תתארו לכם שאתם במצב רוח רע כבר תקופה. הדכדוך משתלט עליכם, ואתם מרגישים אדישים וחסרי אנרגיה. במקום לקבוע תור לרופא, אתם קופצים לבית המרקחת הקרוב לקנות פרוביוטיקה נגד הדיכאון. או אפילו פשוט יותר – פשוט משנים את התזונה שלכם. כרוב חמוץ במקום פרוזק. פירות וירקות במקום ציפרלקס. בצל ועשבי תיבול במקום פסיכולוג.
כתבות נוספות למנויי +ynet:
אנחנו מה שאנחנו אוכלים - אחת הקלישאות העתיקות ביותר בספר מסתמנת כנוסחת הקסם החדשה לשיפור ההרגשה שלנו. כפי שזה נראה כרגע, הדרך לטפל בתופעות נפשיות שכיחות כמו חרדה ודיכאון עשויה לעבור בשנים הקרובות מהפכה של ממש. יותר ויותר מחקרים מצביעים על כך שלתזונה שלנו יש השפעה דרמטית על איך שאנחנו מרגישים, הרבה מעבר לשמחה בזמן אכילת עוגה.
לא רוצים לפספס אף כתבה? הירשמו לערוץ הטלגרם שלנו
לא השתכנעתם? הנה ההוכחה: מחקר חדש, שפורסם בדצמבר ב־Molecular Psychiatry ועורר עניין עולמי, טוען כי באמצעות דיאטה המתבססת על מזון טבעי וזמין, ניתן להפחית את רמות הסטרס. החוקרים מאירלנד ביקשו לבדוק האם דיאטה פסיכוביוטית, שנועדה לתמוך בשיווי המשקל הטבעי של החיידקים במעי באמצעות צריכה מוגברת של דגנים מלאים, פירות, ירקות ומזונות מותססים לצד הימנעות ממזונות מעובדים ועשירים בסוכר, עשויה להשפיע לטובה על בריאות הנפש שלנו.
הם עקבו אחרי 45 מבוגרים בריאים בני 18 עד 59, שהתזונה היומית שלהם כללה שש־שמונה מנות של פירות וירקות עשירים בסיבים פרה־ביוטיים, שמעודדים את צמיחת החיידקים הטובים: תפוחים, בננות, בצל, חמש־שמונה מנות של דגנים מלאים, שתיים־שלוש מנות של מזון מותסס, ושלוש־ארבע מנות יומיות של קטניות. קבוצת הביקורת קיבלה הנחיות מינימליות לתזונה נכונה ולמעשה המשיכה לאכול כרגיל.
החוקרים ניתחו את חיידקי המעיים בצואה של שתי הקבוצות, והשוו את רמות המתח שלהם, הבריאות הכללית ועוד מגוון פרמטרים בדם ובשתן. תוך ארבעה שבועות בלבד, משתתפים שהיו בקבוצת הדיאטה חוו ירידה גדולה יותר בסטרס. ככל שהקפידו יותר על הדיאטה - תחושת המתח שלהם ירדה משמעותית.
"התוצאות האלה מדגישות את הגישות התזונתיות שעשויות לשמש להפחתת המתח", סיכמו החוקרים. "שימוש בדיאטות מוכוונות מיקרוביוטה (קהילת החיידקים בגופנו - ש”ר) על מנת לשנות לחיוב את הקשר בין המעי למוח, טומנות בחובן אפשרויות להפחתת המתח ותסמונות הקשורות במתח".
מחקר שנערך באוניברסיטת אדינבורו, מגלה כי מלח עלול להעלות את רמות הסטרס שאתם חשים. אם תאכלו הרבה מלח - אתם עלולים להיכנס ללחץ
המחקר הזה הוא האחרון בסדרה של מחקרים שפורסמו בשנים האחרונות, ומקשרים בין הבריאות הנפשית שלנו למזון שאנחנו אוכלים. מתברר שסוגי מזונות מסוימים, ממתיקים מלאכותיים ואפילו מלח – עשויים להשפיע באופן ישיר על איך שאנחנו מרגישים. כך, למשל, אם הוספתם מלח בנדיבות ללביבות שלכם בחנוכה – יכול להיות שסיכנתם יותר מאשר את לחץ הדם שלכם. מחקר שנערך באוניברסיטת אדינבורו מגלה כי מלח עלול להעלות את רמות הסטרס שאתם חשים. כן, כן, שמעתם נכון. אם תאכלו הרבה מלח – אתם עלולים להיכנס ללחץ.
החוקרים לקחו עכברים שניזונו באופן שגרתי מתזונה דלה במלח, והעלו את רמות המלח בדיאטה שלהם באופן משמעותי. הם גילו כי תזונה עשירה במלח העלתה את רמות הורמון המתח בעכברים ב־75 אחוז. “הניסיון להבין כיצד מזונות עתירי מלח משנים את הבריאות הנפשית שלנו הוא צעד חשוב בדרך לשיפור הרווחה שלנו”, הסביר פרופ’ מתיו ביילי מאוניברסיטת אדינבורו, “אנחנו יודעים שכמות גדולה של מלח מזיקה ללב, לכלי הדם ולכליות. המחקר הזה מגלה לנו שיותר מדי מלח במזון שלנו משנה גם את הדרך שבה המוח שלנו מתמודד עם סטרס”.
האם המידע החדש הזה מעיד שהגביע הקדוש של בריאות הנפש הכה חשובה לנו מסתתר, מכל המקומות, דווקא במעיים שלנו? "בשנים האחרונות אנחנו רואים עלייה במחלות נפש, בלחץ ובדיכאון", אומר פרופ' עמרי קורן, ראש המעבדה לחקר המיקרוביום בפקולטה לרפואה על שם עזריאלי באוניברסיטת בר־אילן, "הפתרונות שקיימים כרגע מגיעים עם המון־המון תופעות לוואי. בשני העשורים האחרונים, שבהם התפתח חקר חיידקי המעי, מבינים שהחיידקים האלו משפיעים עלינו גם בתחום המוח. הקשר החיידקי לתופעות שכיחות כמו חרדה ודיכאון רק ילך ויצבור תאוצה, כי זו קרקע מאוד בתולה. אני חושב שנראה יותר ויותר מחקרים שהולכים בכיוון הזה".
אתה רואה מצב שבעוד כמה שנים ניקח פרוביוטיקה במקום כדור? או יותר מזה – נאכל בדרך מסוימת כדי להילחם בחרדה ובדיכאון?
"בהחלט. תזונה היא הדבר שביום־יום משפיע הכי הרבה על החיידקים שלנו. כמה נצטרך לשמר את אותה תזונה, ומה בדיוק היא תכלול – אלה דברים שאנחנו עדיין צריכים להבין".
הגיע הזמן שתכירו את החיידקים שלכם. כ־100 טריליון תושבים לא קרואים, שמעולם לא חתמו איתכם על חוזה שכירות, אבל חיים בתוככם על תקן דיירים מוגנים. במעי הגס, מקום מושבם העיקרי, דרים כ־400 מינים של חיידקים, שמשקלם הכולל מגיע לקילו וחצי עד שניים, יותר ממשקל המוח שלנו. החיידקים והחומר התורשתי שלהם מכונים "מיקרוביום". למעשה, 90 אחוז מהחומר הגנטי בגוף שלנו שייך לחיידקים. רק עשרה אחוזים, אולי אפילו פחות מזה, הוא שלנו.
"החיידקים מצויים בכל מקום בגופנו", מסביר פרופ' קורן, "על העור, בפה, באיברי המין וכמובן במערכת העיכול. בכל איבר חיות, זו לצד זו, אוכלוסיות שונות שמשפיעות עלינו באופן שונה, ובסך הכל יש אלפי זנים, שחיים ופועלים יחד עם שמרים, טפילים ווירוסים".
החיידקים האלה, שמתיישבים אצלנו בתוך שעות מרגע שאנחנו נולדים, מגבשים לעצמם קהילה קבועה, פחות או יותר, עד גיל שלוש. לכן השנים הראשונות בחייו של כל תינוק נחשבות ל"חלון הזדמנויות" שבו ניתן להתערב ולעצב את אוכלוסיית החיידקים הזו. לאחר מכן היא מושפעת מגורמים שונים, בראש ובראשונה תזונה, אבל גם מחלות, פעילות גופנית ותרופות.
פעילותם של החיידקים במערכת העיכול משפיעה על כל מערכת בגוף, ממערכת החיסון ועד הגדילה וההתפתחות. הם עוזרים לתהליך העיכול, מעבדים ויטמינים ומינרלים שונים ומייצרים מולקולות למלחמה בדלקות ולריפוי פצעים. עדיין לא ידוע מהו מיקרוביום בריא, אבל כבר ברור שהוא מגוון וכולל חיידקים רבים מסוגים שונים. שינויים בהרכב החיידקים האלה זוהו במגוון מחלות, בהן מחלות מעי דלקתיות, אוטיזם וגידולים סרטניים מסוגים שונים. מחקרים חדשים זיהו כי שיבושים בהרכב המיקרוביום נוטלים חלק בהתפתחות מחלות ניווניות של המוח, בהן אלצהיימר.
"אין ספק שלחיידקים יש השפעה אדירה על הבריאות שלנו באופן כללי, ובהתפתחות מחלות מסוימות בפרט", אומר פרופ' אילן יונגסטר, מנהל היחידה למחלות זיהומיות בילדים והמרכז לחקר המיקרוביום במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). "יש תקופות בחיים שהמיקרוביום ממש מעצב את המערכות בגוף שלנו. בשנתיים הראשונות לחיים, החיידקים שלנו בגוף הם אלה שמלמדים את מערכת החיסון כנגד מי להגיב ובאיזו עוצמה. אנחנו חושבים שלפחות חלק מהעלייה המאוד גדולה בשכיחות של מחלות מסוימות, בעיקר בקרב ילדים, כמו מחלות דלקתיות ומחלות אוטואימוניות כמו סוכרת, מתרחשת בגלל שגרמנו לשינויים מאוד גדולים בהרכב המיקרוביום. אחד ההסברים האפשריים לכך שמערכת החיסון שלנו יוצאת מאיזון בעשורים האחרונים, הוא שבתקופה הקריטית הזו יש שינויים גדולים במיקרוביום, כתוצאה מחשיפות לאנטיביוטיקה ומתזונה נוראית עם חומרים משמרים ומייצבים, שהוכח שהם משפיעים על הרכב החיידקים. אני כבר לא מדבר על שנות הקורונה, שבהן שטפנו את הילדים שלנו באלכוג'ל. כל הדברים האלה מאוד משפיעים על החיידקים שלנו. אנחנו עדיין מנסים ללמוד את ההשלכות שלהם".
בשנים האחרונות מתברר שלא רק בתפקודים הפיזיים שלנו החיידקים האלה מעורבים, אלא גם בנפשיים. התפקיד המשמעותי ביותר שאותו הם ממלאים הוא במוח. בין השאר, מייצרים החיידקים במערכת העיכול מוליכים עצביים, בהם סרוטונין ודופמין, שמווסתים את מצבי הרוח ואת הרגשות שלנו ומשפיעים על מצב הרוח, התיאבון והשינה שלנו.
"הסרוטונין, שמשמש בפסיכיאטריה בתרופות שונות נגד דיכאון וחרדה, הוא מולקולה שברובה מיוצרת באופן טבעי על ידי חיידקים במעי", אומר ד"ר יצחק דנגור, מתמחה בפסיכיאטריה של המבוגר במרכז לבריאות הנפש אברבנאל. "הסרוטונין הזה משמש בעיקר במערכת העצבים במעי, אבל בהחלט יש לחיידקים השפעה ניכרת על רמת החומר הזה בדם ועל הרמה שבה הוא יגיע למוח".
חיידקי המעי, אומר ד"ר דנגור, שהדוקטורט שלו במחקר מוקדש לקשר בין החיידקים האלו לתחלואה פסיכיאטרית, גם יודעים להשפיע ישירות על מצב הסטרס בגוף. "מערכות מסוימות בגוף אחראיות על תחושת 'הילחם או ברח', על רמות הסטרס ועל רמות ההורמונים שיוצרים חרדה. החיידקים מייצרים, בין השאר, חומצות שומן קצרות, שתורמות למצב פחות חרדתי. ככל שיותר חומצות שומן כאלה מגיעות לדם, יהיו בגוף פחות הורמוני חרדה. יש מחקרים שמראים שאם אתה מוסיף פרוביוטיקה לאורך תקופה, תגובות המשתתפים לאירועים מעוררי מתח וחרדה יורדת. גם ב־MRI שמראה את הפעילות המטבולית, רואים שהאזורים שאחראים על חרדה במוח פחות פעילים מול סטרס ברגע שלוקחים את התוסף החיידקי הזה".
מידע שהצטבר בשנים האחרונות חושף קשר ישיר בין תזונה, שמשפיעה על חיידקי המעיים, לשורה של הפרעות פסיכיאטריות, בהן דיכאון וחרדה. מחקרים שנערכו באוכלוסיות גדולות הראו כי מי שצורכים מזון עשיר בוויטמינים ובמינרלים מדווחים על שכיחות נמוכה יותר של דיכאון ורמות גבוהות יותר של שמחה וסיפוק. מחקר בריטי שפורסם ב־2016 ועקב אחרי 12,400 איש במשך שבע שנים, מצא כי מי שהעלו את צריכת הירקות והפירות בזמן הזה דירגו עצמם גבוה יותר בשאלון שמילאו על רמות השמחה ושביעות הרצון הכללית.
מחקר שפורסם ב־2017 חילק 67 משתתפים בדיכאון קליני מאובחן לשתי קבוצות: חברי הקבוצה הראשונה הלכו לפגישות עם דיאטן והחלו לאכול לפי עקרונות התזונה הים־תיכונית, שמתבססת על ירקות ופירות, דגנים וקטניות; חברי הקבוצה השנייה קיבלו תמיכה נפשית, ללא שינוי תזונתי. שתי הקבוצות הונחו להמשיך לקחת תרופות נגד דיכאון. 12 שבועות מתחילת המחקר, מדד הדיכאון השתפר בשתי הקבוצות, אולם בחברי הקבוצה ששינתה את התזונה שלה חל מהפך מדהים: שליש מהמשתתפים לא סווגו יותר כמי שסובלים מדיכאון, בהשוואה לשמונה אחוזים בלבד מהקבוצה השנייה.
"זה תחום המחקר של העתיד", מצהיר פרופ’ קורן, "בכל מה שקשור לחקר הקשר בין החיידקים למוח, אנחנו עדיין לא רואים אפילו את הקצה".
תסביר.
"קחי לדוגמה את נושא האוטיזם. אחד המודלים להשריית אוטיזם לצורכי מחקר הוא לגרום לאמא תגובה חיסונית במהלך ההיריון, באמצעות הדבקה בחיידק. יש מחקרים שמראים שהשתלות צואה, שמכילות חיידקי מעיים מאנשים בריאים, משפרות חלק מהתסמינים בילדים עם אוטיזם. מחקרים אחרים מראים שמתן זנים פרוביוטיים בעכברים מונע תסמיני אוטיזם. אנחנו יודעים שבגילים צעירים, ואפילו במהלך ההיריון, חיידקים מפרישים חומרים שונים שמשפיעים על התפתחות המוח. ברגע שמשנים את מאזן החיידקים אפשר לגרום לפגיעה בהתפתחות המוח, או לכך שהמוח יתפתח בצורה שונה. כתוצאה מכך יש השפעות שונות על ההתנהגות".
איך חיידק שגר במערכת העיכול שלנו משפיע על המוח?
"לחיידקים יש מנעד דרכים שבהן הם יכולים להשפיע על המוח, ובחזרה – שבהן המוח יכול להשפיע עליהם. חיידקים יודעים לייצר סיגנלים דלקתיים, שמאותתים למוח להתנהג בצורה שונה. גם הורמונים שחיידקים יודעים לייצר משפיעים על המוח. צריך לזכור שהמיקרוביום שלנו לא מורכב רק מחיידקים. יש פטריות, פרזיטים ויש וירוסים. למשל, יש טפיל בשם טוקסופלזמה שנמצא בחולדות. טפילים צריכים לגרום למאחסן שלהם להעביר אותם למאחסן הבא. הטפיל הזה גורם לחולדות לאבד את הפחד ולרוץ לכיוון החתול שהם פוגשים, וכך הוא עובר גם לחתול. יש מחקרים שהראו שאצל אנשים שעברו תאונות דרכים יש שכיחות יותר גבוהה של הטפיל הזה".
כאן נכנסים לסיפור העכברים והזבובים. בשני המינים הקטנים האלה, שרחוקים מהאדם מרחק לא קטן, ניתן לחקור את השפעות החיידקים על הגוף, בעיקר בגלל שאפשר להפוך אותם לסטריליים, כלומר לנטולי חיידקים בכלל. חשיפת המינים הסטריליים לחיידקים מדגימה איך משפיעים החיידקים האלה על ההתנהגות - וכיצד ניתן לשלוט בהתנהגות הזו דרכם.
אחת הדרכים להשפיע דרך החיידקים שלנו היא באמצעות השתלת צואה, שמכילה את אוכלוסיית חיידקי המעיים של התורם ממנו נלקחה. השתלות כאלה מאושרות כיום לאינדיקציה אחת בלבד: לטיפול בחיידק מעיים אלים שאינו מגיב לטיפולים אחרים. אולם הן נחלו הצלחות חלקיות וניסיוניות גם במחלות אחרות, בהן סרטן, מה שהפך אותן בארה”ב לשיטת טיפול ביתית פופולרית, עתירת סיכונים רפואיים.
"אצלנו במעבדה, הרמזים לקשר בין חיידקים להתנהגות מגיעים מחיות סטריליות, שגדלות בבית חיות ייעודי, ולא ראו חיידקים מימיהן", מסביר פרופ' קורן, שמרבה להשתמש בהן במחקריו. "אפשר להוציא אותם החוצה ולעשות להם השתלת צואה, שמכילה חיידקי מעיים של עכברים אחרים, כדי לבדוק איך הם מתנהגים. למשל, מה יקרה אם אתן לעכבר סטרילי צואה מאדם דיכאוני, או מאדם בריא? האם אני יכול להעביר חלק מההתנהגות הזו לאותם עכברים, באמצעות השתלת חיידקים מבחוץ?"
והתשובה?
"התשובה היא כן. יש מחקרים שהראו שמדדים של דיכאון ניתנים להעברה".
כלומר דיכאון הוא מצב מידבק?
"יש תיאוריה כזו. אני לא בטוח בזה. מאוד קל לחשוב שהמיקרוביום אחראי לכל. זה לא בדיוק ככה. אנחנו לא זבובים ולא עכברים, אלא יצורים הרבה יותר מורכבים".
עכברים וזבובים שגדלו ללא חיידקים, כך מתרשמים החוקרים, מפתחים התנהגויות שאינן נורמליות. "עכברים סטריליים הם פחות חרדתיים, ויותר נוטים לקחת סיכונים", הוא אומר. "הם גם יותר עצבנים. גם אצל זבובים שגדלים ללא חיידקים יש עלייה ברמות האגרסיביות. זה אחד התחומים שבהם רואים קשר מובהק בין חיידקים להתנהגות".
סדרת המחקרים שערך קורן בשנים האחרונות הוכיחה שבאמצעות מתן חיידקים מסוימים, למשל באמצעות השתלות צואה – העברת צואה, על מגוון חיידקיה מתורמים בעלי תכונות מסוימות, למי שחסרים את התכונות האלה ‑ ניתן לשנות את ההתנהגות של מי שנושא אותם.
"העדויות על שינוי התנהגותי בעקבות מתן חיידקים מסוימים הולכות ומצטברות מדי יום", הוא אומר. "בזבובים זה מגיע עד לרמה של העדפת בני זוג. זבוב שאוכל מזון מסוים, נמשך לזבובה שאוכלת את אותו מזון. כשמשנים להם את המזון – הם משנים את ההעדפה, וכשנותנים אנטיביוטיקה - מבטלים את ההעדפה הזו. כשמחזירים את החיידקים שהוכחדו באנטיביוטיקה - מחזירים את ההעדפה המקורית".
איך בדיוק זה עובד?
"תזונה משנה את החיידקים. שינית את התזונה - שינית את החיידקים וגם שינית גם את מאזן הפרומונים, הורמוני המשיכה והדחייה. אותו דבר קורה גם לגבי התנהגות אלימה. כשנותנים לזבובים אנטיביוטיקה – הם נהיים יותר אלימים, כשמחזירים את החיידקים שהאנטיביוטיקה הרגה – הם נרגעים. זה מראה שבזבובים יש קשר בין חיידקים להתנהגות אלימה".
פרופ' קורן, שנמצא כרגע בשנת שבתון בספרד, שם הוא מתעמק בנושא העברת החיידקים בין אמא לתינוק שלה, ומה קורה כשיש הפרעות בתהליכים האלה, חוקר כבר שנים את המיקרוביום שלנו. אחת המסקנות המטרידות מהמחקרים שלו היא, ההשלכות של השימוש הרווח באנטיביוטיקה על החיידקים הללו. מסקנות דומות נראות ממחקרים אחרים שפורסמו בעולם.
בין השאר, גילה שאצל צאצאי עכברים שינקו מאמהות שקיבלו אנטיביוטיקה, היה שינוי מובהק בהתנהגות. "כל העכברים שקיבלו אנטיביוטיקה היו משמעותית פחות חרדתיים, כלומר נטלו יותר סיכונים", הוא מספר. "גם כאן, מתן פרוביוטיקה בשלבים הראשונים של הטיפול, הפך את המצב הזה והחזיר את המצב לקדמותו. כלומר, מדובר בשינוי שניתן לשלוט בו".
מחקר אחר שהיה שותף בו, גילה כי תינוקות ממין זכר שטופלו באנטיביוטיקה בגלל חום ביומיים הראשונים לחייהם, שקלו פחות בגיל שש מחבריהם שלא קיבלו אנטיביוטיקה.
"אנטיביוטיקה היא מצילת חיים, אין ויכוח על זה", מדגיש קורן. "כולנו נמצאים כאן בזכותה. ולמרות זאת – מי שקיבל אנטיביוטיקה בשנתיים הראשונות לחייו, ההתפתחות שלו הייתה שונה ממי שלא טופל בה.
"אני לא יודע אם השינוי שחל באוכלוסיית החיידקים הזו הוא טוב או רע, אבל אין ספק שצריך לקחת בחשבון את השינויים שנגרמים למיקרוביום, ולחשוב איך מתמודדים עם הנזק הסביבתי שהאנטיביוטיקה גורמת. כי מיד אחרי האנטיביוטיקה אפשר לטפל בפרוביוטיקה, ולהחזיר את המצב לקדמותו".
שפע המידע שמצטבר על הקשר בין מזון למצבי רוח, הוליד תחום רפואי חדש בשם "פסיכיאטריה תזונתית", שבוחן את הקשר בין תזונה ודיאטה - למצבנו הנפשי. אם עד היום מחקרי תזונה בחנו בעיקר את ההשפעות הפיזיולוגיות של האוכל שאנחנו אוכלים, כעת מתמקד המחקר בהשפעותיו על מצבי הרוח ועל הרווחה הנפשית.
במרכז לבריאות הנפש אברבנאל בבת־ים, בשיתוף עם חוקרים מאוניברסיטת תל־אביב, בודקים האם חיידקים מסוימים נוטים להתפתח יותר אצל אנשים המאובחנים עם תחלואה פסיכיאטרית, והאם הם יכולים להחריף את תסמיני המחלה. בעתיד, כך מקווים כאן, ניתן יהיה לפתח טיפולים שיתמקדו באוכלוסיית החיידקים של המטופל, לא רק בתסמינים הפסיכיאטריים, כפי שנהוג היום, ובכך להבטיח טיפול יעיל יותר ולמנוע תופעות לוואי.
"בפסיכיאטריה אנחנו כבר מדברים על איך החיידקים משפיעים על תרופות", אומר ד"ר דנגור. "החיידקים הם מרכיב גדול במטבוליזם שהתרופה עוברת. אנחנו מקווים שבאמצעות ניתוח אוכלוסיית החיידקים, נוכל לדעת מראש איזו תרופה תתאים לכל מטופל והאם היא תעבוד עליו - או לא. כבר היום יודעים ששינה טובה, אוכל מאוזן ופעילות גופנית מאוד תורמים למצב הנפשי. שלושת הגורמים האלה תורמים לסביבה חיידקית בריאה. לכן חושבים שהמתווך בשיפור הזה הוא החיידקים".
אבל עוד אין לכם מושג אילו חיידקים מכיל מיקרוביום בריא.
"כמו בכל מערכת אקולוגית, ככל שהשונות בין החיידקים במעיים גדולה, המיקרוביום יותר בריא. אצל מטופלים עם תחלואה פסיכיאטרית המגוון הוא נמוך".
במסגרת המחקר, בדקו החוקרים 60 מטופלים עם תחלואה פסיכיאטרית. הם אפיינו את אוכלוסיית חיידקי המעי שלהם ומילאו איתם שאלונים להערכת דיכאון ומאניה. "ראינו שיש הבדל בין אוכלוסיית החיידקים של אנשים במצב דיכאוני לזו של חולים במצב מאני", אומר ד"ר דנגור. "האם נוכל להשתמש בזה כדי לתמוך באבחנה מסוימת, או לחלופין לטפל בה? זו שאלה שעדיין צריך לבחון אותה".
אתה יודע לומר אם החיידקים הם הביצה או התרנגולת? כלומר, האם השוני בחיידקים גורם לתחלואה הפסיכיאטרית, או להפך, התחלואה הפסיכיאטרית היא הגורם לשוני החיידקי שאתם רואים אצל החולים?
"זו גם ביצה וגם תרנגולת. אני אומר את זה בזהירות רבה: נראה שלחיידקים יש תפקיד מאוד משמעותי במצב הנפשי והקוגניטיבי שלנו. אין ספק שבהמשך יהיו מניפולציות על חיידקים ודיאטות מסוימות, שמטרתן העיקרית תהיה לשפר את המצב הנפשי".
ניסויים נוספים נערכים בימים אלה כדי לברר איך ניתן להשפיע על ההתנהגות שלנו באמצעות חיידקים. באוניברסיטת בר־אילן מתכוונים לבדוק, יחד עם חוקרים מסורוקה, איך ישפיעו השתלות צואה מתורמים בריאים על חולים עם דיכאון עמיד לתרופות.
"היה מחקר אחד מאוד בעייתי שפורסם בארה"ב, שהראה שיפור של אוטיזם באמצעות מתן תרכובת חיידקים. כשבדקנו לעומק, גילינו שלהרבה ילדים על הרצף יש בעיות מעיים קשות, ויש קשר ישיר בין חומרת התסמינים האלה לתסמינים ההתנהגותיים שלהם"
בבית החולים שמיר הולכים צעד אחד קדימה: שם כבר מגייסים מטופלים צעירים למחקר, שיבחן האם ניתן לשפר תסמינים של אוטיזם באמצעות השתלת צואה. פרופ' יונגסטר, שאחראי על המחקר המסקרן הזה, ממהר לסייג: "אני האחרון שחושב שאפשר לרפא את כל תחלואי העולם עם חיידקי מעיים. ללא ספק, יש פה אובר־הייפ. יש המון מידע מדהים, אבל גם הרבה דברים שנזרקים לאוויר סתם".
והנה, בכל זאת, גם אתם בודקים אולי דווקא מכאן תצא תרופת הפלא לאוטיזם.
"היה מחקר אחד מאוד בעייתי שפורסם בארה"ב, שהראה שיפור של אוטיזם באמצעות מתן תרכובת חיידקים, שלא גילו מה יש בה. מאז אנחנו נמצאים בלחץ מתמיד של הורים שמבקשים לנסות השתלות צואה. בהתחלה הסתייגתי מהרעיון, אבל כשבדקנו לעומק גילינו שלהרבה ילדים על הרצף יש בעיות מעיים קשות, ויש קשר ישיר בין חומרת התסמינים האלה לתסמינים ההתנהגותיים שלהם. ההבנה הזו איפשרה לי, במצפון שקט, להציע גם את הטיפול הזה".
כל אלה מובילים לשאלת מיליון הדולר: האם בקרוב נוכל לשפר את מצב הרוח שלנו באמצעות פרוביוטיקה ממוקדת, שיודעת להחדיר לגופנו חיידקים מסוימים שיש להם אפקט ידוע, או אפילו טוב מכך – באמצעות דיאטה בלבד, ואילו מאכלים בדיוק ישפיעו על מצב הרוח שלנו?
לאור המחקרים האחרונים בתחום, יש כבר מי שמיהרו לפרסם את ה"דיאטה הפסיכוביוטית", שמושתתת על מזונות מותססים כגון כרוב כבוש, העתיר בפרוביוטיקה, דגנים מלאים, פירות, ירקות וסיבים, צריכה יומית של יוגורט, שקדים ואגוזים, ברוקולי, אבוקדו, בצל, אספרגוס, בננות ותפוחים - עשויה, כך נטען, לגוון את אוכלוסיית חיידקי המעי ולשפר את בריאותו.
אולם, למרות המידע החיובי על הקשר בין האוכל שאנחנו אוכלים למצבי הרוח שלנו, רוב איגודי הפסיכיאטרים בעולם לא אימצו עדיין הנחיות בתחום, בטענה שנחוץ מידע נוסף על מנת לקבוע מהי הדיאטה המומלצת לשיפור המצב הנפשי שלנו. יוצא דופן הוא איגוד הפסיכיאטרים בניו־זילנד, שפירסם הנחיות מקצועיות המעודדות את המומחים בתחום להתייחס לנושא התזונה, ולעודד מטופלים להתעמל ולהפסיק לעשן.
"לשנות את המיקרוביום שלנו, שמתהווה איפשהו לקראת גיל שלוש, זה לא דבר פשוט", אומר ד"ר דנגור. "מאוד קשה לעשות עליו מניפולציות ספציפיות".
"הטכנולוגיה משתנה ומשתפרת בקצב מדהים מצד אחד, אבל יוצרת כל כך הרבה מידע, שקשה לעשות סדר בבלגן", מסכים פרופ' יונגסטר. "בדגימת צואה ממוצעת שמרצפים, מקבלים מיליונים של רצפים. תוסיפי לזה את השונות בין בני אדם; זה שדבר אחד נמצא אצל מישהו, לא אומר שהוא בריא או תקין. בסוף, המטרה שלנו היא ללמוד על החיידקים שחשובים ותורמים לבריאות שלנו, ולנסות לייצר אותם באופן המוני. אבל כרגע יש עדיין הרבה קשיים בהבנה מהם החיידקים החשובים ואיך גורמים להם לשגשג ולהיקלט במערכת העיכול כשאתה לוקח אותם. צריך לחקור עוד הרבה כדי להבין את יחסי הגומלין בין חיידקי המעיים למערכות השונות בגוף, ולייצר מפה יותר טובה של החיידקים שנחוצים לנו להתפתחות תקינה. זה השלב הראשון, הכי בסיסי, ולצערי גם המכשלה הכי גדולה כרגע".
עדיין לא ברור איך תזונה משפיעה על המיקרוביום שלנו לטווח הארוך, האם ניתן לשנות את המיקרוביום לצמיתות, והאם מתן פרוביוטיקה ממקור חיצוני באמת ישנה את אוכלוסיית החיידקים שלנו. אולם פרופ' קורן, האיש שמכיר את חיידקי המעיים שלנו הכי טוב בישראל, אופטימי. "אין ספק שאנחנו צועדים בכיוון של פרוביוטיקה מותאמת אישית. לא רחוק היום שבו נוכל לבלוע חיידק מייצר סרוטונין במקום פרוזק. יכול להיות שבהתחלה נצטרך להשתמש יותר בהשתלות צואה. אפשרות אחרת שנמצאת כרגע בכיוון של מחקר נקראת פוסט־ביוטיקה, כלומר לתת רק את המרכיב שיעשה את העבודה המבוקשת. למה לקחת חיידק, לשמור ולהקפיא אותו, ובסוף לנסות לאכלס בו את מערכת העיכול, אם אפשר לקחת רק את המטבוליטים והמולקולות שהחיידק הזה מפריש, ולתת רק אותם? אנחנו מאוד מאמינים בכיוון הזה".
ובכל זאת, עצה אחת לקחת הביתה כבר היום?
"יש עדויות על שינויים שחלים במאחסן בעקבות אכילת מזונות מותססים. מתן פרוביוטיקה במסה. אין כמו כרוב כבוש שהכנת בבית. אני תמיד ממליץ על זה".
פורסם לראשונה: 07:41, 30.12.22
