מאז 7 באוקטובר מתמודד מערך בריאות הנפש של צה"ל עם לא מעט אתגרים. הזינוק בביקוש לסיוע נפשי בקרב החיילים והמפקדים, כמו גם הצורך ההולך וגובר במניעת תסמיני פוסט-טראומה, הביאו לדרישה הולכת וגוברת למציאת פתרונות יצירתיים שיורידו מהעומס. נראה שכעת נפתחה הדלת לאימוץ פתרונות טכנולוגיים חדשים.
לפני כשבוע התקיים בצה"ל יום חשיפת טכנולוגיות בתחום בריאות הנפש. במהלך יום זה, שהתקיים בחסות Innotal - תוכנית החדשנות של אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה של צה"ל, מפא"ת והמכון הישראלי לחדשנות, הציגו חברות שונות פתרונות טכנולוגיים הכוללים אמצעים שפותחו במטרה לסייע באבחון וניטור מצוקות נפשיות ובטיפולן. המטרה – לבחון ולהטמיע חלק ממערכות אלו בצה"ל כדי לשפר את שירותי בריאות הנפש.
סא"ל ד"ר מיכל ליפשיץ, רע"ן תעצומות בצה"ל: "בשגרה יש לנו בערך 230 קציני בריאות נפש. במהלך המלחמה הגענו בשלב מסוים ליותר מ-800 אנשי מקצוע. בשגרה יש לנו קב"ן ברמת החטיבה, אוגדה, פיקוד, אך בחודשים האחרונים הצלחנו לשבץ קב"ן ברמת הגדוד. הייתה דרישה מאוד חזקה מהשטח. לא משהו שאנחנו מכירים ממלחמות ומהסלמות עבר"
"בחודשים האחרונים ראינו היקף חסר תקדים של חיילים שנפגעו ועדיין נפגעים", אומרת סא"ל ד"ר מיכל ליפשיץ, רע"ן תעצומות בחיל הרפואה. "תחשוב שכל חייל פצוע הוא בהכרח חייל שקריטריון A באבחנה של פוסט טראומה מתקיים לגביו – אדם שעבר אירוע שבו היה איום על החיים שלו או על שלמות הגוף שלו. כמובן שיש סיכוי מאוד גבוה שהוא גם ממלא את יתר הקריטריונים כמו עוררות, הימנעות, חרדה, פלאשבקים וכו'. זו דוגמה לאוכלוסייה אחת מיני רבות שעלינו לטפל בה. אני יודעת שיש מאות כאלה".
סא"ל ד"ר מיכל ליפשיץ, רע"ן תעצומות, צה"לצילום: אסף דרוריד"ר ליפשיץ לא מפריזה כשהיא מדברת על היקף חסר תקדים של פגיעות נפשיות. ולראיה – מספר הקב"נים ביחידות השונות מאז תחילת המלחמה קפץ לאין שיעור. "בשגרה יש לנו בערך 230 קציני בריאות נפש הכוללים עובדים סוציאליים, פסיכיאטרים, ופסיכולוגיים קליניים בהתמחות ולאחריה. במהלך המלחמה הגענו בשלב מסוים ליותר מ-800 אנשי מקצוע", היא מספרת. "בשגרה יש לנו קב"ן ברמת החטיבה, אוגדה, פיקוד, אך בחודשים האחרונים הצלחנו לשבץ קב"ן ברמת הגדוד. הייתה דרישה מאוד חזקה מהשטח. לא משהו שאנחנו מכירים ממלחמות ומהסלמות עבר".
איך את מסבירה את זה?
"משהו במלחמה הזאת היה מאוד אחר – הצורה שבה היא התחילה, ממד ההפתעה, הזוועות שאנשים נחשפו אליהן. משהו מאוד חריג. וצריך להגיד גם – תחושת חוסר אמון. הדברים האלה פגשו חברה הרבה יותר מודעת לבריאות הנפש בכלל ולפוסט טראומה בפרט. חלק מזה בזכות המקרה של איציק סעידיאן שעלה לכותרות".
כעת, כאמור, כבר שמונה חודשים שבכל גזרה מוצב קצין בריאות נפש, לכל מטרה או פנייה שהיא. "אנחנו עושים את זה כדי שיהיה ברור יותר לכל חייל שיש לו קב"ן נגיש שהוא יכול לפנות אליו, שהמענה יהיה זמין ונגיש. שהחיילים לא יצטרכו לעבור דרכים פתלתלות כדי להגיע אליו", אומרת ד"ר ליפשיץ.
גם התפקיד עצמו התרחב. "הקב"נים עושים כמה דברים", היא מפרטת: "לפני שהכוחות נכנסים, הם עושים הכנה מנטלית ביחד עם המפקדים. זה משהו שהוא תלוי יחידה, שמאוד קשור למאפיינים הספציפיים שלה: מכינים אותם למה שהם הולכים לפגוש בפנים, המאפיינים של הלחימה, המשימות הספציפיות של היחידה.
"בנוסף, לראשונה אי פעם בתולדות צה"ל, הוכנסו קב"נים לגזרת הלחימה. היו לנו קב"נים בתוך עזה ועדיין יש. זה משהו שמעולם לא היה ומעולם לא חשבנו שנצטרך. הם לא משתתפים בפעולה, אבל כשיש כוחות בפנים, יש מצבים שמפקדים מבקשים שקב"ן יגיע עקב כל מיני אירועים. המפקדים מתקשרים ממש ברמה השבועית".
מעבר לזמינות הגבוהה של קציני בריאות הנפש, רוכשים החיילים במהלך הכשרתם כלי לעזרה ראשונה נפשית שנקרא "מג"ן יהלום", שאותו הטמיעו בצה"ל בעשור האחרון. "זהו בעצם כלי שכל חייל יכול לעשות על חבר שלו אם הוא חווה תגובת קרב כמו בלבול, הצפה, קריסה תפקודית", מרחיבה ד"ר ליפשיץ.
"אם חייל נכנס להלם, לחייל שנמצא לידו יש כמה כלים בסיסיים שהוא יכול להשתמש בהם כדי להחזיר אותו לקרקע. הכנסנו את הכלי הזה לאחר 'צוק איתן', בתחילה ללוחמים ואח"כ לכל החיילים. הוא הוכח מחקרית, גם אצלנו בצה"ל, גם בצבא ארצות הברית, ולאחר מכן גם בצבאות אחרים בעולם, ככלי שמעלה מאוד את תחושת המסוגלות. חייל שקיבל את הכלי הזה מרגיש שהוא נכנס עם הרבה יותר ודאות והרבה פחות חששות מהלא-נודע".
כשהעזרה הראשונה הנפשית אינה יעילה מספיק, וגם שיחה עם קב"ן אינה מסייעת, מפונה אותו חייל לצלת"ק – צוות לטיפול בתגובות קרב. "זו מסגרת שאנחנו פותחים רק בשעת חירום שמורכבת מפסיכיאטר ומקבוצה של קב"נים, ושם אפשר להשהות חייל בין שעה-שעתיים ל-72 שעות, תלוי במצב שלו", מסבירה ד"ר ליפשיץ. "אנחנו עומדים על 82 אחוזים של חיילים שמטופלים בצלת"ק וחוזרים חזרה להילחם".
במקרים מורכבים אף יותר, מפונה החייל למסגרת עורפית הנקראת מלש"ע - מרכז לשיקום עורפי. "זו מסגרת מולטי-סקטוריאלית שכוללת הרבה פסיכיאטרים, פסיכולוגיים ועובדים סוציאליים וגם צוות פרא-רפואי – מרפאים בעיסוק, מדריכי אימון גופני, אפילו ליצנים רפואיים ומדקרת", מפרטת ד"ר ליפשיץ, "שם החייל יקבל טיפול אינטנסיבי למשך ארבעה שבועות במסגרת של אשפוז יום, שלוש-ארבע פעמים בשבוע. לאחר מכן אנחנו מבצעים הערכה של המצב שלו ומקבלים החלטה".
מסגרת זו הייתה פעילה ממש עד לפני שבועיים, אך מאז כבר הספיקה לפנות את מקומה למרפאת "תעצומות" שעליה מפקדת ד"ר ליפשיץ. "זו מרפאה חדשה שמטפלת רק בחיילים עם תסמינים פוסט-טראומטיים, אקוטיים או כרוניים", היא מסבירה. "למה עשינו את המעבר הזה? כי המלש"ע מורכבת כולה ממטפלים בצווי 8. הם כבר בצווי 8 שמונה חודשים. כולם מומחי טראומה, צריך אותם בחוץ.
"הבנו שאנחנו לא הולכים לקראת אפס פוסט-טראומה, אלא בדיוק ההפך. אנחנו יודעים שאצל לוחמים שיעור הפוסט-טראומה הולך ועולה בשנה הראשונה, להבדיל מהאוכלוסייה הכללית, שבה הוא הולך ויורד בשנה שאחרי, והבנו שנצטרך איזושהי מרפאה קבועה. לפני חודשיים וחצי התחלנו לגייס אנשי צוות למרפאה, והיא נפתחה בשבוע שעבר עם צוות צעיר, שחלקו מומחה בטראומה וחלקו עובר הכשרות של טיפולים ממוקדי טראומה".
ד"ר ליפשיץ מספרת כי לפי שעה טופלו במלש"ע 1,600 חיילים, ולא רק לוחמים. "בשבועות הראשונים שלאחר 7 באוקטובר טיפלנו גם בתצפיתניות, בטבחים מאוגדת עזה, בהמון תפקידים. אחרי שהגל הזה עבר, רוב מי שאנחנו רואים מאז אלה לוחמים ותומכי לחימה. יש המון אירועים".
סא"ל ד"ר מיכל ליפשיץ, רע"ן תעצומות בצה"ל: "יש לנו הרבה מאוד אוכלוסיות שאנחנו צריכים לטפל בהן, כמו למשל נהגים שנכנסים להביא ציוד ופתאום עוברים היתקלות. מחלקת שבויים ונעדרים של חיל המודיעין, אלה שרואים סרטונים כל הזמן. זה דבר מאוד קשה. גם קציני נפגעים שמלווים את החיילים הפצועים ואת משפחות החטופים, או אוכלוסיית המטפלים, בין שאלה רופאים ובין שאלה פרמדיקים"
אילו עוד אוכלוסיות?
"כל מי שחווה טראומה תחת לחימה, כמו למשל נהגים שנכנסים להביא ציוד ופתאום עוברים היתקלות. יש המון אירועים. למשל, כל מה שקרה בשורה זה דבר שמעולם לא התכוננו אליו. זה נכון שהרוב שם היו חיילי מילואים שגם היו צריכים עזרה, אך היו גם לא מעט חיילים סדירים שחוו דברים מאוד קשים. גם ראו, גם הריחו. הייתי שם כמה ימים אחרי 7 באוקטובר, וזו אחת החוויות הקשות שיצא לי לחוות.
"אוכלוסייה נוספת היא שו"ן – מחלקת שבויים ונעדרים של חיל המודיעין, אלה שרואים סרטונים כל הזמן. זה דבר מאוד קשה. גם קציני נפגעים שמלווים את החיילים הפצועים ואת משפחות החטופים, או אוכלוסיית המטפלים, בין שאלה רופאים ובין שאלה פרמדיקים שרואים כל הזמן דברים מאוד קשים. יש לנו הרבה מאוד אוכלוסיות של לא-לוחמים שאנחנו צריכים לטפל בהן".
ומה עם חיילי מילואים שמשתחררים? מי מטפל בהם?
"במלש"ע ובתעצומות אנחנו מטפלים באנשי מילואים כשהם במילואים פעילים. בערך 20 אחוז מהמטופלים, לפעמים 25 אחוז (זה משתנה) הם חיילי מילואים, ואנחנו משאירים אותם אצלנו למשך כמה שבועות עד שמצבם משתפר, ואז משחררים אותם. מכאן יש כמה אפשרויות".
ליפשיץ מפרטת: "אופציה אחת היא לפנות ליחידה לתגובות קרב. זו היחידה של המערך לבריאות הנפש, המקום היחיד בצה"ל שמטפל באזרחים ולא בחיילים. להבדיל מאגף השיקום במשרד הביטחון, ששם אתה חייב לפתוח תהליך הכרה בנכות, היחידה לתגובות קרב לא דורשת הכרה כזאת, לא דורשת אחוזי נכות או הכרה מביטוח לאומי.
"אתה מגיע לשם, עושים לך בירור, ואם באמת יש לך תסמינים פוסט-טראומטיים עקב שירותך הצבאי בלחימה, אתה מקבל טיפול. זה מסובסד לחלוטין, לא עולה כסף. אופציה שנייה היא לפנות לאגף השיקום. אופציה שלישית היא כמובן קופות החולים ומסגרות שנפתחות בקופות החולים. יש כל מיני מרפאות טראומה שנפתחות בקהילה".
טיפול נפשי חכם יותר
את השיחה אנו מנהלים רגע לפני הצגת הסטרטאפים השונים. "היום הזה קריטי בעיניי", אומרת ד"ר ליפשיץ. "כל זה אולי נשמע בקטנה, אך בשביל גוף בירוקרטי כמו צה"ל זה לא דבר קטן. זה משוגע. זה אומר שאט"ל (אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה של צה"ל, שאליו משתייך חיל הרפואה) שמו על זה כסף ומשאבים, אז זה מספיק חשוב. בתוך המלחמה הגדולה הזו מישהו החליט לשים את כל המשאבים האלה על בריאות הנפש. זה קריטי כאמירה כלפי הציבור וכלפי המשרתים שלנו.
"אני גם חושבת שזה מראה על פתיחות. יש איזו סטיגמה על בריאות הנפש, שזה תחום נורא שמרני ואני אהיה רגע כנה: גם כשאיתי דיברו בהתחלה על חדשנות וטכנולוגיות הייתה לי איזו רתיעה, אך במסע הזה נחשפתי לכל מיני כלים שפשוט פותחים פריזמה אחרת על בריאות הנפש".
נועה יצחק, חברת Emotion Logic: "אנחנו עושים זיהוי רגשות אמיתיים דרך קול. רגשות אמיתיים הם מה שאתה לא תמיד יכול להגיד או מנסה לפעמים להצניע. למשל, אם אתה מאוד נסער אבל אתה נמצא בבדיקה אצל קב"ן ומנסה להראות שהכול בסדר, הטכנולוגיה שלנו יודעת לזהות דברים נסתרים כמו לחץ או התרגשות שלא מובעים במילים או באינטונציה"
ד"ר ליפשיץ מפרטת: "למשל, יש חיילים שיכולים לקבל טיפול רק פעם בשבוע. מה אני עושה איתם ביתר השבוע? יש כאן כלים שמאפשרים למטפל לבצע מעקב, לתת למטופל שיעורי בית, אך לא עם מחברת ועט. בפוסט-טראומה האדם סובל מעיוותים בחשיבה. אלה מחשבות שמתקבעות וצריך לעבוד עליהן. אם אתה יכול לעבוד עליהן בכל יום זה מאוד משפר את התוצאה של הטיפול. זה דבר משוגע.
"טכנולוגיה נוספת מספקת פלטפורמה לטיפול קבוצתי און-ליין. לוחם יוכל לשבת בקבוצה עם לוחמים אחרים גם אם הוא בתוך הטנק שלו ולבצע ביחד את הטיפול הקבוצתי הזה. ויש גם כלים שהם יותר טכנולוגיים, כמו חשיפה לטראומה עם משקפי VR או כל הנושא של נוירומודולציה – היכולת להתחבר למכשיר שמלמד אותך איך לשנות את ההתנהגות ואת המחשבות. אני חושבת שזה מדהים. זה יאפשר לנו לגעת בהרבה יותר אנשים, להיות איתם בקשר גם כשאנחנו לא רואים אותם פיזית".
אחת החברות שהציגו בכנס הייתה חברת Calmigo, אשר פיתחה מכשיר חכם קטן שמטרתו לסייע בהקלה על התקפי חרדה, מתח ולחץ נפשי, מצבי פאניקה ופוסט-טראומה. "המוצר שלנו מספק הקלה מיידית בתוך שלוש דקות", מסבירה עדי ולך, מנכ"לית החברה ומייסדת שותפה. "גם מצאנו על ידי ניסויים קליניים ששימוש קבוע במכשיר מביא לירידה משמעותית של מדדים כרוניים בטווח הארוך עבור אנשים שסובלים מחרדה, פוסט-טראומה, התקפי חרדה ומתח".
במצבים של לחץ וחרדה, מערכת העצבים הסימפתטית בגוף עובדת ביתר שאת, כאשר המערכת הפאראסימפתטית אחראית על רגיעה. לדברי ולך, מערכות אלו עובדות בצורה של אינהיביציה – כשאחת מופעלת, השנייה מוחלשת. "אצל רובנו, לצערי, המערכת הסימפתטית עובדת בעודף והמערכת הפאראסימפתטית לא עובדת מספיק", היא אומרת, "כמובן שאצל אנשים שסובלים מפוסט-טראומה וחרדה זה קיצוני עוד יותר, ולכן יש חשיבות מאוד גדולה להפעיל את מערכת העצבים הפאראסימפתטית כדי לסייע להם גם ברגע האמת וגם בטווח הארוך".
לשם כך המכשיר משתמש בשלוש שיטות ידועות ומוכחות קלינית להפעלת מערכת העצבים הפאראסימפתטית, כאשר הטכנולוגיה למעשה הופכת אותן לנגישות יותר.
ולך מפרטת: "המתודה הראשונה שהמוצר מיישם היא הערכת משך הנשיפה (פעולה הידועה כמפעילה את מערכת העצבים הפאראסימפתטית) בצורה שמתאימה את עצמה בזמן אמת. באמצעות נורות, רטט, סנסורים ומערכת למידת מכונות, המוצר מנחה את המשתמש כיצד להאריך את משך הנשיפה בצורה שמתאימה את עצמה לצרכים של המשתמש, בין שמדובר בילד בן 6, ובין שמדובר בלוחם בן 18 או במילואימניק שמעשן 25 שנה", היא מסבירה.
עדי ולךצילום: רעיה קוטרל"המתודה השנייה נקראת גירוי רב-חושי (באנגלית: Grounding). זו מתודה מאוד אפקטיבית שפסיכולוגים או פסיכיאטרים משתמשים בה: הם מנחים את המטופלים להפעיל את החושים שלהם באופן עצמאי, כמו למשל על ידי התבוננות בתמונות, הקשבה לרעשים או הרחה של ריחות, אך אנשים מתקשים להשתמש בה ברגע האמת. למשל, אם לוחם מתעורר באמצע הלילה מסיוט, מאוד קשה לו להפעיל את החושים באופן עצמאי. המוצרים עושים גירוי עדין לכל החושים, למעט חוש הטעם, ובצורה כזאת מנתקים את המשתמשים ממצב שבו כל החושים שלהם מוצפים - למצב של פוקוס ורגיעה.
"המתודה השלישית והאחרונה היא בעצם גירוי של חוש הריח. אנחנו משתמשים בטכנולוגיה שמאפשרת לנו להחדיר שמן ארומתרפי טהור לתוך חלק פלסטיק מוצק, ובריחות שהוכחו קלינית כמרגיעים. ספציפית אצל אנשים עם פוסט-טראומה הזיכרונות הכי קשים אלה זיכרונות שקשורים לריח, ולכן איתם הייחודיות הזאת מאוד רלוונטית וחשובה. השילוב של שלוש השיטות הוא מה שמאפשר לטכנולוגיה שלנו לספק רוגע בתוך שלוש דקות בלבד של שימוש".
ולך מציינת כי "יש לנו, לצערנו, כמות גדולה של חיילים שסובלים מחרדה ומפוסט-טראומה וגם פשוט ממתח בגלל הסיטואציות שבהן הם נמצאים. היתרון כאן הוא שיש משהו שהם יכולים לקחת איתם בכיס ולהשתמש בו כשהם מרגישים צורך. אם זה חייל שסובל מהתקף חרדה, ואם זה חייל שמתעורר מסיוט באמצע הלילה או חייל לפני יציאה למבצע שמרגיש שהוא במתח מאוד גדול. בנוסף, הראינו בארבעה ניסויים קליניים ששימוש יומיומי מאוד קצר של שלוש דקות מביא לירידה משמעותית במדדים של חרדה ופוסט-טראומה לאורך זמן, אז זה גם רלוונטי לחיילים במצבים כרוניים".
סטארט-אפ נוסף הוא Smart Therapy, העושה שימוש בטכנולוגיה של מציאות מדומה. "המוצר שלנו הוא סדרת מפגשים לפיתוח כושר התמודדות ופיתוח חוסן בשילוב מציאות מדומה", מסביר רובי אבני, מנכ"ל החברה. "הפן החווייתי של מציאות מדומה עוזר לנו לתרגל בצורה יעילה טכניקות של ויסות עצמי, ולאחר מספר מפגשים להפנים את הטכניקות האלה וליישם אותן בחיי היום-יום".
אבני מפרט: "אנחנו מקיימים מספר מפגשים, מנגישים ומלמדים טכניקות בכמה גישות: קוגניטיבית, רגשית וגופנית תוך כדי חשיפה ל-VR. החשיפה ל-VR מאוד מהנה וכבר תורמת לשקט ולרגיעה בזמן המפגש, אך גם תורמת לתרגול יעיל יותר. מכיוון שהראש והגוף יותר שקטים, האפקט של תרגול הכלים הוא חזק יותר.
"המפגשים גם מורכבים מהסבר – להבין מה קורה לנו ולמה זה קורה לנו. למשל, למה כל כך חשוב לנשום? אנחנו לומדים מה קורה מאחורי הקלעים, מה זאת המערכת הפאראסימפתטית. אלה מפגשים שמצד אחד מאוד אפקטיביים לתרגול, ומצד שני מאוד מהנים ומעודדים מוטיבציה להשתתף, גם עבור מי שבדרך כלל לא היה מגיע למפגשים כאלה, וגם אם היה מגיע – לא היה מתרגל".
רובי אבניהשימוש במוצר מתבצע על ידי חשיפה לסביבות מרגיעות בשילוב מבוקר של אתגרים מסוימים. "למשל, אנו יכולים ליצור סביבה נעימה של טבע ואז לייצר חושך וגשם", מסבירה אילנה בן אמיר, פסיכולוגית קלינית, המשמשת גם כמנהלת המקצועית של החברה. "אני יכולה לעשות מניפולציה על הסביבה ודרך זה ניתן ללמוד בלייב מה קורה לי. כמו למשל, אילו מחשבות עולות לי? זה נוגע בתחושה של שליטה או מסוגלות".
"במצב של דריכות מתמשכת לפעמים מאוד קשה להגיע למצב של רגיעה, אז מהבחינה הזאת ה-VR מאוד יעיל", היא מוסיפה, "אפשר להשתמש ב-VR גם באופן שמכניס במידה מסוימת את העולם החיצוני לתוך המפגש, ואז אפשר לעבוד גם על טריגרים בצורה עדינה ובסביבה בטוחה. זה עוזר לייצר יותר ביטחון ותחושת מסוגלות כשיוצאים החוצה. כאינדיבידואלים יש לנו סט כלים מנטלי שנועד לעזור לנו להתמודד עם לחצים, אך בחשיפה מאוד ממושכת ללחץ ובעוצמה גבוהה סט הכלים הזה כבר לא יעיל, ופה אנחנו באים ללמד את הכלים האלה".
לפי שעה, הטכנולוגיה כבר הוכחה כיעילה, כמו למשל במתן סיוע לחיילים שיצאו להפוגה של כמה שעות מהלחימה. "זה עוזר לרענן את המערכת, להיזכר שיש עוד עולם בחוץ ולקבל כלים. זה כמו עמדת הטענה. יש המון התמודדות עם מעברים ממצב של דריכות למצב של רוגע בקרב חיילים", מוסיפה בן אמיר.
נועה יצחקעוד חברה שהציגה בכנס את הפיתוח שלה היא חברת Emotion Logic, שפיתחה מערכת חכמה המתבססת על ניתוח קולי. "אנחנו עושים זיהוי רגשות אמיתיים דרך קול", מסבירה נועה יצחק, מנהלת השיווק של החברה. "מה זה בעצם אומר? שמעבר למה שנאמר טקסטואלית אנחנו מנתחים את הרבדים העמוקים בתוך הקול שלא ניתנים לשינוי או להשפעה, רבדים שבדרך כלל אף לא ניתן לשמוע אותם באוזן רגילה. מתוך הניתוח הזה אנו מקבלים דאטה על הרגשות האמיתיים של הדובר".
לדברי יצחק, טכנולוגיה זו, הנקראת LVA (Layered Voice Analysis), פותחה ב-27 השנים האחרונות עבור משרד הביטחון הישראלי וחברות ביטחוניות, ושימשה ומשמשת גם היום בחקירות. כעת, היא נרתמת גם לטובת טיפול נפשי. "רגשות אמיתיים הם מה שאתה לא תמיד יכול להגיד או מנסה לפעמים להצניע", מרחיבה יצחק, "למשל, אם אתה מאוד נסער אבל אתה נמצא בבדיקה אצל קב"ן ומנסה להראות שהכול בסדר, הטכנולוגיה שלנו יודעת לזהות דברים נסתרים, כמו לחץ או התרגשות שלא מובעים במילים או באינטונציה.
"בפועל אנחנו יכולים לקחת כל שיחה קולית שנעשתה, בין שאתה עונה על שאלות עם עצמך ובין שזו שיחה שמתנהלת מול אדם אחר – מטפל או חבר. הטכנולוגיה מנתחת את הקול והתוצאה היא דוח שמראה את הטקסט שנאמר ומה הרגש שהטכנולוגיה שלנו זיהתה על גבי סקאלה אובייקטיבית".
אמיר ליברמן"הטכנולוגיה אינה רק מזהה את הרגש, אלא גם יודעת לכמת אותו", מוסיף אמיר ליברמן, מנכ"ל החברה. "זה לא רק שהייתי בלחץ, אלא כמה הייתי בלחץ. המדידה המספרית הזאת מאפשרת דברים מורכבים ועמוקים הרבה יותר מאשר סתם ניתוח קול או אמירה שטחית. היא מאפשרת ממש מדידה עקבית שוטפת: בדיקת התקדמות, בדיקת נסיגה. כל הדברים שקשורים למדדים ומגמות בהתנהגות".
ומה בהמשך? ליברמן מסביר כי המטרה בעתיד היא לפתח את הטכנולוגיה כך שתוכל גם להעניק מענה ראשוני לטיפול נפשי. "משמח אותנו מאוד לעבוד בתחום הזה שבו באמת ניתן לתת מענה אמיתי למי ששירת את המדינה. אנחנו מאוד גאים להיות חלק מהפרויקט הזה, ורואים בו שליחות", הוא מסכם.
