"הסיכון של נשים לפתח מיגרנות במהלך החיים גבוה פי שלושה ואף פי ארבעה משל גברים, וההתקפים שלהן פעמים רבות יהיו עוצמתיים, ממושכים וקשים יותר לטיפול", אומרת ד"ר רחל הרינג חנית, מומחית לנוירולוגיה ורפואת כאב, "אולם עד גיל 12-11 מיגרנה נפוצה יותר בילדים מאשר בילדות, ורק עם תחילת ההתבגרות המינית והופעת הווסת המצב מתהפך".
קראו עוד:
איך הופעת המחזור החודשי קשורה למיגרנה?
"כאשר יש נטייה למיגרנה, התקפים נוטים להתרחש כתוצאה מטריגר כלשהו, ואחד הטריגרים הנפוצים בנשים הוא השינויים ההורמונליים. ההתקפים יכולים להופיע כל החודש, אבל ההתקפים הקשים, הארוכים והעקשניים ביותר לטיפול מופיעים לעיתים קרובות סביב המחזור החודשי. אצל נשים יש שני הורמוני מין עיקריים. אסטרוגן ופרוגסטרון. ההנחה היא שהאסטרוגן הוא זה שגורם להופעה ולהחמרה של התקפי מיגרנה".
מחקר חדש, שהתפרסם בכתב העת המדעי Neurology, מציע הסבר לתופעה ומראה כי הירידה ברמות ההורמון הנשי אסטרוגן בגוף, שמתרחשת לפני הופעת הווסת, מביאה לעלייה בשחרור של חלבון שנקרא CGPR אשר גורם להתקפי מיגרנה. במחקר ניתחו החוקרים את הרכב החומרים בדם ובנוזל הדמעות של 180 נשים. הם הראו גם כי הקשר בין רמות האסטרוגן לרמות החלבון לא קיים אצל נשים אחרי גיל המעבר או אצל נשים שלוקחות גלולות נגד היריון, שמייצבות את רמות ההורמונים בגופן – ומצביע על כך שמנגנונים נוספים מעורבים ביצירת התקפי המיגרנה בנשים אלה.
האם שינויים הורמונליים אחרים יכולים להשפיע על המיגרנה?
"הקשר בין שינויים ברמת האסטרוגן להתקפים מופיע לא רק סביב המחזור, אלא גם בתקופות שונות של החיים. בתקופה ההיריון, ב-12 השבועות הראשונים יכולה להיות החמרה בהתקפים ובהמשך יכולה להיות הטבה. גם בהנקה יכולה להיות הטבה. סביב גיל המעבר יכולה להיות החמרה ולאחר היעלמות המחזור צפויה הטבה ואף היעלמות ההתקפים".
מחקר חדש, שהתפרסם בכתב העת המדעי Neurology, מציע הסבר לתופעה ומראה כי הירידה ברמות ההורמון הנשי אסטרוגן בגוף, שמתרחשת לפני הופעת הווסת, מביאה לעלייה בשחרור של חלבון שנקרא CGPR אשר גורם להתקפי מיגרנה
קשר נוסף לשינויים ההורמונליים נמצא בנשים שעוברות טיפולי פוריות ואיסוף ביציות בעקבות הלקיחה של טיפולים הורמונליים. ד"ר הרינג חנית מוסיפה כי יש נשים שמתחילות לסבול מהתקפים דווקא אחרי שהן מתחילות לקחת גלולות למניעת היריון. "ההופעה או ההחמרה בתדירות ההתקפים יכולה להתרחש כחצי שנה עד שנה לאחר לקיחת הגלולות", היא מסבירה, "ולכן לא תמיד הנשים מזהות את הקשר בין הדברים".
אז מה אפשר לעשות?
"לנשים שלוקחות גלולות נגד היריון, מומלץ לקחת גלולות שמכילות רק פרוגסטרון. באופן שגרתי, רבע מהגלולות בכל חפיסה הן בעצם גלולות דמה, שמיועדות לשמור על שגרת הנטילה של גלולה יומית. כדי לייצב את השינויים ההורמונליים, אני ממליצה לנשים שסובלות ממיגרנות לעבור לגלולות אמיתיות כל החודש".
את ההמלצה לשינוי בגלולות נגד היריון, מדגישה ד"ר הרינג חנית, היא נותנת רק לנשים שכבר לוקחות גלולות כאלה. עד לשנים האחרונות, עיקר הטיפול במיגרנות היה עם תרופות נוגדות כאב, שלהן השפעה מוגבלת. אפשרות נוספת הייתה טיפול בתרופות ממשפחת הטריפטנים (Triptans) כמו אימיטרקס, זומיג, ריזלט ורילרט, שאכן הועילו לחלק מהסובלים ממיגרנות אבל לא לכולם, והן לא ניתנות למי שסובלים מבעיות לב וכלי דם.
לחסום את החלבון
בשנים האחרונות נכנס לשוק דור חדש של תרופות נגד מיגרנה, שמיועדות להוריד את רמות חלבון ה-CGRP בגוף ובכך להקל על ההתקפים. התרופות גם יכולות להועיל למניעת התקפים, וגם מציעות הקלה מיידית במקרה של התקף פעיל. התרופה הראשונה מסוג זה אושרה על ידי ה-FDA האמריקאי ב-2018. "התרופות החדשות ניתנו בהתחלה בזריקות ובאחרונה נכנסו לשימוש גם תרופות בכדורים", היא אומרת. "המחקר החדש מצביע על הסבר מדוע הדור החדש של התרופות מאפשר לתת מענה להתקפי מיגרנה שקשורים לשינויים ההורמונליים".
