שוב אירוע של אלימות קשה במוסד רפואי: מטופל תקף השבוע רופאה מנהלת בבית החולים לבריאות הנפש "לב השרון". מצלמות האבטחה תיעדו את האירוע שבעיצומו נשכבה על הרצפה והצליחה בקושי להציל את עצמה. היום (ה') מחו עשרות עובדי בתי חולים פסיכיאטריים מול מטה משרד הבריאות בקריית שדה התעופה ודרשו פתרון מיידי למצוקת האלימות בבתי החולים. במקביל התקיימה במקום ישיבה של המועצה הלאומית לבריאות הנפש. כך נראתה התקיפה בבית החולים:
רופאה בכירה הותקפה באלימות בידי מטופל
(צילום: מתוך מצלמת אבטחה)
ד"ר כפיר פפר, מנהל המחלקה לטיפול בטראומה ומשברי חיים במרכז לבריאות הנפש לב השרון, מספר על הדרמה האלימה שקדמה למחאה: "מטופל שהיה באי-שקט תקף את מנהלת המחלקה באופן ברוטאלי. הוא הכניס אותה למסדרון של מטפלים, אבל לא היו במקום מטפלים. זה המסדרון הכי מבודד במחלקה. הוא היכה אותה ודחף אותה מקיר לקיר עד שהיא בחוכמתה נשכבה על הרצפה וצעקה. מטפלת אחרת, שהייתה שם במקרה, יצאה החוצה וכך נפסק האירוע. זה היה עלול להיגמר אחרת וזו הטרגדיה".
לדברי ד"ר פפר, "המזל הוא שלא נגרמה לה שום פציעה בלתי הפיכה בגופה. הטרגדיה היא שלצערי עד שלא יקרה אסון מירון של הפסיכיאטריה – לא יקרה כלום. לא תקום ועדת חקירה ולא ייעשו השינויים הנדרשים בתוך המערכת שממשיכה לסבול מהיעדר תקציבים ומקיפוח. החולים שלנו לא מרימים קול צעקה והמשפחות לא מתארגנות". הוא מוסיף כי "הם לא סקטור ואין להם שום כוח פוליטי. מדובר על האנשים הכי חלשים בחברה וקל להשתיק אותם.
ד"ר כפיר פפר: "הטרגדיה היא שלצערי עד שלא יקרה אסון מירון של הפסיכיאטריה – לא יקרה כלום. לא תקום ועדת חקירה ולא ייעשו השינויים הנדרשים בתוך המערכת שממשיכה לסבול מהיעדר תקציבים ומקיפוח"
"מאז שהופסקו ההגבלות המכניות בבתי חולים, זהו שינוי מבורך אבל הוא היה צריך לבוא עם התאמת כוח האדם למשימות שלנו. אנחנו רוצים לעשות את העבודה שלנו על הצד הטוב ביותר אבל מחד אין תקנים ומאידך העומס במחלקות הוא בלתי נסבל. צריך לראות את זה כדי להבין. יחד עם מרחבי המחיה המצומצמים וקרימיניליזציה של המחלקות – זו התוצאה. כשאנחנו חושבים על מערכת שהופקרה במשך כל כך הרבה זמן, צריך להיות ריאליים. ועדת מלמד קבעה את הסטנדרטיים ולאורך זמן. בתי החולים לא יהפכו למקום משופע בתקנים אבל הם צריכים להתאים למאה ה-21".
בנובמבר 2022 פורסמו מסקנות ועדת מלמד, בראשותו של מנהל בית החולים לבריאות הנפש אברבנאל, פרופ' יובל מלמד, שהצביעו על מצוקת כוח אדם חריפה בבתי החולים לבריאות הנפש. המצוקה נובעת בין היתר מעומס כבד בבתי החולים לצד מחסור קיצוני בכוח אדם, ומענה חלקי ובלתי מספק מצד קופות החולים. על פי נתוני הוועדה, מעבר לעובדה שבישראל כמות המיטות לאלף בני אדם נמוכה משמעותית מממוצע המדינות המפותחות (ה-OECD) ועומדת על 0.38 בלבד, גם מספר ימי האשפוז ירד לאורך השנים. על רקע המצוקה, אנשי המקצוע ממהרים לאייש מיטות שהתפנו תוך זמן קצר כדי לעמוד בדרישה ובצרכים.
בעוד שבשנת 2006 נרשמו 187 ימי אשפוז לאלף נפש ואילו בשנת 2020 נרשמו 122 בלבד. בין השנים 2011 ל-2019 נרשמה תפוסה ממוצעת של לא פחות מ-99 אחוזים במערך האשפוז הממושך. כלומר, כמעט בכל רגע נתון מאוישות כל מיטות האשפוז בישראל. ואולם, מיטות הן רק חלק מהסיפור, שכן בין השנים 2011 ל-2021 נוספו 58 רופאים בלבד לבתי החולים הממשלתיים.
"השילוב של חסר במומחים בפסיכיאטריה במערכת שוחקת, עומסים, תנאי שכר שאינם מאפשרים תחרות עם גורמי חוץ במקצועות מסוימים, היעדר מסלול קידום מובנה פנים-ארגוני הביאו למצב של תת-איוש משמעותי במשרות במרכזים הרפואיים לבריאות הנפש", נכתב בדוח שהוגש לפני כשנתיים.
נזכיר כי לפני כחודשיים אושרו 1.4 מיליארד שקלים לתוכנית הלאומית לבריאות הנפש, שבמקור היה אמור להתייצב על 2 מיליארד. אזרח בוגר שיזדקק למענה טיפולי נפשי ייאלץ להיפרד מ-35 שקלים לכל מפגש. מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, אמר בתדריך לכתבים כי "ההשתתפויות יהיו 35 שקלים למפגש. כל הילדים עד גיל 18 יהיו פטורים מתשלום, כך גם הנכים ואוכלוסיית מקבלי הבטחת הכנסה". האוצר דרש במקור שהתשלום יהיה גורף ויעמוד על 70 שקלים לכל מפגש.
על התוכנית נמתחה ביקורת נוקבת מצד אנשי מקצוע. מלבד העלות לכל אדם שיזדקק לטיפול, נטען כי התוכנית מקדמת מתן מענה שלא על-ידי אנשי מקצוע ראויים. על פי התוכנית, "מקרים קלים" יקבלו מענה מסטודנטים לתואר ראשון בפסיכולוגיה.
