בשיתוף אלי לילי
משחקי בריאות - דנה רון ופרופ' איתמר רז - מחלות כבד
וירוסים שונים, המועברים לבני האדם, על ידי מחלות שונות, עלולים לפגוע בכבד. מחלות כבד אינן פשוטות וחלקן אף מסכנות חיים אבל התקדמות הרפואה וחדשנות טיפולית, הפכו חלק מהן, שהיו עד עתה מסכנות חיים, לכאלה שניתן לרפא או לחיות לצידן.
כדי להבין מה מסכן את הכבד ומהם הפתרונות החדשניים שעומדים לרשות הרפואה, זימנו דנה ורון ופרופ' איתמר רז לאולפן הפודקאסט שלהם, "משחק בריאות", את פרופסור ריפעת ספדי, מנהל מכון הכבד הדסה עין כרם.
מחלת הנשיקה והכבד
מחלת הנשיקה הנפוצה למדי עלולה גם לפגוע בכבד. בשנים האחרונות, מספר פרופ' ספדי, נצפים עוד ועוד מקרים של חולים קשים המאושפזים עקב פגיעה של המחלה הוויראלית בתפקוד הכבד.
"לאחרונה יש מקרים קשים של מאושפזים בבתי חולים שיש להם דלקת כבד חריפה בגלל אותם נגיפים של 'מחלת הנשיקה'", אומר פרופ' ספדי, "יש תצפית שעדיין לא מוכחת, שכנראה הנגיפים שינו את מהלך התנהגותם אחרי הקורונה. אנחנו רואים יותר ויותר חולים של מחלת הנשיקה ופגיעה בכבד, פגיעה רצינית שמביאה לאשפוז".
האם ניתן להימנע ממחלת הנשיקה?
פרופ' ספדי: "המחלה יכולה להופיע כתוצאה משני גורמים - הדבקה חדשה או חזרה של משהו קיים בגוף, ולכן לא תמיד היא ניתנת לשליטה. לרוב, זו מחלה שחולפת לבד ולא צריך להתערב טיפולית, במיוחד באוכלוסייה הבריאה. רק חולים עם דיכוי במערכת החיסון, מחייבים להתערב תרופתית טיפולית בנגיפי ה-EBV ו-CMV".
האזינו לפודקאסט:
מ-A ועד :E כל הווירוסים הפוגעים בכבד
כל הווירוסים שבין A ל-E הם נגיפים הנמצאים בתוך תאי הכבד. אחד מהם, המוכר לנו, הוא ההפיטיטיס C.
הפטיטיס C נחשב, עד לאחרונה, למסוכן מאד. "בעבר, כשכזה זוהה, התחלנו עם טיפולים מאוד קשים, עם הרבה תופעות לוואי ויעילות ירודה", מתאר פרופ' ספדי, "אבל היום, ליתר דיוק מ-2014 ועד היום, יש לנו תרופות פומיות, לא זריקות, שאין להן כמעט תופעות לוואי ועם 100% הצלחה בסילוק הנגיף. זה בעצם הכלי המומלץ היום למיגור של המחלה".
מה עושה התרופה? היא בעצם עובדת על מנגנוני החלוקה של הנגיף. "עוצרים אותו ובזה אנחנו נותנים למערכת החיסון לחסל אותו בסופו של דבר", אומר פרופ' ספדי בהתרגשות.
הפטיטיס B הייתה גם היא אחת מהמחלות הקשות, שרבים שנדבקו בה בעבר. "זו מחלה שממשיכה להיות קשה, היא יכולה לגרום למחלת כבד כרונית, שחמת, ואפילו לסרטן הכבד", אומר פרופ' ספדי אבל מחדש: "משנת 92' אנחנו מחסנים את כל הילודים, החל מהגיל של 10 השעות הראשונות עבור הזריקה הראשונה, השנייה בגיל חודש, השלישית בגיל חצי שנה, ובכך, המחלה הזאת בעצם כמעט נעלמה. אלה שנולדו אחרי שנת 92, שהיום הם בני 30 וקצת, הם כבר מקרים נדירים של חולים בה ומי שעדיין חולה, הוא מי שנולד לפני כן".
הפטיטיס C ו-B קשורות גם למוצא ממנו מגיע החולה ולכן, משרד הבריאות ממליץ לבדוק בדיקה שגרתית מניעתית את יוצאי מזרח אירופה, את יוצאי צפון אפריקה ואת האוכלוסייה הערבית בישראל.
ממחלה כרונית לסרטן הכבד
סרטן הכבד נגרם מכל מחלות הכבד הכרוניות, כולל כבד שומני אצל אלה החיים באורח חיים לא בריא, כולל אלה שלהם זיהום עם נגיפי הכבד הכרוני שזה B, C ודלתא, אצל אלכוהוליסטים ואצל כל מי שיש לו מחלת כבד כרונית, שיכולה להסתבך עם חלוף השנים ולהפוך לסרטן ראשוני של הכבד, מסביר פרופ' ספדי.
"ההמלצה שלנו היא לעשות בדיקת סקר מוקדמת של אולטרסאונד ובדיקת דם לחלבון עוברי פעם בחצי שנה, כדי לגלות מוקדם", הוא אומר.
לדבריו, "גילוי מוקדם של המחלה מאפשר להציע טיפולים מרפאים, בין אם הם טיפולים כירורגיים, כמו לכרות את האונה של הכבד שיש בה גידול ואם החולה עם מחלת כבד קשה ושחמת קשה ולא יכול לסבול את הכריתה אז אנחנו מחליפים את כל הכבד, מה שנקראה השתלות כבד".
כיום, קיימות שיטות של טיפולים מקומיים וסיסטמיים, שמאפשרים חדשנות מצילת חיים, למשל טיפולים בהם ניתן להכניס מחט לגוש שעל הכבד ולחסל אותו באמצעות גלי רדיו. יש גם אפשרות לעשות צנתור עורקי מהרגל לכבד להגיע אליו ולהשתיל שם טיפולים נגד הגידול כמו כימותרפיה או חלקיקים של כימותרפיה.
פרופ' ספדי מספר על טכנולוגיות לא חודרניות המשמשות כיום לצורך אבחנה מוקדמת, בין אם על ידי הדמיות MRI וסי-טי או טכנולוגיות חדשניות בתחום חקר ה-DNA.
השתלות כבד בישראל: מצילות חיים
ומה קורה עם מי שצריך בכל זאת השתלות של כבד? "הצפי או הצורך להשתלות כבד השנתי היום הוא מוערך כ-100 פלוס לשנה והתרומות שאנחנו מקבלים מוכיחות שיש מענה טוב להשתלות כאלה", אומר פרופ' ספדי. "אחוזי ההחלמה טובים. האיבר הכי סלחני מבחינת דחייה שלו לאחר השתלה, זה הכבד, לעומת איברים אחרים כמו לב, ריאות וכליות. 80% מהמושתלים חיים אחרי 10 שנים ומעלה ומנהלים כמעט אורח חיים בריא ומדובר באנשים שלולא הושתלו, הייתה להם סכנת מוות מיידית תוך 3 חודשים".
בשיתוף אלי לילי
