על ידי פרופ' שמחה מייזל, מנהל המחלקה לטיפול נמרץ לב בהלל יפה, בשיתוף מכון נויפלד והסטטיסטיקאית טל עבדת-כהן.
כך תפעלו במצב של התקף לב:
"מרכיב הזמן הוא קריטי"
השערה אחת הייתה ששיעור התמותה בקרב נשים הלוקות באוטם שריר הלב, גבוה יותר משל גברים, היות שמדובר בנשים מבוגרות יחסית, שנים רבות לאחר הפסקת הווסת, שסובלות ממחלות רקע שונות כגון יתר לחץ דם וסוכרת. השערה נוספת הייתה שהתסמינים אצל נשים החוות אירוע לב שונים באופיים מאלו של גברים. לעיתים מדובר בתלונות שאינן בהכרח אופייניות לבעיית לב, ולכן לא תמיד ניתן לזהותן בזמן.
אוכלוסיית המחקר כללה 2,740 מטופלים שאושפזו בין השנים 2004 ל-2018 במחלקות קרדיולוגיות ברחבי הארץ, מהם 464 נשים ו-2,276 גברים. הם הגיעו לבית חולים בשל אוטם שריר הלב מסוג הקרוי "עליות ST", וצונתרו מיידית.
במסגרת המחקר נבדק מצבם של המטופלים כעבור שנה וכעבור חמש שנים מאז האירוע. החוקרים מצאו כי התמותה בקרב הנשים הייתה גבוהה יותר בהשוואה לגברים כעבור חמש שנים, אבל כשנלקחו בחשבון נתונים נוספים - הגילים ומחלות הרקע - התברר שאין הבדל משמעותי בין גברים לנשים.
גם ההשערה כי נשים מקופחות יותר לעומת גברים התבררה כלא נכונה: לא נמצא הבדל מהותי בין המינים באופן ההתייחסות והטיפול בבית החולים. מרגע הגעת המטופל לדלת בית החולים, התייחסות הצוות הרפואי לתלונות הנשים הייתה זהה לאלו של הגברים מבחינת זמן האבחנה והטיפול.
"אנשים שחווים אוטם שריר הלב חייבים להגיע כמה שיותר מהר לצנתור בבית החולים. כל דקה שעוברת גוררת נזק נוסף לשריר הלב ולפגיעה בתפקודו התקין. לכן, במידה שמופיעים כאבים חזקים בחזה, בפרט בקרב נשים, יש להזעיק מיד ניידת טיפול נמרץ"
במחקר נמצא כי הגורם המכריע ביותר להישרדות המטופלים היה אופן ההגעה: בקרב מטופלים שהגיעו בניידת טיפול נמרץ ישירות לחדר הצנתורים, נמצאו התוצאות הטובות יותר מבחינת הנזק לשריר הלב או התמותה. הסיבה לכך היא זמן ההגעה הקצר לפעולת הצנתור, הנדרשת במקרים אלו. גם מטופלים שהגיעו בניידת טיפול נמרץ לחדר המיון, התאפיינו בשיעור הישרדות טוב, אם כי פחות מאלו שהגיעו ישירות לחדר הצנתורים. לעומתם, ובפער משמעותי, מטופלים שהגיעו באמבולנס רגיל או ברכב פרטי לחדר המיון היו בסיכון גבוה יותר ביחס לסיבוכים ולתמותה.
במקרה של הגעה עצמאית ברכב פרטי או באמבולנס נמצא הבדל בשיעור התמותה בין גברים לנשים. זמן ההגעה לבית החולים בקרב נשים היה ארוך יותר לעומת גברים: נשים, לדברי החוקרים, "משכו זמן" עד שפנו לקבלת טיפול בבית החולים.
"מרכיב הזמן בהגעה לבית החולים מרגע התקף הלב הוא קריטי", סיכמו החוקרים. "אנשים שחווים אוטם שריר הלב חייבים להגיע כמה שיותר מהר לצנתור בבית החולים. כל דקה שעוברת גוררת נזק נוסף לשריר הלב ולפגיעה בתפקודו התקין. לכן, במידה שמופיעים כאבים חזקים בחזה, בפרט בקרב נשים, יש להזעיק מיד ניידת טיפול נמרץ על מנת להגיע כמה שיותר מהר לבית החולים".
הסימנים המקדימים
מדי שנה מטופלים בבתי החולים בישראל כ-10,000 אנשים שלקו בהתקף לב. מבין אלו, שיעור התמותה הוא 5% עד 7%, שהוא בין הנמוכים בעולם. כ-3,000 אנשים נוספים בישראל נמנעים מלהגיע לבדיקה בבית החולים, אף שהם לוקים בסימנים המוקדמים להתקף לב, ונפטרים בביתם.
אלו המצויים בסיכון גבוה ללקות בהתקף לב הם אנשים הסובלים מהשמנת יתר, מעשנים, חולי סוכרת, חולים ביתר לחץ דם וכאלה שבמשפחתם היסטוריה של מחלות לב וכלי דם. כל אלו צריכים להיות במעקב רפואי, לעבור בדיקה שגרתית אצל רופא המשפחה אחת לשנה ולשים לב במיוחד לסימנים המקדימים הדורשים בדיקה רפואית דחופה: לחץ בחזה, זיעה קרה וקשיי נשימה.
כדי לאבחן התקף לב, יש צורך בשניים מתוך שלושת הממצאים הרפואיים הבאים: סימנים מקדימים דוגמת אלה שמוזכרים מעלה (כאשר הסימן המרכזי הוא לרוב לחץ בחזה), סימנים מתאימים בתרשים האק"ג ובדיקת אנזימים בדם, שבה נמדדת רמתם של אנזימים המשתחררים לזרם הדם בזמן פציעה של שריר הלב כפי שמתרחש בעת התקף לב.
בכל מקרה של הופעת כאבים בחזה, קוצר נשימה, זיעה קרה וחולשה – יש להזעיק מיד מד"א בטלפון 101, ולשבת או לשכב ללא תזוזה.