"אני מעלה אותך לוועדה להפסקת היריון, ללידה שקטה". המשפט הזה שאמרה רופאה מהצפון לליבנת מנחם, בת 32 מעפולה, הכה אותה בתדהמה. עד לשבוע ה-35, ההיריון השלישי התקדם כשורה. בדיקת אולטרסאונד שגרתית גילתה לראשונה הרחבה ניכרת של חדרי המוח אצל העוברית. בני הזוג נשלחו עם הפניה למיון בבית חולים העמק בעפולה. שם הומלץ להם על הפסקת היריון. "זה נראה אז כמו סרט רע", מספר הבעל שניר כשהוא חובק את ריף הודיה בת החודש, אחות לשליו בן השלוש ולעומר בן החמש. חוות דעת נוספת שקיבלו בני הזוג בבית החולים שיבא והליך של ניקוז נוזלי המוח שעברה התינוקת עם לידתה - הצילו את חייה.
עוד בנושא:
"הרופאה אמרה: 'יש הרחבה ניכרת. התינוקת יכולה להיוולד עם מחלות נוראיות. קחי את הסופ"ש לעצמך וביום ראשון את מגיעה אליי. הסיכויים שיהיה שינוי, כמו הרחבת תאים נמוכה – קלושים", משתפת מנחם. "עם רקע של שני היריונות רגילים והיריון שלישי שעבר עד אז ללא בעיות – את לא מבינה מאיפה זה נוחת עלייך. עולמי חרב עליי בשנייה אחת, אני ובעלי הסתכלנו זה על זו והיינו בשוק. לא בטוחה מה היינו עושים בסוף, אם היינו מגיעים לאותה ועדה ביום ראשון".
הבעל שניר מוסיף: "היינו בבדיקה שגרתית וקיבלנו את הבשורה הכי רעה שהורים יכולים לקבל. הרופאה הייתה כל כך החלטית, עם אבחנה ודאית, ברמת ה-200 אחוז. היינו גמורים נפשית. "בבוקר אומרים לך: 'התינוק שלך מת', ובערב יש רופא מומחה בבית חולים אחר, שנותן לך תקווה ואומר, 'הי חבר'ה, זה לא ודאי. אנחנו בשיבא טיפלנו במקרים דומים בהצלחה'.
5 צפייה בגלריה
התינוקת ריף-הודיה עם הוריה. מימין פרופ' קטורזה, משמאל: ד"ר זאוברמן
(צילום: דוברות שיבא)
הרופא מתל השומר הוא פרופ' אלדד קטורזה, מומחה להדמיית העובר ו-MRI עוברי ומנהל מכון גרטנר בבית החולים, שאליו הגיעו בני הזוג לאחר חיפוש מומחים לנושא באינטרנט. "בלי לחשוב הרבה, התנענו את הרכב ופשוט נסענו שעתיים מהבית עד לתל השומר. הגענו אליו בערב, סחוטים רגשית וגופנית. ושם חזרה לנו האמונה והתקווה שהכול יהיה בסדר".
פרופ' קטורזה אבחן בבדיקה הרחבת חדרים במוח העוברית על רקע דימום, ללא מעורבות של רקמת המוח. דימום תוך גולגולתי עוברי, מסביר פרופ' קטורזה, הוא ממצא נדיר שיכול להתפתח גם בטרימסטר השלישי להיריון, כאשר מעקב ההיריון עד לאותו מועד הוא תקין לחלוטין.
פרופ' קטורזה: "היום יש לנו יכולות ותובנות מדויקות יותר באשר להפרעות מבניות או מומים שבעבר נחשבו קשים, ואלו מאפשרות לנו לדייק יותר את התוצאות לאחר הלידה. המשמעות היא, שזה מאפשר המשך של הריונות רבים - כלומר לתת חיים לתינוקות שבעבר חשבו שאין להם סיכוי לחיות"
"הדימום יכול להתבטא בהרחבה של חדרי המוח אך גם במעורבות והרס של רקמת המוח. במחקר ייחודי שביצענו במרכז הרפואי שיבא, על בסיס ידע וניסיון שצברנו בשנים האחרונות - יחד עם יכולות טכנולוגיות, הדמייתיות וגנטיות מתקדמות, כדוגמת MRI עוברי - גילינו שגם בנוכחות הרחבה ניכרת על רקע של דימום בתוך החדרים, ללא עדות לדימום ברקמת המוח - התינוקות ברובם המכריע נולדים בריאים ואין מקום לבצע הפסקת היריון", הוא מסביר. עד לאותו מחקר פורץ דרך, כמעט תמיד בוצעו הפסקות היריון במקרים כאלו.
בעקבות המחקר ובעבודת צוות רב-תחומי של רופאי שיבא בתחומי נשים וילדים, נוירולוגיה, גנטיקה, נוירוכירורגיה ודימות, נולדו במרכז הרפואי ילדים שסבלו מדימום תוך גולגלתי בהיריון. "כיום, בזכות שיפור ביכולות ההדמיה ויכולת האבחון הגנטי - יש לנו יכולות ותובנות מדויקות יותר באשר להפרעות מבניות או מומים שבעבר נחשבו קשים, ואלו מאפשרות לנו לדייק יותר את התוצאות לאחר הלידה. המשמעות היא, שזה מאפשר המשך של הריונות רבים - כלומר לתת חיים לתינוקות שבעבר חשבו שאין להם סיכוי לחיות".
ד"ר יעקב זאוברמן, נוירוכירורג בכיר בבית החולים ספרא לילדים בשיבא, ומי שניתח את התינוקת ריף, מוסיף: "נוזלי המוח נוצרים בשלבי ההתפתחות המוקדמים של העובר במרכז המוח, וממשיכים להיווצר כל החיים. כאשר יש חסימה של מעבר הנוזלים במוח, עלול להיגרם נזק מוחי ויש לטפל בהקדם למניעת הנזק, כך שמבחינת המשך ההיריון, מדובר בהחלטה כבדת משקל, אך יש טיפול טוב לבעיה. במקרה של ריף, פרט להרחבה של חדרי המוח, רקמת המוח נראתה תקינה ולכן ניתנה האפשרות להמשיך בהיריון, למרות שההורים קיבלו המלצה על הפסקת היריון בבית חולים אחר".
פרופ' קטורזה: "היתרון הגדול והייחודיות שלנו זה שבשיבא אנחנו עובדים כקבוצה, כצוות. הפסקת היריון היא לא החלטה שאני מקבל לבד. בצוות יש רופא נשים, גנטיקאי, רופא ילדים, נוירולוג ילדים, פתולוגים, אנשי דימות ועוד. כל מקרה כזה עולה לדיון ולהתייעצות רב-תחומית.
5 צפייה בגלריה
צילום המוח של העוברית בשבוע 35 להיריון. האזורים הלבנים (בתמונה מימין) מעידים על הרחבה ניכרת של החדרים במוח. משמאל - גולגולת של עובר במצב תקין
(צילום: דוברות שיבא)
"חובתי כרופא לומר את האמת המקצועית למטופלים, לשקף להם את המציאות ולעשות את המקסימום תוך שימוש בכל הכלים העומדים לרשותי, וכל אחד רשאי להחליט מה שהוא רוצה. לחפש את הפתרון הקל או הבטוח בתחום המיילדות וההדמיה, מחשש מתביעות רשלנות או מטעות בהערכה – זה לעיתים מביא להחלטות לא הכי נכונות. יש הורים שמוכנים לקבל את התינוק שלהם כמו שהוא ויש שחושבים אחרת. אני נוכחתי שהזוגות רוצים את העוברים, רוצים את הילדים שלהם".
"זה קשה במיוחד אחרי שהיא נולדה, ולראות אותה כזו פייטרית, איך שהיא עברה את הניתוח בהרדמה מלאה כמו גדולה. לראות אותה, נסיכה קטנה של הבית עם שני אחים גדולים שעוטפים אותה, ולחשוב מה היה קורה אילו, איך הייתי מפספסת את כל זה"
מנחם חוזרת לפגישה הראשונה במשרדו של פרופ' קטורזה בשיבא. "הוא עשה לי סקירת מערכות במשך כחצי שעה ואנחנו היינו ממש על סף התקף לב. אחרי שעבר על כל המוח ואחרי זמן שנראה כמו נצח, הוא אמר ברוגע: 'ליבנת, אין פה פגיעה מוחית, וברוב המקרים הדומים שבהם טיפלתי יצא עובר שאפילו לא מרגישים את הפגיעה. בזכות הטכנולוגיה של היום זה אפשרי. הכול יהיה בסדר'. יכולנו סוף-סוף לנשום. למעשה הוא הציל לי את הילדה. אם לא הייתי הולכת אליו, יש מצב שהייתי עושה הפלה".
מנחם עברה בשיבא MRI וסדרת ייעוצים גנטיים, נוירולוגיים ונוירוכירורגיים. בסופו של ההליך ואחרי לידה בניתוח קיסרי, התינוקת בת השבוע עברה פרוצדורה של הכנסת שאנט - צינורית לניקוז הנוזלים במוחה, פעולה שביצע ד"ר יעקב זאוברמן ("המדהים", מציינת מנחם), נוירוכירורג בכיר בבית החולים ספרא לילדים בשיבא. "השתלנו מערכת שמנקזת את נוזלי המוח אל חלל הבטן. הניתוח עבר בהצלחה וכעת יש למוח תנאים להתפתח בצורה תקינה".
"חורצים גורל בקלות בלתי נתפסת"
עשרה ימים לאחר הלידה יצאו בני הזוג מנחם ממחלקת היולדות כשהם חובקים את בתם, בריאה ושלמה. "אני ממליצה לזוגות שעומדים בפני מצב דומה, לשמוע עוד דעות של רופאים מומחים לפני שאומרים: 'העולם קרס עליי' ולוקחים החלטות של חיים ומוות. לא אחת, עלו לי ולשניר מחשבות מה היה קורה אילו היינו מקשיבים לעצת הרופאה בחדר המיון, מגיעים לוועדה וממשיכים את ההליך להפסקת ההיריון.
5 צפייה בגלריה
פרופ' קטורזה והתינוקת ריף-הודיה. "חובתי כרופא לומר את האמת המקצועית למטופלים"
(צילום: דוברות שיבא)
"זה קשה במיוחד אחרי שהיא נולדה, ולראות אותה כזו פייטרית, איך שהיא עברה את הניתוח בהרדמה מלאה כמו גדולה. לראות אותה, נסיכה קטנה של הבית עם שני אחים גדולים שעוטפים אותה, ולחשוב מה היה קורה אילו, איך הייתי מפספסת את כל זה. פה אני חייבת הרבה מאוד גם לאמא שלי, שפעלה כשאנחנו היינו בשוק ולא הצלחנו לחשוב או לתפקד. היא זו שאמרה 'ליבנת, לא מוותרים. קדימה'".
מנחם מספרת שלא חזרה שוב לרופאה ששלחה אותה לוועדה להפסקת היריון, "שכמעט חרצה גורל של משפחה, גורל של מי למוות ומי לחיים, בקלות בלתי נתפסת ובלי למצות את כל הבדיקות. את יודעת שאפילו ל-MRI עוברי לא שלחו אותי? הרופאה דיברה איתי על הפסקת היריון ועל לידה שקטה מבלי שהתייעצה עם מומחים נוספים. היא אפילו לא טרחה להתקשר ולבדוק מה איתנו, כשלא הגענו באותו יום ראשון לוועדה".
הבעל שניר מסכם: "עדיין מצמרר אותי לחשוב ששנייה של החלטה ויכולנו לגמור את הסיפור הזה והיינו היום במקום אחר לגמרי. עצוב לחשוב על ההורים הרבים שהיו בסיטואציה כמו שלנו, שהאמינו לרופאים שאמרו להם בביטחון שאין סיכוי, והחליטו אחרת. מכל הסיפור הזה אני מוצא שהקלישאה הזו שאומרת 'סוף טוב, הכול טוב' – היא הכי חשובה. ריף נולדה ונתנו לה את השם הנוסף, הודיה, כדי לומר תודה לאל על כל מה שהיה. מאז אנחנו לא מפסיקים להודות".
מהמרכז הרפואי העמק נמסר בתגובה: "הטיפול הרפואי שניתן לבני הזוג במסגרת הביקור במיון היולדות היה מקצועי, מסור, מיומן ובהתאם לסטנדרטים המקצועיים המקובלים. בני הזוג קיבלו הסברים מפורטים ביותר אודות הממצאים והאפשרויות העומדות לרשותם בנסיבות".
